ביטוח לאומי שלל גמלת שמירת היריון כי האישה סבלה מעקמת, ביה"ד התערב , עו"ד אשר אביטן , ט' בטבת תשעו 21.12.15, כיכר השבת
בית הדין לעבודה קיבל את תביעת האישה, והסביר כי אמנם לא היה סיכון של נכות או מוות לחיי העובר או האישה, אולם החמרת תחלואה גם היא סיכון המצדיק שמירת הריון
להורדת פסק הדין הקלק כאן
האישה, שסובלת מעקמת המלווה בכאבי גב, עבדה כמוקדנית בחברת "בזק". בשנת 2013, כשהייתה בת 25, היא הרתה והריונה נחשב כ"היריון בסיכון". כחמישה חודשים לתוך ההיריון היא החלה לסבול מכאבי גב עזים, שהגבילו את תנועתה והופנתה לאורתופד.
האורתופד קבע כי האישה זקוקה לשמירת היריון עד למועד הלידה (כשלושה חודשים), אולם תביעתה לביטוח לאומי לקבלת הגמלה, נדחתה, שכן המוסד סבר כי מצבה הרפואי לא עומד בהגדרות החוק – לא מסכן אותה או את העובר, ולא עלול לגרום למוות או לנזק בלתי הפיך כלשהו.
בפברואר 2014 האישה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בית הדין מינה מומחה מטעמו שצידד בגישת התובעת, והסביר כי ההחמרה במצב של התובעת לא סיכנה את העובר, אך היוותה סיכון לתובעת. אמנם לא מדובר בסיכון קיצוני כמו נכות או מוות, אבל מספיק שהוא מצביע על תחלואה שהופיעה או התגברה בעקבות ההיריון.
במקרה של התובעת, היא החלה את ההיריון עם תחלואה בסיסית וההיריון ללא ספק גרם לסימנים קליניים, שלא היו נגרמים אם הייתה שוכבת במיטה.
התובעת ביקשה לקבל את המלצת האורתופד כי שמירת היריון הייתה מוצדקת. עוד היא ביקשה שבית הדין יידחה את פרשנות הביטוח הלאומי כאילו החוק דורש סיכון ל"נזק בלתי הפיך" או סכנת חיים, אלא יקבל את פרשנות המומחה לפיה החמרת התחלואה גם היא סיכון.
הביטוח הלאומי, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את התביעה. לטענתו, המומחה הוא שפירש לא נכון את הגדרת המושג "סיכון". למעשה, התובעת רק סבלה מכאבי גב שאינם חורגים מכאבי גב מקובלים בהיריון, ויכולה הייתה להסתפק בימי מחלה.
מהו "סיכון"?
השופטת מיכל נעים-דיבנר קיבלה את התביעה, וקבעה כי התובעת זכאית לגמלה.
השופטת הסבירה כי חשוב שכל עובדת תהיה מודעת לעובדה שפקיד התביעות בביטוח הלאומי רשאי לדחות תביעה לגמלת שמירת היריון, אם הוא סבור כי אינה מוצדקת, והמלצת רופא לשמירת היריון לא מבטיחה כי מסקנתו תתקבל.
ואולם, במקרה זה יש מקום לקבל את התביעה. זאת, מאחר שחוות דעת המומחה ומכלול תשובותיו היו מנומקות, מפורטות וסבירות, ואף הביטוח הלאומי לא חלק על קביעותיו הרפואיות גופן. המומחה הסביר כי הרקע התחלואתי ממנו סבלה התובעת לפני ההיריון הוחמר בעקבות ההיריון באופן קבוע, במיוחד בשלב המתקדם של ההיריון, ולכן המלצת הרופאים שהתובעת תשהה בשמירת ההיריון (ולא בחופש מחלה) הייתה מוצדקת.
לא נפסקו הוצאות.
