התלונה
המתלוננת הגישה בינואר 2006 לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). ואלה פרטי התלונה:
המתלוננת פוטרה ביולי 2005 מעבודתה כמטפלת בבית אבות והגישה לסניף המוסד בנצרת (להלן - הסניף) תביעה לתשלום דמי אבטלה. המוסד דחה את תביעתה בטענה שהיא לא צברה את תקופת האכשרה הקבועה בחוק, שהיא תנאי לתשלום דמי האבטלה.
המתלוננת קבלה על החלטת המוסד וטענה כי צברה את תקופת האכשרה הנדרשת.
בירור התלונה
1. סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי תשלום דמי אבטלה מותנה בצבירת תקופת אכשרה, שהיא פרק זמן מסוים שקדם למועד שבו חדל העובד לעבוד ושבעדו שולמו למוסד דמי ביטוח. תקופת האכשרה של עובד רגיל היא 360 ימי עבודה מ-540 הימים שקדמו להפסקת העבודה, ואילו תקופת האכשרה של עובד ששכרו מחושב על בסיס יומי (להלן - שכיר יום) היא 300 ימי עבודה מ-540 הימים שקדמו להפסקת העבודה.
2. (א) לפניית הנציבות השיב מנהל מחלקת גמלאות בסניף כי המתלוננת עבדה כשכירת יום ולפי הנתונים הרשומים בתלושי המשכורת שלה היא לא צברה תקופת אכשרה של 300 ימי עבודה.
(ב) עיון במסמכים הנוגעים להעסקתה של המתלוננת העלה כי היא אמנם עבדה פחות מ-300 ימים, אולם היא עבדה במשמרות שכל אחת מהן ארוכה בהרבה מיום עבודה רגיל, בהן משמרות של 12 שעות ויותר.
3. מתשובת הסניף עלה כי שורש המחלוקת בין המתלוננת למוסד היה האופן שבו "מתורגמות" שעות העבודה לימי עבודה: עמדת הסניף הייתה שיש למנות את מספר ימי העבודה של המתלוננת לפי מספר "ימי עבודה למס" הרשומים בתלושי השכר שלה. לעומת זאת, המתלוננת טענה כי בשל עבודתה במשמרות ארוכות יש לחשב את מספר ימי עבודתה על ידי חלוקת מספר שעות עבודתה בשמונה - מספר שעות העבודה ביום עבודה רגיל.
4. (א) הנציבות פנתה למנהלת תחום אבטלה במשרד הראשי של המוסד כדי לברר אם קיימים כללים בדבר חישוב תקופת האכשרה של עובדים במשמרות ארוכות.
(ב) בתשובה לפניית הנציבות השיבה רכזת תחום אבטלה במוסד כי ככלל, ימי תקופת האכשרה נספרים לפי הימים שבהם התייצב העובד במקום העבודה, ואולם, אם תוכיח המתלוננת כי עבדה במשמרות לילה, ניתן יהיה למנות כל משמרת שהחלה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות כשני ימי עבודה, ובלבד שביום שלאחר אותה משמרת היא לא עבדה במשמרת בוקר.
תוצאות הבירור
המתלוננת המציאה לסניף מסמכים המוכיחים שעבדה במשמרות לילה, ואחרי בחינתם נקבע כי היא צברה את תקופת האכשרה הדרושה ושולמו לה דמי אבטלה.
הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לצורך לרענן את הנהלים בעניין עבודה במשמרות ולהבהיר בהם שבנסיבות מסוימות יש לראות במשמרת עבודה אחת שני ימי עבודה לעניין צבירת תקופת אכשרה לתשלום דמי אבטלה.
המתלוננת הגישה בינואר 2006 לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). ואלה פרטי התלונה:
המתלוננת פוטרה ביולי 2005 מעבודתה כמטפלת בבית אבות והגישה לסניף המוסד בנצרת (להלן - הסניף) תביעה לתשלום דמי אבטלה. המוסד דחה את תביעתה בטענה שהיא לא צברה את תקופת האכשרה הקבועה בחוק, שהיא תנאי לתשלום דמי האבטלה.
המתלוננת קבלה על החלטת המוסד וטענה כי צברה את תקופת האכשרה הנדרשת.
בירור התלונה
1. סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי תשלום דמי אבטלה מותנה בצבירת תקופת אכשרה, שהיא פרק זמן מסוים שקדם למועד שבו חדל העובד לעבוד ושבעדו שולמו למוסד דמי ביטוח. תקופת האכשרה של עובד רגיל היא 360 ימי עבודה מ-540 הימים שקדמו להפסקת העבודה, ואילו תקופת האכשרה של עובד ששכרו מחושב על בסיס יומי (להלן - שכיר יום) היא 300 ימי עבודה מ-540 הימים שקדמו להפסקת העבודה.
2. (א) לפניית הנציבות השיב מנהל מחלקת גמלאות בסניף כי המתלוננת עבדה כשכירת יום ולפי הנתונים הרשומים בתלושי המשכורת שלה היא לא צברה תקופת אכשרה של 300 ימי עבודה.
(ב) עיון במסמכים הנוגעים להעסקתה של המתלוננת העלה כי היא אמנם עבדה פחות מ-300 ימים, אולם היא עבדה במשמרות שכל אחת מהן ארוכה בהרבה מיום עבודה רגיל, בהן משמרות של 12 שעות ויותר.
3. מתשובת הסניף עלה כי שורש המחלוקת בין המתלוננת למוסד היה האופן שבו "מתורגמות" שעות העבודה לימי עבודה: עמדת הסניף הייתה שיש למנות את מספר ימי העבודה של המתלוננת לפי מספר "ימי עבודה למס" הרשומים בתלושי השכר שלה. לעומת זאת, המתלוננת טענה כי בשל עבודתה במשמרות ארוכות יש לחשב את מספר ימי עבודתה על ידי חלוקת מספר שעות עבודתה בשמונה - מספר שעות העבודה ביום עבודה רגיל.
4. (א) הנציבות פנתה למנהלת תחום אבטלה במשרד הראשי של המוסד כדי לברר אם קיימים כללים בדבר חישוב תקופת האכשרה של עובדים במשמרות ארוכות.
(ב) בתשובה לפניית הנציבות השיבה רכזת תחום אבטלה במוסד כי ככלל, ימי תקופת האכשרה נספרים לפי הימים שבהם התייצב העובד במקום העבודה, ואולם, אם תוכיח המתלוננת כי עבדה במשמרות לילה, ניתן יהיה למנות כל משמרת שהחלה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות כשני ימי עבודה, ובלבד שביום שלאחר אותה משמרת היא לא עבדה במשמרת בוקר.
תוצאות הבירור
המתלוננת המציאה לסניף מסמכים המוכיחים שעבדה במשמרות לילה, ואחרי בחינתם נקבע כי היא צברה את תקופת האכשרה הדרושה ושולמו לה דמי אבטלה.
הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לצורך לרענן את הנהלים בעניין עבודה במשמרות ולהבהיר בהם שבנסיבות מסוימות יש לראות במשמרת עבודה אחת שני ימי עבודה לעניין צבירת תקופת אכשרה לתשלום דמי אבטלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה