‏הצגת רשומות עם תוויות תובענה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תובענה. הצג את כל הרשומות

בקשה לתביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי: גנב 40 מיליון ש' על חשבון נפגעי טרור

הכתבה ייצוגית נגד ביטוח לאומי: גרף 40 מיליון ש' על חשבון נפגעי טרור , חיים ביאור , אפריל 2012

בבקשה נטען כי מזה כעשור מתעלם הביטוח הלאומי מהוראות הדין הקובעת את חובתו להשתתף במימון של תשלומי דמי ביטוח בריאות שמשלמות המשפחות השכולות
 המוסד לביטוח לאומי גבה כ-40 מיליון שקל בניגוד לדין מתוך כספים המיועדים לקרובי משפחה של נפגעי פעולות האיבה בישראל, כך נטען בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד הביטוח הלאומי שהגישה היום (ב') עו"ד נעמה צורף לבית המשפטו המחוזי מרכז.
בבקשה שהגישה צורף, באמצעות עוה"ד אדם פיש וצחי פיסטל, היא טוענת שמזה כעשור מתעלם הביטוח הלאומי מהוראות הדין הקובעות את חובתו להשתתף במימון של תשלומי דמי ביטוח בריאות, שמשלמות מדי חודש המשפחות השכולות לקופתו. לטענתה, המוסד הוביל להעשרת קופתו שלא כדין, בעשרות מילוני שקלים, על חשבון המשפחות השכולות.

"לא זו בלבד שהביטוח הלאומי נמנע מלפעול ליישום הוראות הדין ולהעביר את התשלומים למשפחות השכולות במהלך השנים, אלא אף משנחשפה התנהלותו לפני חצי שנה, המוסד המשיך בהתנהלותו זו, דבר שהוביל להגשת התביעה לצורך הפסקת העוולה המתמשכת", טוענת צורף בתביעתה.

צורף, יתומה משני הורים שנספו בפיגוע בקדומים שהיה ביוני 2006, מספרת שמאז יום הפיגוע, היא ושלשות אחיה מצאו את עצמם מתמודדים עם קשיים אותם לא שיערו בנפשם שיחוו, מכיוון שהיו משוכנעים שהמדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תלווה אותם בתהליכים השיקומיים שנכפו עליהם בנסיבות הטרגיות. לטענתה, לדאבון ליבה המשפחה מצאה את עצמה, ממש מרגע האסון, במאבק בלתי פוסק ובלתי נתפס מול נציגי הביטוח הלאומי לצורך קבלת הטבות שיקומיות אלמנטאריות ובסופו של דבר בקשותיה נתקלו שוב ושוב בסירוב או בהשהיות מכוונות.

"שיטת עבודתו של הביטוח הלאומי מאלצת את היתומים לחזר שוב ושוב על פתחיו כאחרוני האביונים, כאשר עומדות לפניהם למעשה שתי אפשרויות: האחת – להתחנן הפני המוסד כדי שיואיל להעניק להם את זכויותיהם, והשניה – לנהל מאבקים משפטיים על קבלת זכויותיהם", טוענת צורף בתביעתה. לדבריה, "שיטת מצליח" מתישה זו של המוסד אכן צלחה ובחלק מהמקרים התייאשו היתומים, תוך שלא זכו לקבלת חלק מההטבות השיקומיות.

"בנסיבות בהן הביטוח הלאומי מתעקש להמשיך לנהוג בניגוד לדין, גם לאחר שהדבר ברור לנציגיו", נאמר בתביעה,"בית המשפט מתבקש לשים קץ להתנהלות זו תוך הבעת מורת רוחו מהעניין ולהורות למוסד להיעבר לאלתר את התשלומים החודשיים הקבועים על פי דין, כהשתתפות בדמי בריאות לטובת המשפחות השכולות, ולהשיב את הסכומים שנגבו על ידו ביתר ובניגוד לדין ב-24 החודשים שקדמו להגשת התובענה". לדברי צורף, נוכח גודלה של הקבוצה, המורכבת, מ-2,500 איש, המסגרת הייצוגית היא ההולמת לבירור הטענות המופיעות בה.