ב"כ התובעת: עו"ד ישראלה זטרמן
ב"כ הנתבע: עו"ד הדס אהרוני
לעורכי דין לדיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין אשר אביטן עוסק בדיני עבודה.
בית הדין לעבודה קיבל את תביעת האישה, והסביר כי אמנם לא היה סיכון של נכות או מוות לחיי העובר או האישה, אולם החמרת תחלואה גם היא סיכון המצדיק שמירת הריון
להורדת פסק הדין הקלק כאן
האישה, שסובלת מעקמת המלווה בכאבי גב, עבדה כמוקדנית בחברת "בזק". בשנת 2013, כשהייתה בת 25, היא הרתה והריונה נחשב כ"היריון בסיכון". כחמישה חודשים לתוך ההיריון היא החלה לסבול מכאבי גב עזים, שהגבילו את תנועתה והופנתה לאורתופד.
האורתופד קבע כי האישה זקוקה לשמירת היריון עד למועד הלידה (כשלושה חודשים), אולם תביעתה לביטוח לאומי לקבלת הגמלה, נדחתה, שכן המוסד סבר כי מצבה הרפואי לא עומד בהגדרות החוק – לא מסכן אותה או את העובר, ולא עלול לגרום למוות או לנזק בלתי הפיך כלשהו.
בפברואר 2014 האישה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בית הדין מינה מומחה מטעמו שצידד בגישת התובעת, והסביר כי ההחמרה במצב של התובעת לא סיכנה את העובר, אך היוותה סיכון לתובעת. אמנם לא מדובר בסיכון קיצוני כמו נכות או מוות, אבל מספיק שהוא מצביע על תחלואה שהופיעה או התגברה בעקבות ההיריון.
במקרה של התובעת, היא החלה את ההיריון עם תחלואה בסיסית וההיריון ללא ספק גרם לסימנים קליניים, שלא היו נגרמים אם הייתה שוכבת במיטה.
התובעת ביקשה לקבל את המלצת האורתופד כי שמירת היריון הייתה מוצדקת. עוד היא ביקשה שבית הדין יידחה את פרשנות הביטוח הלאומי כאילו החוק דורש סיכון ל"נזק בלתי הפיך" או סכנת חיים, אלא יקבל את פרשנות המומחה לפיה החמרת התחלואה גם היא סיכון.
הביטוח הלאומי, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את התביעה. לטענתו, המומחה הוא שפירש לא נכון את הגדרת המושג "סיכון". למעשה, התובעת רק סבלה מכאבי גב שאינם חורגים מכאבי גב מקובלים בהיריון, ויכולה הייתה להסתפק בימי מחלה.
מהו "סיכון"?
השופטת מיכל נעים-דיבנר קיבלה את התביעה, וקבעה כי התובעת זכאית לגמלה.
השופטת הסבירה כי חשוב שכל עובדת תהיה מודעת לעובדה שפקיד התביעות בביטוח הלאומי רשאי לדחות תביעה לגמלת שמירת היריון, אם הוא סבור כי אינה מוצדקת, והמלצת רופא לשמירת היריון לא מבטיחה כי מסקנתו תתקבל.
ואולם, במקרה זה יש מקום לקבל את התביעה. זאת, מאחר שחוות דעת המומחה ומכלול תשובותיו היו מנומקות, מפורטות וסבירות, ואף הביטוח הלאומי לא חלק על קביעותיו הרפואיות גופן. המומחה הסביר כי הרקע התחלואתי ממנו סבלה התובעת לפני ההיריון הוחמר בעקבות ההיריון באופן קבוע, במיוחד בשלב המתקדם של ההיריון, ולכן המלצת הרופאים שהתובעת תשהה בשמירת ההיריון (ולא בחופש מחלה) הייתה מוצדקת.
לא נפסקו הוצאות.
ב"כ התובעת: עו"ד ישראלה זטרמן
ב"כ הנתבע: עו"ד הדס אהרוני
לעורכי דין לדיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין אשר אביטן עוסק בדיני עבודה.
