התלונות
בשנים 2005-2006 הוגשו לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונות על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ולפיהן המוסד הטיל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים בגין חוב דמי ביטוח אף שהם מתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה.
בירור התלונות
1. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ופקודת המסים (גבייה) אפשר להטיל עיקול על נכסיו של חייב לצורך גביית דמי ביטוח. ואולם סמכותו של המוסד להטיל עיקול על גמלת כסף שהוא משלם הוגבלה במידה ניכרת, וגמלת הבטחת הכנסה אינה ניתנת לעיקול כלל .
2. בירור הנציבות העלה כי אם נוצר חוב דמי ביטוח וכל הפניות לחייב אינן מועילות, מטיל המוסד עיקול על חשבון הבנק של החייב. המוסד הסביר לנציבות כי ככלל הוא נמנע מלבצע פעולות לגביית חובות דמי ביטוח ממי שמתקיים מגמלת הבטחת הכנסה. אולם המערכת הממוחשבת שלו מוציאה אוטומטית צווי עיקול על חשבונות הבנק של כל המבוטחים החייבים דמי ביטוח, ולכן מוצאים צווי עיקול גם על חשבונות הבנק של הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה.
עקב כך הוטל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים שהופקדה בהם גמלה והמוסד הודיע להם על כך. ואולם, מאחר שעל פי החוק אין לעקל גמלת הבטחת הכנסה, לא ביצעו הבנקים את צווי העיקול. בעקבות פניות המתלוננים למוסד ביטל המוסד את צווי העיקול.
3. הנציבות הטעימה לפני המוסד שמכיוון שהחוק אוסר לעקל את כספי הגמלה, הוצאת צווי עיקול על חשבונות בנק של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אינה מביאה תועלת וגורמת להם טרדה ועגמת נפש. נוסף על כך, בהוצאת צווים אלה המוסד מגלגל את האחריות למניעת ביצוע העיקול על הבנקים המקבלים את הצווים.
תוצאות הבירור
הלשכה המשפטית של המוסד הודיעה לנציבות כי בעקבות התלונות בחן המוסד את הסוגיה והחליט כי להבא לא יוטל עיקול בשל חוב דמי ביטוח על חשבון הבנק של מבוטח הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד קבע נוהל שיאפשר הצלבת נתונים בין קובצי החייבים דמי ביטוח ובין קובצי הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, כדי להימנע מנקיטת הליכי גבייה נגדם.
בשנים 2005-2006 הוגשו לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונות על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ולפיהן המוסד הטיל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים בגין חוב דמי ביטוח אף שהם מתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה.
בירור התלונות
1. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ופקודת המסים (גבייה) אפשר להטיל עיקול על נכסיו של חייב לצורך גביית דמי ביטוח. ואולם סמכותו של המוסד להטיל עיקול על גמלת כסף שהוא משלם הוגבלה במידה ניכרת, וגמלת הבטחת הכנסה אינה ניתנת לעיקול כלל .
2. בירור הנציבות העלה כי אם נוצר חוב דמי ביטוח וכל הפניות לחייב אינן מועילות, מטיל המוסד עיקול על חשבון הבנק של החייב. המוסד הסביר לנציבות כי ככלל הוא נמנע מלבצע פעולות לגביית חובות דמי ביטוח ממי שמתקיים מגמלת הבטחת הכנסה. אולם המערכת הממוחשבת שלו מוציאה אוטומטית צווי עיקול על חשבונות הבנק של כל המבוטחים החייבים דמי ביטוח, ולכן מוצאים צווי עיקול גם על חשבונות הבנק של הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה.
עקב כך הוטל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים שהופקדה בהם גמלה והמוסד הודיע להם על כך. ואולם, מאחר שעל פי החוק אין לעקל גמלת הבטחת הכנסה, לא ביצעו הבנקים את צווי העיקול. בעקבות פניות המתלוננים למוסד ביטל המוסד את צווי העיקול.
3. הנציבות הטעימה לפני המוסד שמכיוון שהחוק אוסר לעקל את כספי הגמלה, הוצאת צווי עיקול על חשבונות בנק של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אינה מביאה תועלת וגורמת להם טרדה ועגמת נפש. נוסף על כך, בהוצאת צווים אלה המוסד מגלגל את האחריות למניעת ביצוע העיקול על הבנקים המקבלים את הצווים.
תוצאות הבירור
הלשכה המשפטית של המוסד הודיעה לנציבות כי בעקבות התלונות בחן המוסד את הסוגיה והחליט כי להבא לא יוטל עיקול בשל חוב דמי ביטוח על חשבון הבנק של מבוטח הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד קבע נוהל שיאפשר הצלבת נתונים בין קובצי החייבים דמי ביטוח ובין קובצי הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, כדי להימנע מנקיטת הליכי גבייה נגדם.
מה הסכום שמותר להחזיק למקבלת השלמת הזיקנה (בת 85) בחשבון הבנק שלה כדי שלא תשלל זכותה להשלמה?
השבמחקתודה