תגובת המוסד לביטוח לאומי: "אנו משלמים ביטוח בריאות למשפחות השכולות שהעבירו לנו דיווח מתאים, שכן אופן התשלום תלוי בהכנסות הנוספות של המשפחות. על פי רישומי המוסד, הטבה זו משולמת ל-1,781 משפחות שכולות מתוך 2,453. מכל מקום, לצורך מיצוי הזכויות, הביטוח הלאומי יערוך בזמן הקרוב בחינת זכאות נוספת של המשפחות הנותרות, כדי לוודא שהתשלומים מגיעים לכלל הזכאים.

ביצוע חקירה בנוכחות קטינים - מדו"ח שנתי 34 נציבות תלונות הציבור

התלונה

המתלוננת, עולה מרוסיה, אם חד-הורית לשתי ילדות, הגישה ללשכת הנציבות בבאר שבע תלונה על המוסד לביטוח לאומי ובה טענה כי בעקבות חקירה בעניינה שביצעו חוקרי המוסד קבע המוסד שהיא מתגוררת עם ידוע בציבור ולכן אינה זכאית לגמלת השלמת הכנסה ששילם לה המוסד ממרס 2004 ועליה להחזירה לו.
לטענתה, חוקרי המוסד שהגיעו לדירה שגרה בה ביצעו בה חיפוש כדי לגלות אם היא מתגוררת עם בעל הדירה וכן גבו ממנה עדות בעניין זה. המתלוננת הלינה על שנשאלה בנוכחות שתי בנותיה (בנות 5 ו-13) שאלות אינטימיות על הקשרים בינה ובין בעל הדירה.

בירור התלונה

1. הואיל והמתלוננת הגישה לבית הדין לעבודה תובענה נגד החלטת המוסד לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, לא הייתה הנציבות מוסמכת לברר את התלונה בעניין זה, נוכח הוראת סעיף 38(5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], הקובעת שהנציבות לא תברר "תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו". בירור התלונה התמקד אפוא בטענותיה של המתלוננת הנוגעות לביצוע החקירה בנוכחות בנותיה.
2. (א) המוסד המציא לנציבות את פרוטוקול החקירה של המתלוננת ואת דוח סיכום החקירה. מהפרוטוקול עלה שהמתלוננת נשאלה מי הם אבותיהן של בנותיה ואילו יחסים יש בינה ובין בעל הבית. בדוח סיכום החקירה נרשם כי בדירה "נכחו התובעת ושתי בנותיה".
(ב) החוקרים מסרו לנציבות כי הבנות אכן שהו בדירה בעת החקירה, אולם החקירה לא נעשתה בנוכחותן מאחר שלפני תחילת החקירה התבקשה המתלוננת להכניס את בנותיה לאחד מחדרי הבית, ולכן הן לא נחשפו לחלק האינטימי שבעדותה. ואולם בדוח החקירה ובפרוטוקול לא צוינה עובדה זו.

(ג) בירור שעשתה הנציבות בלשכה המשפטית ובאגף החקירות של המוסד (להלן - אגף החקירות) העלה כי אין למוסד נוהל כתוב העוסק בביצוע חקירות בנוכחות ילדים. בכללי האתיקה שהפיץ ראש אגף החקירות בקרב החוקרים נאמר כי "על החוקר לנהוג ברגישות מיוחדת בכל הקשור לחקירת קטינים", אולם לא נאמר בהם במפורש כי אסור לבצע חקירה בנוכחותם.

תוצאות הבירור

1. נציב תלונות הציבור קבע כי התלונה מוצדקת, וכי על המוסד להסדיר בנוהל את נושא חקירת מבוטחים בנוכחות קטינים. הנציב העיר למוסד שהיה על החוקרים לתעד בפרוטוקול ובדוח סיכום החקירה את גרסתם ולפיה המתלוננת התבקשה להעביר את בנותיה לחדר סגור ואף מילאה את הבקשה.
2. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הודיע לנציבות כי בעקבות הערת הנציב הופץ בקרב החוקרים "חוזר רענון" ובו נאמר במפורש כי יש להימנע מחקירת מבוטחים בנוכחות קטינים, וכי אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת, אין לחקור את הנחקר בביתו אלא יש לזמנו לחקירה בסניף המוסד. עוד נקבע בחוזר בעקבות הערת הנציב כי על החוקר לתעד בדוח החקירה את כל האמצעים שננקטו כדי להימנע מחקירת מבוטחים בנוכחות קטינים.