התלונה
המתלונן הגיש לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) במרס 2006 תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ולפיה המוסד הפסיק לשלם לו את קצבת הזקנה (להלן - הקצבה), המשולמת לו מאז מלאו לו 70 שנה, ופניותיו למוסד לבירור הנושא ולחידוש הקצבה לא נענו.
בירור התלונה
1. (א) סעיף 245(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי קצבת זקנה תשולם לגבר בהגיעו לגיל 70, ואולם אם הכנסתו מעבודה או ממשלח יד בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית (כהגדרתה בסעיף) - הוא יוכל לקבל את הקצבה כבר עם הגיעו לגיל פרישה .
(ב) על פי סעיף 249(א) לחוק, גבר שהגיע לגיל פרישה ויש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד העולה על "ההכנסה המרבית" לא יהיה זכאי לקצבת זקנה, ואולם לקצבה שתשולם לו מהמועד שהוא יהיה זכאי לה תתווסף תוספת דחיית קצבה של 5% עבור כל שנה שבה היו הכנסותיו גבוהות מההכנסה המרבית; תוספת זו תינתן עבור חמש שנים לכל היותר.
2. בתשובה לפניית הנציבות מסר המוסד כדלקמן:
(א) המתלונן הגיש למוסד במאי 2005 תביעה לקצבת זקנה, והמוסד החל לשלם לו את הקצבה ב-1.7.05, מועד מלאות לו 70.
(ב) על פי הנתונים על הכנסות המתלונן ממשלח יד בשנים 2000-2003, שהתקבלו במוסד מרשות המסים, אושרה למתלונן תוספת דחיית קצבה עבור ארבע שנים. מאחר שבמועד שבו הגיש המתלונן את תביעתו לקצבה טרם קיבל המוסד מרשות המסים נתונים על הכנסותיו בשנת 2004, פנה המוסד אל המתלונן ביוני, ביולי ובאוגוסט 2005 בבקשה להמציא לו מסמכים המעידים על הכנסות אלה, כדי שיוכל לקבוע אם הוא זכאי לקצבה עבור שנת 2004 (בשל הכנסה ממשלח יד שאינה חורגת מההכנסה המרבית) או לתוספת דחיית קצבה עבור אותה שנה.
המתלונן לא השיב לפניות המוסד, ועקב כך הפסיק המוסד ב-1.12.05 לשלם לו את הקצבה. עובדת המוסד שטיפלה בתביעת המתלונן הסבירה לנציבות כי הפסיקה את תשלום הקצבה כדי להאיץ במתלונן להשיב על פניותיה, ולטענתה היא הייתה רשאית לעשות כן נוכח אי-שיתוף הפעולה של המתלונן.
(ג) ב-7.3.06 התקבלו במוסד מרשות המסים נתונים על הכנסות המתלונן בשנת 2004, ונמצא כי הכנסות אלה מזכות אותו בתוספת דחיית קצבה גם עבור אותה שנה. לפיכך חידש המוסד את תשלום הקצבה למתלונן וקבע שהוא זכאי לתוספת דחיית קצבה עבור חמש שנים; ואולם בשל טעות לא נרשם במחשב המוסד שהעילה להפסקת הקצבה בוטלה, והדבר גרם לעיכוב של חודש נוסף בתשלום הקצבה למתלונן.
תוצאות הבירור
1. הנציבות מצאה את התלונה מוצדקת.
משמלאו למתלונן 70 שנה הוא היה זכאי לקבל את הקצבה ללא קשר להכנסותיו, והיא אמנם אושרה לו. המסמכים שביקש המוסד מהמתלונן נועדו רק כדי לבדוק אם הוא היה זכאי לקצבה בשנה שקדמה להגשת תביעתו או לתוספת דחיית קצבה עבור אותה שנה. לפיכך אי-מסירת המסמכים הייתה אמורה לגרום לכל היותר לאי-תשלום תוספת דחיית קצבה למתלונן עבור שנת 2004, ובוודאי לא להפסקת תשלום הקצבה.
רכזת בכירה באגף זקנה ושאירים במוסד אישרה כי ההחלטה להפסיק את תשלום הקצבה בנסיבות האמורות הייתה שגויה.
2. הנציבות העירה למוסד שעליו לדאוג לכך שמקרים דומים לא יישנו.
המתלונן הגיש לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) במרס 2006 תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ולפיה המוסד הפסיק לשלם לו את קצבת הזקנה (להלן - הקצבה), המשולמת לו מאז מלאו לו 70 שנה, ופניותיו למוסד לבירור הנושא ולחידוש הקצבה לא נענו.
בירור התלונה
1. (א) סעיף 245(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי קצבת זקנה תשולם לגבר בהגיעו לגיל 70, ואולם אם הכנסתו מעבודה או ממשלח יד בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית (כהגדרתה בסעיף) - הוא יוכל לקבל את הקצבה כבר עם הגיעו לגיל פרישה .
(ב) על פי סעיף 249(א) לחוק, גבר שהגיע לגיל פרישה ויש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד העולה על "ההכנסה המרבית" לא יהיה זכאי לקצבת זקנה, ואולם לקצבה שתשולם לו מהמועד שהוא יהיה זכאי לה תתווסף תוספת דחיית קצבה של 5% עבור כל שנה שבה היו הכנסותיו גבוהות מההכנסה המרבית; תוספת זו תינתן עבור חמש שנים לכל היותר.
2. בתשובה לפניית הנציבות מסר המוסד כדלקמן:
(א) המתלונן הגיש למוסד במאי 2005 תביעה לקצבת זקנה, והמוסד החל לשלם לו את הקצבה ב-1.7.05, מועד מלאות לו 70.
(ב) על פי הנתונים על הכנסות המתלונן ממשלח יד בשנים 2000-2003, שהתקבלו במוסד מרשות המסים, אושרה למתלונן תוספת דחיית קצבה עבור ארבע שנים. מאחר שבמועד שבו הגיש המתלונן את תביעתו לקצבה טרם קיבל המוסד מרשות המסים נתונים על הכנסותיו בשנת 2004, פנה המוסד אל המתלונן ביוני, ביולי ובאוגוסט 2005 בבקשה להמציא לו מסמכים המעידים על הכנסות אלה, כדי שיוכל לקבוע אם הוא זכאי לקצבה עבור שנת 2004 (בשל הכנסה ממשלח יד שאינה חורגת מההכנסה המרבית) או לתוספת דחיית קצבה עבור אותה שנה.
המתלונן לא השיב לפניות המוסד, ועקב כך הפסיק המוסד ב-1.12.05 לשלם לו את הקצבה. עובדת המוסד שטיפלה בתביעת המתלונן הסבירה לנציבות כי הפסיקה את תשלום הקצבה כדי להאיץ במתלונן להשיב על פניותיה, ולטענתה היא הייתה רשאית לעשות כן נוכח אי-שיתוף הפעולה של המתלונן.
(ג) ב-7.3.06 התקבלו במוסד מרשות המסים נתונים על הכנסות המתלונן בשנת 2004, ונמצא כי הכנסות אלה מזכות אותו בתוספת דחיית קצבה גם עבור אותה שנה. לפיכך חידש המוסד את תשלום הקצבה למתלונן וקבע שהוא זכאי לתוספת דחיית קצבה עבור חמש שנים; ואולם בשל טעות לא נרשם במחשב המוסד שהעילה להפסקת הקצבה בוטלה, והדבר גרם לעיכוב של חודש נוסף בתשלום הקצבה למתלונן.
תוצאות הבירור
1. הנציבות מצאה את התלונה מוצדקת.
משמלאו למתלונן 70 שנה הוא היה זכאי לקבל את הקצבה ללא קשר להכנסותיו, והיא אמנם אושרה לו. המסמכים שביקש המוסד מהמתלונן נועדו רק כדי לבדוק אם הוא היה זכאי לקצבה בשנה שקדמה להגשת תביעתו או לתוספת דחיית קצבה עבור אותה שנה. לפיכך אי-מסירת המסמכים הייתה אמורה לגרום לכל היותר לאי-תשלום תוספת דחיית קצבה למתלונן עבור שנת 2004, ובוודאי לא להפסקת תשלום הקצבה.
רכזת בכירה באגף זקנה ושאירים במוסד אישרה כי ההחלטה להפסיק את תשלום הקצבה בנסיבות האמורות הייתה שגויה.
2. הנציבות העירה למוסד שעליו לדאוג לכך שמקרים דומים לא יישנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה