אי מיצוי זכות הבטחת הכנסה לניצול שואה - - מדו"ח נת"צ מס' 41 לשנת 2014 - פורסם יולי 2015

לא תמיד ניתן לסייע למתלוננים לקבל גמלאות למפרע, שכן החובה להגיש תביעה לגמלה מסוימת והמועד שממנו ואילך תשולם הגמלה קבועים בחוק, וככלל לא ניתן לחרוג מהנקבע בו. דוגמה לכך היא מקרהו של ניצול שואה קשיש שלא ידע כי הוא זכאי לגמלת השלמת הכנסה בסך כ 1,000- ש”ח כתוספת לקצבת הזקנה שלו, ולפיכך לא הגיש למוסד תביעה לגמלה זו. כשהגיש לבסוף את התביעה, לאחר כמה שנים, לא היה ניתן למרבה הצער לשלם לו את הגמלה למפרע, מכיוון שלפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א 1980- , הזכאות לגמלה זו נוצרת רק (814032) . מהחודש שבו מוגשת התביעה לקבלתה *

מאחר שמתלונות שבוררו במשך השנים עלה כי מדובר בתופעה רווחת שבה זכאים לגמלה אינם יודעים על זכותם זו, ועקב כך אינם מגישים תביעה לגמלה במועד, פנתה הנציבות למוסד על מנת שייתן את דעתו לצורך
לפעול לאיתור זכאים כאלה וליידע אותם בדבר זכאותם ובדבר הצורך להגיש תביעה במועד - כל זאת כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות החלשות.

ואכן, בשנים האחרונות פועל המוסד למיצוי זכויות המבוטחים: הוא פונה ביזמתו למבוטחים כדי שיגישו תביעה לקבלת גמלה, משלם כמה גמלאות בלי לדרוש קודם הגשת תביעה לתשלומן ומקל את ההליכים
הביורוקרטיים להגשת תביעות. עם זאת, מבירור התלונות ומדוח הביקורת עלה כי המוסד אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, וכי קיימים ליקויים
בהעברת מידע בין המוסד ובין גופים ציבוריים אחרים ובהסרת החסמים הביורוקרטיים למיצוי הזכויות.

* בדוח הביקורת צוין בין היתר כי בשנת 2013 לא שולמו כ 100- מיליון ש"ח לזכאים לקצבת אבטלה, וכי בשנת 2011 לא שולמו כ 35- מיליון ש"ח לזכאיות לגמלת דמי לידה.

אי-תשלום גמלת הבטחת הכנסה בשל רישומים שגויים - מדוח נציבות תלונות הציבור מס' 39 - פורסם מאי 2013

משרד האוצר - רשות המסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי - אי-תשלום גמלת הבטחת הכנסה בשל רישומים שגויים


המתלוננים הגישו למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. המוסד סירב לאשר את התביעה בטענה שרשומים על שמם שני נכסים - הדירה שהם מתגוררים בה בירושלים ודירה אחרת בפתח תקווה (להלן - הנכס הנוסף) - אף שהמתלוננים טענו בתוקף כי מעולם לא היו בעליו של הנכס הנוסף [1].

בירור שנעשה בסניף המוסד בירושלים העלה כי לצורך אישור תביעות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בודק המוסד את רישומי רשות המסים בישראל (להלן - רשות המסים) בדבר עסקאות במקרקעין, ובבדיקת הרישומים נמצא כי הנכס הנוסף רשום על שמם של המתלוננים. המתלוננים התבקשו אפוא להמציא אישור מרשות המסים שלפיו הנכס אינו בבעלותם - תנאי לאישור תביעתם לגמלה.

כדי להשיג את האישור נסעו המתלוננים במיוחד למשרד מיסוי מקרקעין מרכז שבתל אביב. ואולם שם נאמר להם כי לא ניתן לאתר את תיק העסקה המקורי, והוצע להם לפנות בעניין ללשכת רישום מקרקעין שבפתח תקווה. המתלוננים נסעו לפתח תקווה, הוציאו נסח רישום מקרקעין שלפיו הם אינם בעלי הנכס ומסרו אותו למוסד. ואולם המוסד טען כי האישור אינו מספק, שכן לא כל עסקת מקרקעין מסתיימת ברישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין, ועמד על דרישתו כי המתלוננים ימציאו לו אישור מאת רשות המסים.


בעקבות פניית הנציבות למנהל משרד מיסוי מקרקעין מרכז נמצא הדיווח המקורי לשלטונות המס על עסקת רכישת הנכס בשנת 1966. מבדיקת הטופס עלה כי בשל טעות טכנית נרשם מספר הזהות של המתלונן במקום מספר הזהות של הקונה האמִתי של הנכס. מנהל משרד המיסוי שלח לנציבות אישור על הרישום השגוי כדי שיהיה אפשר להציגו למוסד.

בעקבות קבלת האישור אישר המוסד את זכאותם של המתלוננים לתשלום גמלת הבטחת הכנסה למפרע מחודש הגשת הבקשה, וחשבונם של המתלוננים זוכה בסכום של 31,521 ש"ח.

הבירור העלה שעובדי המוסד היו נכונים לסייע למתלוננים. ואולם מאחר שאין ביכולתם של העובדים לפנות במישרין למשרדי מיסוי מקרקעין כדי לבדוק טענות כמו אלה שהעלו המתלוננים, הם דורשים מתובעי הגמלה להשיג את האישורים הנדרשים בעצמם. על אף מאמציהם של התובעים, לרוב לא עולה בידם להשיג את האישור בעצמם, כפי שקרה למתלוננים.

נוכח ממצאי הבירור פנתה הנציבות למנהלת אגף הבטחת הכנסה במוסד והעמידה אותה על הצורך למצוא פתרון לבעיה, ולאפשר קיום קשר ישיר בין המוסד ובין משרדי מיסוי מקרקעין לשם קבלת מידע בנושאים אלה. מנהלת האגף מסרה לנציבות כי המוסד ער לבעיה זו, ובדעתו ליזום פגישה עם נציגי רשות המסים כדי למצוא דרכים לפתרונה.

הנציבות תמשיך לעקוב אחר טיפול הרשויות בבעיה שעלתה בתלונה עד לפתרונה.

(706852)



[1] לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, והתקנות שהותקנו על פיו, נכס מקרקעין שאינו משמש למגורי מבקש הגמלה נחשב "הכנסה" המובאת בחשבון בקביעת הזכאות לגמלה.

דרישה לא מוצדקת לתשלום חוב גמלה - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור מספר 40 - פורסם ביוני 2014

מתלוננת, תושבת המגזר הבדואי בדרום הארץ, נישאה ביולי 2005 בנישואים פוליגמיים, וכעבור כמה חודשים נפרדה מבעלה. בתקופה שבה הייתה פרוּדה מבעלה היא הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ולאחר חקירה שביצע המוסד תביעתה אושרה. בנובמבר 2008 הודיעה המתלוננת למוסד כי חזרה להתגורר עם בעלה ובעקבות זאת הופסק תשלום הגמלה.

זמן מה לאחר מכן התקבל במוסד מידע ממשרד הפנים ולפיו המתלוננת רשומה כנשואה נישואים פוליגמיים מיולי 2005. בעקבת מידע זה קבע המוסד את מעמדה של המתלוננת כידועה בציבור החל מיום נישואיה, לרבות בתקופה שבה חיה בנפרד מבעלה.

עדכון מצבה המשפחתי של המתלוננת יצר חוב בסך כ-60,000 ש"ח בגין שלילה למפרע של זכאותה לקבלת הגמלה ששולמה לה בתקופה שבה חיה בנפרד מבעלה.

המתלוננת הגישה למוסד בקשה לביטול החוב, אך בקשתה נדחתה בטענה שבזמן ששולמה לה הגמלה היא העלימה מן המוסד את העובדה כי היא נשואה וחיה עם בעלה. על כך הגישה המתלוננת תלונה לנציבות.

בירור התלונה העלה כי המתלוננת אכן חיה בנפרד מבעלה בתקופה שבה שולמה לה הגמלה, וכי היא מסרה למוסד את כל העובדות הרלוונטיות. בעקבות התערבות הנציבות הודיע המוסד כי ביטל את חובה של המתלוננת ואף השיב לה סך של
כ-18,000 ש"ח שכבר קוזזו מקצבת הילדים המשולמת לה.

(614484)

ביטוח לאומי שלל קצבת הבטחת הכנסה ממובטל בן 62

הכתבה  ביטוח לאומי שלל קצבת הבטחת הכנסה ממובטל ,  mako | פורסם 15/05/14 

הוראה פנימית שהוצאה על ידי המוסד לביטוח לאומי, קובעת שסיוע בתשלום שכר דירה על ידי קרובי משפחה, יחשב כהכנסה וישלול את הזכות לקצבת הבטחת הכנסה. כתוצאה מהוראה זו, החליטו פקידי המוסד לשלול מא', מובטל בן 62, את קצבת הבטחת ההכנסה שלו, לאחר שגילו כי הוריו העבירו לו תמיכה של כ-2,000 ₪ בחודש לכיסוי שכר הדירה

א' תושב גבעתיים, בן 61, קיבל במשך שנים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שנמצא עומד בקריטריונים, עקב משכורתו הנמוכה. למרות קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, א' לא הצליח להתקיים במינימום ההכרחי למחייתו, והוא לא הצליח לעמוד בתשלומי שכר דירה למגוריו. לא' אין דירה בבעלותו והוא מתגורר בדירת חדר, בבניין ישן, כאשר גובה השכירות שלו עומדת על סך של 2,000 ש"ח בחודש. גמלת הבטחת ההכנסה שא' מקבל מהביטוח הלאומי עומדת על סך של 2,162 ש"ח בחודש. בנוסף, א' עובד במשרה חלקית, אשר עבורה הוא משתכר כ- 1,120 ₪ לחודש ואלו כל הכנסותיו.



תמיכת ההורים תחשב מעתה כהכנסה

"הואיל ומדובר בקצבה זעומה, שבקושי מכסה את דמי השכירות, נרתמו הוריו הקשישים של א' לסייע לו במימון שכר הדירה", מבהירה עו"ד יפית מנגל, העוסקת בתביעות של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי בפרקליטי IL, המייצגת את א'. תשלום שכר הדירה הועבר על ידי הוריו של א' ישירות לבעל הדירה, ממנו מושכרת הדירה. על פי הערעור שהוגש על ידי עו"ד מנגל, התנהלות זו נבדקה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעבר ואושרה ככזו שאינה פוגעת בזכאותו לקצבה של המבוטח. זאת מאחר שסכום הסיוע שכונה "עזרת קרוב", לא נחשבת בחוק הבטחת הכנסה - כהכנסה.

לדברי עו"ד מנגל, בינואר 2010 העביר המוסד לביטוח לאומי לעובדיו חוזר כללי, אשר בו הוא מורה להם לשנות את הקריטריונים לבחינת זכאות המבוטחים, לגמלת הבטחת הכנסה. באחד מסעיפי החוזר נקבע, כי "תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע, המשמשת לכיסוי הוצאות הנתמך, כגון משכנתא או שכר דירה, תחושב כהכנסה בחודש הרלוונטי". לדברי עו"ד מנגל, המוסד לביטוח לאומי לא טרח להודיע על שינוי המדיניות למקבלי הקצבה.

באוגוסט 2010, נשלחה אל א' הודעה מהמוסד לביטוח לאומי ברמת גן, לפיה, סכום התמיכה של הוריו בתשלומי השכירות בדירה שבה הוא גר, יחשבו מעתה כהכנסה. זאת למרות שהסכום הועבר ישירות לידי בעל הדירה. בנוסף, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי השינוי חל רטרואקטיבית, ולכן נוצר לא' חוב, בגין התקופה מאז חל השינוי. "המערער ניסה ככל יכולתו, בתכתובת ענפה ומנומקת, להסיר את רוע הגזירה ולהאיר את עיני המוסד לביטוח לאומי בדבר הקריטריונים השגויים שהציב בפני המבוטחים. הוא עשה זאת באמצעות פגישה שקיים עם נציגי המוסד לביטוח לאומי, אך על אף הניסיונות החוזרים ונשנים, כל מאמציו עלו בתוהו", טוענת עו"ד מנגל. עו"ד מנגל מבהירה כי רק לאחר שפנה למוסד, הובא לידיעתו של א', לראשונה, החוזר שעליו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בקביעתו.

איך מצפים מאדם לחיות מ-500 ש"ח בחודש?

א' הגיש, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לדבריו, לאור לחצי הקיום הדוחקים, הוא נאלץ להציע "פתרון זמני", עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. לפי הפתרון שהציע, יתעד א' את ההחזר להוריו עבור שכר הדירה המלא, מדי חודש, זאת בכדי שיוכל לקבל את גמלתו. לאור התיעוד אותו ביצע, ובו כביכול החזיר את הכספים להוריו, טען המוסד לביטוח לאומי, כי משום הפתרון שאושר, תביעתו הינה תיאורטית בלבד וביקש למחוק את התביעה. בית הדין לעבודה נענה לבקשה.

החלטת בית הדין לעבודה הכתה את א' בהלם. התיעוד אותו הציג, על מנת לקבל את קצבת הקיום, שבלעדיה היה רעב ללחם, התקבלה על ידי בית הדין כפתרון מתמשך. משמעות ההחלטה הינה שהוא יכול לקיים את עצמו מ-500 ₪ בחודש.

עו"ד יפית מנגל

א' פנה אל עו"ד יפית מנגל והיא הגישה בשמו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אשר בו ציינה כי החוזר של המוסד לביטוח לאומי מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, חוזר זה עומד בניגוד לחוק הבטחת הכנסה ושולל את הזכות החוקתית של כל אדם לקורת גג, שאינה עומדת למבחן הכנסה. "פסקי הדין שהביא המוסד לביטוח לאומי להצדקת עמדתו בנושא, אינם רלוונטיים לזכות לקורת גג, ולכן השימוש בהם מהווה אחיזת עיניים וגניבת הדעת". עו"ד יפית מנגל טוענת, כי מטרת התביעה המקורית של א' היא להשיב את זכותו לחיות בכבוד ולהתנהל ביושר, תוך ויתור על ההתניה של המוסד לביטוח לאומי כי הוא זכאי לגמלה, כל עוד יוכיח שהוא משפה את הוריו על שכר הדירה המשולם עבורו.

"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי"

"החוזר שהוציא ביטוח לאומי מנוגד ליסוד כבוד האדם וחרותו" עו"ד יפית מנגל עו"ד מנגל מציינת, כי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת, שתפקידו של המוסד לביטוח לאומי לשרת את הציבור, ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים. אל לעובדי המוסד לחפש דרכים למנוע מאותם מבוטחים את שהמחוקק התכוון להעניק להם. "התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי בישראל", מסבירה עו"ד מנגל. לאור האמור מבקש א' לדון בשאלת חוקיותו של החוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי, שלו השפעה ישירה על שאלת זכאותו לגמלת ההכנסה.

"תופעה זו לפיה פוגע הביטוח הלאומי ביודעין, בזכות יסוד של המבוטחים לקיום מינימאלי בכבוד, תוך הפרת החוק, אמורה להדליק נורות אזהרה מהבהבות אצל כל אזרח ואזרח בישראל", מזהירה עו"ד מנגל."זוהי מדיניות מתמשכת של המוסד לביטוח הלאומי, לפיה הוא שולל את הקצבאות הזעומות ממילא, ואזרחי המדינה המוחלשים מגיעים עד כדי ייאוש ופת רעב". מדובר במדיניות לפיה פועל הביטוח הלאומי, מזה שנים רבות ,באין מפריע, אלא שמדיניות זו, ההולכת ומחריפה עלולה לפגוע בכל אזרח בישראל, שימצא את עצמו נזקק לבטחון בסיסי.

כך יעשה לישישה הנכה שמבקשת לנסוע לבדיקות רפואיות

13.05.2014 - תלם יהב , ידיעות אחרונות - עוול על גלגלים - מ' בת 87, עיוורת כמעט לגמרי, לא מסוגלת ללכת או לנהוג. אבל כשקנתה רכב משומש וזול כדי שבנה יסיע אותה לרופאים, נשללה ממנה קצבת הבטחת ההכנסה שממנה היא מתקימת. הביטוח הלאומי: הרכב יקר מכפי שהיא טענה.

לקריאת המאמר השלם הקלק על התמונה

פוטר בשל מצבו הרפואי, ביטוח לאומי לא מכיר בו

הכתבה "פוטר בשל מצבו הרפואי, ביטוח לאומי לא מכיר בו" , mynet , מרינה גולן , אוגוסט 2013

אבי (51) מנתניה פוטר מעבודתו לאחר שמצבו הרפואי הידרדר, ורופאיו קבעו כי הוא לא מסוגל לעבוד עוד. אבל הביטוח הלאומי דוחה פעם אחר פעם את תביעותיו להבטחת הכנסה ולהכרתו כנפגע עבודה. בינתיים, הוא וששת ילדיו נאלצים לחיות ממשכורתה של אשתו, בסך 3,500 שקלים. "איך אפשר מצד אחד להחליט שאני לא כשיר ומצד שני להשאיר אותי בלי הכנסה?", הוא שואל

במשך כבר יותר משלוש שנים מחכה אבי בן 51 מנתניה, אב לשישה ילדים לקיצבה מביטוח הלאומי. אבי עבד במשך 23 שנים במפעל שמייצר מצברים, ולאחר שמצבו הרפואי הידרדר והרופא התעסוקתי קבע שעליו להפסיק לעבוד, הוא פוטר. מאז מנהל אבי מאבק עיקש מול הביטוח הלאומי, ובינתיים הוא ממשיך להפסיד.

לטענתו של אבי, מצבו הרפואי הידרדר עקב חשיפתו לחומרים הרעילים שבמפעל והוא פנה לביטוח הלאומי בבקשה שיכירו בו נפגע עבודה, אבל השבוע בקשתו נדחתה שוב, והמשפחה נמצאת על סף ייאוש. למעשה, מאז הפיטורים ועד היום, לא קיבל אבי שום סיוע מהמדינה. גם הבקשה שלו להבטחת הכנסה נדחתה, בטענה כי אשתו משתכרת בסך 3,500 בחודש.
"הגענו לפת לחם"

"מאז שדחו את הבקשה שלי להבטחת הכנסה, עברה שנה", מספר אבי השבוע בקול שבור. "היום אשתי מרוויחה 3,000 שקלים בחודש בעבודת ניקיון, וזאת ההכנסה היחידה שיש לנו. הגענו לפת לחם. אנחנו קונים רק את הדברים הנחוצים ביותר, כמו חלב, לחם וביצים. אין לנו כסף ללכת לסופרמרקט ואנחנו רושמים את כול המוצרים במכולת השכונתית.

"אני לא יודע כמה עוד נוכל לרשום. יש לנו חובות בכל החנויות בשכונה. לפני כמה ימים קיבלתי הודעת אזהרה לפני תחילת הליכי הוצאה לפועל. יש לי בחשבון בנק 50 אלף שקל חוב, ואין לי מאיפה להביא את הכסף. אנחנו חייבים כסף לכל העולם. לחברת החשמל, למי נתניה, לעירייה, לחברת הגז, לגן של הבן שלי ואני לא יודע מה לעשות. אני לא מסוגל לעבוד, כי אני מאוד חולה וגם עם המכתב של הרופא התעסוקתי, אף אחד לא ייקח אותי לעבודה. מה הם רוצים, שנמות מרעב? איך אפשר מצד אחד להחליט שאני לא כשיר לעבודה ומצד שני, להשאיר אותי בלי הכנסה?



החלטה מקוממת. אבי (צילום: אסף פרידמן)

"עבדתי במשך 23 שנים, כל יום מחמש בבוקר ועד חמש אחר הצהריים. פרנסתי את המשפחה שלי בכבוד והיום אני רק נטל. אני מרגיש שהגעתי לקצה היכולת שלי, אני לא יודע כיצד להמשיך לחיות, אני מרגיש שאני משתגע".

זמן קצר לאחר פיטוריו, הגיש אבי לביטוח לאומי תביעה לנכות כללית. אל התביעה הזאת הוא צירף מסמכים רפואיים ואישור מהרופא התעסוקתי, שקבע שאינו כשיר לעבודה כלל. אך התביעה הזאת נדחתה. לאחר מכן הוא פנה לעו"ד משה סימניאן, והגיש באמצעותו תביעה להכיר בפגיעות שנגרמו לו כתוצאה מעבודתו, כמחלת מקצוע.

"ברגע שראיתי את התיק הרפואי של אבי, ושמעתי את סיפורו, היה לי ברור כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעות שלו לבין עבודה במפעל המצברים", אמר עו''ד סימניאן. "במסגרת התפקיד שלו, אבי נחשף לחומרים מסוכנים רעילים במשך שעות רבות כל יום לתקופה של שנים רבות. הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה, מחלות מפרקים, מחלות עור, ירידה בשמיעה, בראייה ובעיות רפואיות נוספות.

"הגשתי את כל המסמכים הרפואיים שלו לפני יותר משנה ולא ברור מדוע לקח לביטוח לאומי זמן כה רב להשיב לתביעה. בכל אותה תקופה לאבי לא הייתה שום הכנסה.

"במהלך התקופה שהמתנו לתשובה, הגשתי לביטוח הלאומי תביעה להבטחת הכנסה, שנדחתה עקב הטענה כי אשתו של אבי מרוויחה 3,500 שקלים לחודש וזה אמור להספיק לכלכלה של משפחה בת שש נפשות. כעת, לאחר שהם דחו את התביעה שלו למחלת מקצוע הם שולחים אותו שוב להגיש תביעה לנכות כללית, וזה למרות שלפני כשנה וחצי הוא כבר הגיש את התביעה הזאת והיא נדחתה על סף. זאת החלטה מקוממת, שאין לה אחיזה במציאות".

"היה לנו הכול"

"המקרר שלנו ריק", מספר אבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לרשום את הילדים לחוגים או לקייטנות. אני לא יכול לתת להם דמי כיס. פעם זה לא היה ככה.

עלינו ארצה בשנת 1984. כעבור שלוש שנים הגעתי למפעל מצברים דרך לשכת התעסוקה. זאת הייתה עבודה קשה, 12 שעות כל יום, אבל מעולם לא התלוננתי.

"הייתי מאושר שפרנסתי את המשפחה שלי בכבוד. אשתי הרוויחה אז 4,000 שקלים ויחד הגענו כמעט לעשרת אלפים שקלים בחודש. היו לנו אז רק שני ילדים וחיינו די טוב. גם כשהילדים האחרים נולדו, רמת החיים שלנו הייתה טובה, הרבה יותר טובה ממשפחות אחרות שעלו מאתיופיה. היום אני שבר כלי, שלא מכניס שקל אחד למשפחה. אין לי כסף בארנק, אני לא יוצא מהבית ואין לי עתיד".

לא זכאים

מהביטוח הלאומי נמסר: "אבי הגיש תביעה לדמי פגיעה ב-15/5/2012, בתביעה הוא טען כי לקה במחלות רבות כתוצאה מעבודתו במפעל לייצור מצברים. הוא עסק לדבריו במילוי מצברים ונחשף לחומרים חומצתיים ולקה במחלות הרבות אותן ציין בתביעה. הטיפול בתביעה התמשך כיון שמדובר בתביעה מורכבת בה, מצוינות מחלות רבות: פגיעות בעיניים, בעור באיברים פנימיים ועוד, שמחייבות בדיקות רפואיות ובירורים רבים ושונים. כמו כן נדרשו פרטים מהמעסיק על מפלסי רעש וניטור חלקיקים.

"לאחר קבלת כל החומר הנדרש, והתייעצות עם הרופא נדחו כל תביעותיו של אבי בשל העדר קשר סיבתי בין מחלותיו לבין תנאי עבודתו. אבי רשאי לערער על ההחלטה בבית הדין.

"במקביל לטיפול בתביעתו ולמיצוי זכויותיו, הוא הופנה להגיש תביעות להבטחת הכנסה ולנכות כללית. עד כה אבי לא הגיש תביעה לנכות כללית. יש לציין, שזכאות משפחתו להבטחת הכנסה נבדקה מספר פעמים, ובכולן הכנסות רעייתו של אבי מעבודה עולות בהרבה על הסכום שציינת בפנייתך ושוללות את זכאות המשפחה לגמלה להבטחת הכנסה. מוצע שאבי יגיש תביעה לנכות כללית בהקדם, בה יפרט את כל הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל ויצרף תיעוד רפואי מעודכן".

ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי

הכתבה ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי , חן מענית , גלובס , 14/8/13

ביטוח לאומי שלל גמלה מאם חד-הורית, כיוון שקיבלה סיוע של 2,000 שקל בחודש מהוריה ■ ביה"ד: "רק אם סכומי הגמלה בצירוף כספי התמיכה עולים משמעותית על הרף הנדרש לקיום בסיסי בכבוד - ייבחן המשך מתן הגמלה"

לפני כ-4 שנים, אחרי שנים ארוכות של טיפולי פוריות יקרים אותם מימנה מכיסה ומחסכונותיה, הצליחה נ' בת ה-51 להביא לעולם זוג תאומות בזכות תרומת ביצית, והיא מגדלת אותן מאז כאם חד-הורית. עד למועד הלידה עבדה נ', הנדסאית רכב ומנהלת מוסך, לפרנסתה וכילכלה את עצמה באופן עצמאי, בלא שנזקקה לעזרת הזולת.

ואולם, עם תום חופשת הלידה התקשתה נ' לחזור למעגל העבודה ולאור העלויות הגבוהות בהן היא נדרשה לשאת אחרי הלידה לצורך מימון פעוטון לבנותיה, היא פנתה לעזרתם של הוריה, גמלאים בשנות ה-80 לחייהם שמתקיימים מגמלה צנועה. ההורים הושיטו סיוע כספי של כמה אלפי שקלים בחודש לבתם, לצורך סיפוק צורכי הקיום הבסיסיים שלה ושל נכדותיהם.

כשנה לאחר הלידה, וכמוצא אחרון למצוקתה הכלכלית, ביקשה נ' לנצל את רשת הביטחון האחרונה לאנשים במצבה, ופנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל גמלת הבטחת הכנסה.

הביטוח הלאומי אישר לנ' בתחילה קבלת גמלה בסך כ-3,100 שקל בחודש, אך החל לעקוב אחר הכנסותיה של נ', כדי לבחון אם היא ממשיכה להסתייע בהוריה גם לאחר תשלום הגמלה.

לאחר שהתברר לביטוח הלאומי כי נ' ממשיכה לקבל מהוריה יותר מ-2,000 שקל מדי חודש במשך כחצי שנה, הוא החליט לקזז מסכומי הגמלות שהועברו לחשבונה את סכומי הסיוע מההורים, והודיע לה כי היא חייבת לביטוח הלאומי כ-10,000 שקל בגין כספי הסיוע מההורים. בנוסף, הודיע הביטוח הלאומי ל-נ' על הפחתה בסכום הגמלה השוטפת שתשולם לה מכאן ואילך.

קיום בסיסי בכבוד

ההודעה ניחתה על נ' כרעם ביום בהיר, ובעקבות הדבר הפסיקו הוריה להעביר אליה סיוע כספי. נ' החליטה שלא להשלים עם החלטת הביטוח הלאומי והגישה נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בטענה כי התמיכות הכספיות שקיבלה מהוריה היו צנועות ואקראיות, ולכן אין לסווגן כ"הכנסה" שצריך להביאה בחשבון, באופן הפוגע בזכותה לגמלת הבטחת הכנסה.

תביעתה של נ' נגד הביטוח הלאומי הולידה אתמול (ג') פסק דין עקרוני וחשוב של שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נטע רות, שקובע כי הנחיות הביטוח הלאומי הקובעות כי יש לראות בתמיכה המשפחתית הניתנת על בסיס קבוע כהכנסה - הן בטלות. זאת, בנימוק שהן בלתי מידתיות ואינן עולות בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בפסק הדין נקבע עוד כי על מנת שניתן יהיה לראות את תשלומי התמיכה המשפחתית כ"הכנסה", באופן הפוגע בזכותו של המבוטח לגמלה - על הביטוח הלאומי להוכיח תחילה כי סכומי הגמלה, בצירוף כל התמיכות שמקבל המבוטח, לרבות התמיכה משפחתית - עולים על הרף הנדרש לצורך קיום בסיסי בכבוד של המבוטח. זאת, גם אם התמיכה המשפחתית ניתנת על בסיס קבוע.

השופטת ציינה כי קיימות שתי גישות עיקריות לקביעת המינימום הנדרש לקיום בכבוד: האחת, מסתמכת על קביעתו של סל צריכה מינימלי המותאם להרכב המשפחה, לרבות מזון, ביגוד, בריאות, חינוך, ודיור; והשנייה מבקשת לקבוע את הרף על סמך גובה ההכנסה הממוצעת באוכלוסייה הכללית, והיא נקבעת באופן שרירותי כאחוז ממנה.

סיפוק צרכים בסיסיים

דברים עקרוניים דומים קבעה השופטת גם לגבי תמיכה שמקורה במוסדות צדקה שניתנת לעתים למבוטחי הביטוח הלאומי, המקבלים גמלת הבטחת הכנסת או השלמת הכנסה.

"ככל שיימצא כי סכומי התמיכות (הכספיות למקבל הגמלה) נועדו להשלים את הפער שבין הכיסוי החלקי של הגמלה ותמיכות אחרות לבין עלות הצרכים הבסיסיים של המבוטח - אזי שאין מקום לראותה כ'הכנסה'", נקבע בפסק הדין. "מאידך, כל אימת שמסקנת הדברים תהיה כי התמיכה המשפחתית, בצירוף הגמלה ויתר התמיכות, עולות על אותו רף מינימלי הנדרש לחיים בכבוד - אזי יינתן משקל לשיעור שבו עולה תמיכה זו על רף זה; וככל שמדובר בשיעור משמעותי - אזי שרק אז תיבחן גם סוגיית המשך מתן הגמלה. זאת, לצורך סיווגו של אותו שיעור כ'הכנסה'".

לאחר שהניחה את הקווים המנחים והעקרוניים לבחינת הסוגייה, חזרה השופטת לדון במקרה הספציפי של נ' וקבעה כי תביעתה צריכה להתקבל, וכי המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להביא בחשבון את התמיכות שקיבלה מהוריה ולראותן כ"הכנסה" לצורך חישוב הגמלה שהיא מקבלת.

"המוסד לביטוח לאומי לא סתר את טענותיה של נ' כי היא נזקקה בתקופה הרלבנטית לתביעה לתמיכה משפחתית, מעבר לגמלת הבטחת ההכנסה, כדי לספק את צרכי המחיה הבסיסיים שלה ושל בנותיה", נכתב בפסק הדין.

לדברי השופטת, ההיפך הוא הנכון - "מפרסומי המוסד לביטוח לאומי עצמו ניתן לראות כי לא כך היו פני הדברים, וכי התובעת נזקקה לתמיכות בכסף ממשפחתה לשם סיפוק צרכיה הבסיסיים, על-פי הקריטריונים שקבע המוסד לביטוח לאומי עצמו".

פסק הדין מהווה הרחבה נוספת של הזכאות לקצבת הכנסה, לאחר שלפני כשנה אישרה הכנסת הצעת חוק של ועדת הרווחה, לפיה הביטוח הלאומי לא ישלול באופן גורף את זכאותם של בעלי רכב לגמלת הבטחת הכנסה. בעבר, הזכאות לגמלה זו נשללה אוטומטית מבעלי רכבים פרטיים, אך כעת יוכלו גם הם ליהנות ממנה. (ב"ל 9128-01-12).

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי - ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי - ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

הכתבה מחכים שנתיים לביטוח לאומי: "המקרר שלנו ריק" , מרינה גולן , דצמבר 2012 ,mynet

מזה שנתיים מחכה אבי גבריאל (50) מנתניה, שעזב את מקום עבודתו בגלל מצבו הרפואי, לקיצבה מהביטוח הלאומי. המשפחה בעלת שש הנפשות נאלצת להתקיים מ-4,000 שקלים בחודש. הביטוח הלאומי: "תביעתו מורכבת מאוד"

שנתיים עברו מאז שאבי גבריאל בן 50, אב לארבעה ילדים מנתניה, עזב את מקום עבודתו. הוא עבד במשך 23 שנים בחברה שמייצרת מצברים, וכתוצאה מהחשיפה לחומרים רעילים מצבו הבריאותי הידרדר. לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי על גבריאל להפסיק לעבוד, הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להעניק לו סיוע כספי, אך ההחלטה בעניינו מתעכבת, ובינתיים מצבם של גבריאל ומשפחתו ממשיך להידרדר.

בנוסף לבעיות הרפואיות, מתמודדת המשפחה עם מצב כללי קשה. "המקרר בבית ההורים שלי רוב הזמן ריק", מספרת יפית, בתו הבכורה של גבריאל. "בתחילת השנה לאמא שלי לא היה כסף לשלם לגן של אחי הקטן ואמרו לה שאין טעם לרשום אותו לשנה הבאה, עד שהחוב לא יוסדר.

"פעם היינו משפחה רגילה, שלא היה חסר לה כלום. קיבלנו מההורים שלנו את כל מה שצריך. היום אמא שלי עוברת ממכולת למכולת כדי לרשום על החשבון מצרכים בסיסיים שהיא חייבת לקנות והיא בוכה כי אין לה ממה להכין ארוחת שבת. אני לא יודעת עוד כמה זמן אבא שלי יחזיק מעמד. מאדם שמח ואופטימי הוא הפך לשבר כלי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו".

לפני כשנתיים, כאמור, מצבו הרפואי של גבריאל החל להידרדר. זה התחיל מכאבים במפרקים ועבר לכאבים בעצמות. אחרי זה נפגעו גם ראייתו ושמיעתו. גבריאל פנה לרופאים שונים, אך אף אחד לא ידע להסביר מה קורה לו.

בחודש דצמבר 2010 קבעה רופאה תעסוקתית כי גבריאל אינו יכול להמשיך ולעבוד עקב מצבו הרפואי. לאור המלצה זו הוא פנה להנהלת המפעל שבו עבד יותר מ-23 שנה והודיע על רצונו להתפטר. לאחר פיטוריו החל גבריאל לחתום אבטלה ובמקביל גם פנה אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות כללית.

"הפגיעות שמהן סובל גבריאל מצדיקות נכות כללית המזכה בקיצבה חודשית, וזה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי העבודה", הסביר עו"ד מיכאל סימניאן, המייצג אותו. "גבריאל אינו מסוגל לעבוד כי הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה".

למרות כל אלה, הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לגבריאל רק 40 אחוזי נכות, שאינם מזכים אותו בסיוע כספי. בחודש מאי השנה פנה גבריאל באמצעות עו''ד סימניאין לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בו כנפגע עבודה.

מכיוון שמדובר בתביעה המתייחסת למחלות מקצוע אשר נגרמות מחשיפה ממושכת לחומרים רעילים, ביטוח לאומי מקיים חקירה מול המעסיק ומול האדם שטוען לנכות. במקרה של גבריאל החקירה הסתיימה כבר בחודש אוגוסט השנה, אך ההחלטה כאמור טרם התקבלה.

"חיפשנו אפשרות נוספת ופנינו לביטוח לאומי בבקשה לאפשר לגבריאל לקבל תשלום הבטחת הכנסה עד לקבלת ההחלטה", הסביר עו''ד סמניאן . "אך גם שם נתקלנו באטימות. התברר שגבריאל אינו עונה לקריטריונים להבטחת הכנסה, מכיוון שאשתו מרוויחה 4,000 שקלים בחודש".

"בגלל כל הסחבת של הביטוח הלאומי, היכולת הכלכלית והנפשית של ההורים שלי כבר הגיעה לקיצה", אמרה יפית גבריאל. "אבא שלי במצב קשה ולאחרונה הוא החל להסתגר בבית ולא מוכן לדבר עם אף אחד. מאבא אוהב ודואג, הוא הפך לאדם אפאתי ודיכאוני.

"האחים שלי הקטנים לא מבינים מה קורה. אמא ואבא לא יכולים לקנות להם כלום, אפילו לא את הדברים הכי בסיסיים, והם לא רגילים לזה. בגן של אחי הקטן נוצר חוב של אלפי שקלים ואמא שלי נאלצה ללכת לבנק ולהשפיל את עצמה כדי לקבל את ההלוואה, אחרת היו זורקים את אחי מהגן. המשפחה שלנו לא רגילה לחיות בחובות".

מהביטוח הלאומי נמסר: "תביעתו של גבריאל לדמי פגיעה מורכבת מאוד בשל הפגיעות המרובות אותן ציין בתביעתו, הטיפול בה נמשך גם בימים אלה. ב-2.12.12 נשלחה אליו בקשה להמצאת אישור מרופא תעסוקה לאלו חומרים נחשף בעבודתו, אישורי מעסיק - בדיקת מפלסי רעש בתחנות בהן עבד ובדיקת שמיעה עדכנית שביצע.
"בכל מקרה הטיפול אמור להימשך, מכיוון שמדובר במחלות מקצוע מרובות וגם אם יוכרו הוא יופנה לוועדה רפואית על מנת לקבוע אחוזי נכות מעבודה. גבריאל הגיש תביעה להבטחת הכנסה ונדחה בשל הכנסות בת זוגו".

תשלום דמי אבטלה בשיעור קטן מהנדרש - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011

המתלוננת, אם חד-הורית לחייל, עבדה במשך שנים תמורת שכר נמוך והייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה כהשלמה לשכרה. באוגוסט 2010 פוטרה מעבודתה והגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה לדמי אבטלה.

בתלונתה טענה המתלוננת כי בנובמבר ודצמבר 2010 לא שילם לה המוסד את מלוא דמי האבטלה שהייתה זכאית להם, ועקב כך היא התקשתה לכלכל את עצמה ואת בנה.

בירור התלונה העלה כי בעקבות פיטורי המתלוננת והגשת התביעה לדמי אבטלה בדק המוסד את הכנסותיה ומצא כי היא לא הייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה שקיבלה בחודשים אוגוסט וספטמבר 2010 כהשלמת הכנסה. זאת מאחר שבאוגוסט שכרה של המתלוננת עלה על השכר המזכה בהשלמת הכנסה ושיעורם של דמי האבטלה שקיבלה בספטמבר עלה אף הוא על שיעור ההכנסה המזכה בגמלה. בעקבות כך נוצר חוב של המתלוננת למוסד בסך כ-2,000 ש"ח, והמוסד ניכה אותו מדמי האבטלה שקיבלה בנובמבר ודצמבר 2010.

ככלל, בעת שהמוסד מנכה חוב מגמלאות של מבוטח חסר הכנסה, הוא נוהג להותיר בידיו גמלת קיום מינימלית ששיעורה נקבע בהתאם לשיעורה של גמלת הבטחת ההכנסה שהייתה משולמת למבוטח בגילו ובמצבו המשפחתי והכלכלי. אולם הבירור העלה כי דמי האבטלה שקיבלה המתלוננת לאחר ניכוי החוב היו בשיעור נמוך משיעורה של גמלת הבטחת הכנסה שהייתה מקבלת מבוטחת במצבה, כאמור לעיל, וזאת מאחר שמחלקת אבטלה במוסד לא עדכנה ברישומיה את מצבה המשפחתי של המתלוננת.

בעקבות התערבות הנציבות עודכן מצבה המשפחתי של המתלוננת במחלקת אבטלה, הוחזרו לה סכומי היתר שנוכו מדמי האבטלה ועודכנה יתרת חובה של המתלוננת למוסד, לצורך ניכוי בשיעורים קטנים יותר בעתיד.

(507043)

שלילה שלא כדין של גמלת הבטחת הכנסה - מדוח שנתי 37 נציבות תלונות הציבור

בדצמבר 2009 החל המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לנכות מדי חודש 360 ש"ח מגמלת הבטחת הכנסה המשולמת למתלוננת ולבעלה. בעקבות כך פנתה המתלוננת למוסד כדי לברר את פשר הניכוי, והמוסד השיב לה כי נשללה זכאותה לגמלה עבור אוקטובר 2009 מאחר שהיא ובעלה יצאו את ישראל פעמיים בתוך שנה. בעקבות שלילת הגמלה נוצר חוב שלהם למוסד, והוא מנוכה לשיעורין מהגמלה החודשית המשולמת להם.

במענה לפניית הנציבות הבהיר המוסד כי על פי סעיף 14א(ב)(1) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - החוק), לא תשולם גמלה למי שיצא את ישראל בעד החודש הקלנדרי שבו יצא והחודש הקלנדרי שבו חזר לישראל, אם כבר יצא את ישראל באותה שנה קלנדרית. הואיל והמתלוננת ובעלה יצאו מהארץ באוקטובר 2009 וקודם לכן ביולי אותה שנה, נשללה זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה לאוקטובר 2009.
עוד נמסר כי החוב שנוצר למתלוננים בגין השלילה מסתכם ב-3,592 ש"ח, והוא מתקזז בשיעור של 10% מהגמלה לכל חודש עד לכיסוי החוב.

ואולם בירור התלונה העלה כי המתלוננת הגיעה לגיל פרישה, וכי הוראת סעיף 14א(ב)(1) האמורה אינה חלה על זכאי לגמלה שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה. בעניינם של אלה נקבע בסעיף 14א(ג1) לחוק כי אם הזכאי לגמלה או בן זוגו יצאו את הארץ פחות מארבע פעמים בשנה קלנדרית, וסך הימים ששהו מחוץ לישראל באותה שנה אינו עולה על 72 יום, לא תישלל הגמלה שהם מקבלים. הואיל והמתלוננת שהגיעה לגיל פרישה ובעלה יצאו את הארץ רק פעמיים בתוך שנה, ולפרק זמן שלא עלה על 72 ימים, נראה שלא היה מקום לשלול את זכאותם לגמלה באוקטובר 2009.

הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לגילה של המתלוננת, ובעקבות כך הודיע המוסד לנציבות שאכן לא היה מקום לשלול את זכאותה לגמלה. המוסד השיב למתלוננת את הכספים שניכה על חשבון החוב עד אותה העת והודיע כי הפיק לקחים כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.

הטלת עיקול על חשבונות בנק של זכאים לגמלת הבטחת הכנסה - מדו"ח שנתי 33 נציבות תלונות הציבור

התלונות

בשנים 2005-2006 הוגשו לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונות על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ולפיהן המוסד הטיל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים בגין חוב דמי ביטוח אף שהם מתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה.

בירור התלונות

1. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ופקודת המסים (גבייה) אפשר להטיל עיקול על נכסיו של חייב לצורך גביית דמי ביטוח. ואולם סמכותו של המוסד להטיל עיקול על גמלת כסף שהוא משלם הוגבלה במידה ניכרת, וגמלת הבטחת הכנסה אינה ניתנת לעיקול כלל .

2. בירור הנציבות העלה כי אם נוצר חוב דמי ביטוח וכל הפניות לחייב אינן מועילות, מטיל המוסד עיקול על חשבון הבנק של החייב. המוסד הסביר לנציבות כי ככלל הוא נמנע מלבצע פעולות לגביית חובות דמי ביטוח ממי שמתקיים מגמלת הבטחת הכנסה. אולם המערכת הממוחשבת שלו מוציאה אוטומטית צווי עיקול על חשבונות הבנק של כל המבוטחים החייבים דמי ביטוח, ולכן מוצאים צווי עיקול גם על חשבונות הבנק של הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה.
עקב כך הוטל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים שהופקדה בהם גמלה והמוסד הודיע להם על כך. ואולם, מאחר שעל פי החוק אין לעקל גמלת הבטחת הכנסה, לא ביצעו הבנקים את צווי העיקול. בעקבות פניות המתלוננים למוסד ביטל המוסד את צווי העיקול.

3. הנציבות הטעימה לפני המוסד שמכיוון שהחוק אוסר לעקל את כספי הגמלה, הוצאת צווי עיקול על חשבונות בנק של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אינה מביאה תועלת וגורמת להם טרדה ועגמת נפש. נוסף על כך, בהוצאת צווים אלה המוסד מגלגל את האחריות למניעת ביצוע העיקול על הבנקים המקבלים את הצווים.

תוצאות הבירור
הלשכה המשפטית של המוסד הודיעה לנציבות כי בעקבות התלונות בחן המוסד את הסוגיה והחליט כי להבא לא יוטל עיקול בשל חוב דמי ביטוח על חשבון הבנק של מבוטח הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד קבע נוהל שיאפשר הצלבת נתונים בין קובצי החייבים דמי ביטוח ובין קובצי הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, כדי להימנע מנקיטת הליכי גבייה נגדם.

שלילת זכאות להשלמת הכנסה בשל מידע חסר - מדו"ח שנתי 34 נציבות תלונות הציבור

התלונה

תושב באר שבע, עולה חדש מרוסיה, הגיש ללשכת הנציבות בבאר שבע תלונה על המוסד לביטוח לאומי ובה קבל על שהמוסד אינו משלם לו גמלת השלמת הכנסה. בתלונתו טען המתלונן כי הוא נכה המקבל מהמוסד קצבת נכות כללית חלקית בסך 1,763 ש"ח, הכוללת גם תוספת תלויים עבור בנו, וכי מסכום הקצבה הוא משלם לגרושתו דמי מזונות בסך 1,100 ש"ח עבור הבן. לטענת המתלונן, הואיל וקצבת הנכות היא הכנסתו היחידה, נותר לו למחייתו, לאחר תשלום דמי המזונות, סכום של כ-660 ש"ח בחודש בלבד.

בירור התלונה

1. לפי תקנה 17(7) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, כדי לקבוע אם אדם זכאי לגמלת הבטחת הכנסה או גמלת השלמת הכנסה, וכדי לחשב את סכום הגמלה, יש לנכות מהכנסותיו מזונות שהוא משלם לגרושתו או לילדו על פי פסק דין למזונות.
2. בירור הנציבות בסניף המוסד בבאר שבע (להלן - הסניף) ובאגף הבטחת הכנסה במשרד הראשי של המוסד העלה שכבר ב-28.11.05 הגיש המתלונן למוסד תביעה לגמלת הבטחת הכנסה (להלן - הגמלה), שסכומה היה באותה עת 1,393 ש"ח ליחיד שאין לו הכנסות, אולם מחלקת הבטחת הכנסה בסניף, שבדקה את תביעתו של המתלונן לגמלה, לא ידעה שהמתלונן משלם מזונות לגרושתו על פי פסק דין למזונות, ולכן לא ניכתה את דמי המזונות מקצבת הנכות שהוא מקבל. בעקבות כך נדחתה תביעת המתלונן לגמלה בנימוק שקצבת הנכות בסך 1,716 ש"ח שהוא מקבל שוללת את זכאותו לגמלה.
3. הבירור העלה כי הסיבה לכך שהמוסד לא ידע שהמתלונן שילם דמי מזונות היא שבטופס התביעה לגמלת הבטחת הכנסה שמילא המתלונן בשנת 2005 לא התבקשו התובעים לציין אם הם משלמים דמי מזונות.

תוצאות הבירור

1. הנציבות קבעה כי התלונה מוצדקת. הטעות שגרמה לדחיית זכאותו של המתלונן לגמלה מקורה בכך שטופס התביעה לגמלה לא כלל שאלה על תשלום דמי מזונות, אף שיש בכך כדי להשפיע על הזכאות לגמלה. יצוין כי המתלונן לא יכול היה לדעת כי העובדה שהוא משלם דמי מזונות רלוונטית לקביעת זכאותו לגמלה.

2. הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לכך שהוא אחראי לטעות שגרמה לדחיית הבקשה לגמלה. בעקבות כך ביצע המוסד את הבדיקות הנדרשות, ולאחר שהשתכנע כי המתלונן שילם בכל פרק הזמן האמור דמי מזונות ועמד בכל תנאי הזכאות לגמלה, הוא החליט לשלם למתלונן את הגמלה למפרע ממועד דחיית התביעה בנובמבר 2005.

3. נוסף על כך הודיע המוסד לנציבות כי תיקן את טופס התביעה לגמלת הבטחת הכנסה, וכי במאי 2007 החל להשתמש בטופס חדש הכולל סעיף ובו מתבקשים התובעים לציין אם הם משלמים דמי מזונות.

דחייה לא מוצדקת של תביעה לגמלת הבטחת הכנסה - מדו"ח שנתי 34 נציבות תלונות הציבור

התלונה

בעלה של המתלוננת, תושבת הצפון, נדון למאסר. באוגוסט 2006, בעת שבעלה היה בכלא, היא הגישה לסניף המוסד לביטוח לאומי בנהריה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה (להלן - הגמלה), אך תביעתה נדחתה בנימוק שיש רכב הרשום על שמו של בעלה, ועד שלא תוכיח שהרכב יצא מכלל שימוש לא תקבל את הגמלה. לאחר מאמצים רבים השיגה המתלוננת את המסמכים הדרושים, והמוסד אישר את זכאותה לגמלה מדצמבר 2006.

בתלונתה לנציבות תלונות הציבור טענה המתלוננת שהיא זכאית לגמלה כבר ממועד הגשת התביעה באוגוסט 2006 (להלן - התביעה הראשונה), שכן הרכב היה רשום על שם בעלה בלבד ולה עצמה אין רישיון נהיגה. היא הוסיפה כי עקב המלחמה בקיץ 2006 והעומס שהוטל עליה מאחר שנדרשה לטפל בעצמה בשלושת ילדיה לא היה בידה להמציא את המסמכים המבוקשים קודם לכן.

בירור התלונה

1. מחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - החוק), עולה שבעלות על רכב נחשבת הכנסה השוללת זכאות לגמלה, אלא אם כן חלים לעניין הרכב חריגים הקבועים בחוק.

2. לפי פסיקת בית הדין לעבודה, בעלות על רכב לעניין החוק אינה נקבעת בהכרח לפי הרישום במשרד הרישוי אלא לפי מי שנוהג ברכב מנהג בעלים בפועל ממש . עוד נקבע בפסיקה כי אם רכב רשום על שמו של מי שאין לו רישיון נהיגה, והוא אינו משתמש ברכב, אין לראות בו בעלים של הרכב אף שהוא רשום על שמו.

3. הבירור העלה כי ב-15.8.06 הגישה המתלוננת את התביעה הראשונה לגמלה בעילה שהיא חיה בנפרד מבעלה הנתון במאסר ושהיא חסרת הכנסה. ב-7.9.06 דחה המוסד את התביעה בנימוק שבבעלות בני הזוג שני כלי רכב. ב-23.11.06 הגישה המתלוננת תביעה חוזרת לגמלה (להלן - התביעה השנייה). לאחר שהמציאה המתלוננת למוסד ב-5.12.06 מסמכים המעידים שרכב אחד נמכר והשני יצא מכלל שימוש, אישר המוסד את תשלום הגמלה מדצמבר 2006. לטענת המוסד, מאחר שעברו למעלה משישים יום בין מועד דחייתה של התביעה הראשונה להגשת התביעה השנייה הוא אינו יכול לאשר את זכאותה לגמלה ממועד הגשת התביעה הראשונה.

4. על פי המסמכים שהמציאה המתלוננת למוסד ולנציבות, כלי הרכב היו רשומים על שמו של הבעל ואילו לה אין רישיון נהיגה. לפיכך ביקשה הנציבות מהמוסד להבהיר מדוע נשללה זכאותה של המתלוננת לגמלה בגין בעלות על הרכב בפרק הזמן שבעלה נמצא בכלא. עוד ביקשה הנציבות לדעת אם לנוכח הסברי המתלוננת בעניין הנסיבות שבגינן המציאה למוסד באיחור את המסמכים שדרש, לא היה מקום לאשר את תביעתה לתשלום הגמלה ממועד הגשת התביעה הראשונה.

5. הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לכך שלנוכח פסיקת בית הדין לעבודה, הואיל וכלי הרכב לא היו רשומים על שם המתלוננת ואף אין ברשותה רישיון נהיגה, לא היה מקום מלכתחילה לדחות את תביעתה. כמו כן, היה מקום שהמוסד יתחשב בנסיבות שמנעו ממנה להציג במועד את המסמכים הנוגעים לכלי הרכב.

תוצאות הבירור

המוסד הודיע לנציבות כי לאחר ששב ושקל את הדברים החליט לאשר תשלום גמלה למתלוננת גם עבור אוגוסט-נובמבר 2006.

תשלום גמלת הבטחת הכנסה להורה יחיד הלומד במוסד אקדמי - מדו"ח שנתי מס' 36 של נציבות תלונות הציבור

המתלוננת, אם למשפחה חד-הורית, מקבלת מינואר 2006 גמלת הבטחת הכנסה כדורשת עבודה[*] . לטענתה, התברר לה כי בעקבות תיקון מיולי 2008 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - התיקון לחוק), הורה יחיד הלומד לימודים אקדמיים זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. היא פנתה לסניף המוסד בבאר שבע כדי לוודא שלא תישלל זכאותה לגמלה אם תלמד במוסד להשכלה גבוהה, ולאחר שלטענתה נענתה בחיוב, החלה ללמוד באוקטובר 2008.
בינואר 2009, לאחר שהגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), על פי בקשתו, אישורים על לימודיה, הודיע לה המוסד כי מאחר שהיא לומדת בשעות הבוקר היא אינה זכאית לגמלה. כתוצאה מכך נשללה זכאותה לגמלה למפרע ממועד תחילת לימודיה, ונזקף לחובתה סך של 6,096 ש"ח בגין הגמלה ששולמה לה מאז החלה ללמוד.
בירור התלונה העלה כי עד לתיקון לחוק, מי שלמד במוסד להשכלה גבוהה לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. בתיקון לחוק נקבע כי בהתמלא תנאים מסוימים, זכאותו של הורה יחיד לגמלת הבטחת הכנסה לא תישלל בשל לימודים אקדמיים. עוד נקבע בתיקון כי אין בו כדי לשנות את תנאי הזכאות הקבועים בחוק, שאחד מהם הוא שעל דורש עבודה להיות זמין לעבודה.
המוסד הסביר לנציבות כי לפי פרשנותו לתיקון לחוק, ככל שהוא נוגע למקבלי גמלת הבטחת הכנסה בעילה שהם דורשי עבודה, התיקון חל רק על מי שלומד לימודי ערב, שכן מי שלומד בשעות היום אינו יכול להיות זמין לעבודה כנדרש בחוק. מאחר שהמתלוננת לומדת יום אחד בשבוע בשעות הבוקר, נשללה זכאותה לגמלה.

המתלוננת טענה כי אינה יכולה ללמוד בשעות הערב הן משום שהיא אם למשפחה חד-הורית המגדלת לבד את ילדיה והן נוכח אופי לימודיה, וכי האיסור על לימודים בשעות הבוקר מרוקן למעשה את התיקון לחוק מתוכן.
עמדת הנציבות הייתה כי פרשנותו של המוסד אינה עולה בקנה אחד עם תכלית התיקון לחוק - עידוד הורים יחידים חסרי תעסוקה לרכוש השכלה גבוהה כדי לשפר את סיכוייהם להשתלב במעגל העבודה. על פי הפרשנות של המוסד, מי שייהנו מן התיקון לא יהיו דורשי העבודה אלא מי שזכאים לגמלת הבטחת הכנסה בעילות שאינן מחייבות התייצבות בלשכת התעסוקה (כגון הורה יחיד שבהחזקתו הבלעדית ילד שלא מלאו לו שנתיים, או הורה יחיד המטפל בהורה שלו או בילדו החולה הזקוקים להשגחה מתמדת). יתרה מזו, פרשנות המוסד תגרום לכך שהורה יחיד דורש עבודה יידרש לעבוד ביום וללמוד בערב, וזאת כאשר הוא מטפל בכוחות עצמו בילדיו. הדבר יטיל עליו, ללא ספק, מעמסה כבדה ועלול להרתיעו מלרכוש השכלה.
נוכח עמדת הנציבות, ולאחר בחינה מחודשת של הנושא החליט המוסד שלא לשלול את זכאותם לגמלה של הורים יחידים העומדים בתנאים שנקבעו בתיקון לחוק, אף אם הם לומדים בשעות היום. בעקבות זאת נמחק חובה של המתלוננת למוסד וזכאותה לגמלה נשמרה.
(תלונות 400777, 412112)

* דורש עבודה זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתייצב בלשכת התעסוקה בתדירות שנקבעה וזמין לעבודה.

ביטוח לאומי מעניש ספורטאים עם מוגבלויות שיוצאים לייצג את המדינה

ערוץ 10 - בירוקרטיה: אב השחיין הנכה - נגד הביטוח הלאומי - דב גילהר - מאי 2011 - השחיין איאד שלבי משפרעם - שהינו אילם, חרש ומשותק ברגליו - מסתייע רבות באביו המסור יוסוף שלבי. האב עזב את העבודה כדי לטפל בבנו, ונעזר בקצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי - אבל ברגע שהוא נוסע עם בנו לתחרויות בחו"ל הקצבה מתבטלת.
.

.