מול חומת הביורוקרטיה

הכתבה מול חומת הביורוקרטיה , ישראל היום , יולי 2011

מדי חודש מקבלת הוועדה לפניות הציבור בכנסת כ-200 תלונות מאזרחים שמחפשים מוצא אחרון • בראש הרשימה: ביטוח לאומי, הרשויות המקומיות וחברות הסלולר • יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב: "נדהמתי מהאטימות של עובדי הציבור" גדעון אלון

יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ מקלב
|
צילום: דודי ועקנין

רונית (השמות בכתבה בדויים), בתה בת ה-12 של רחל, סובלת מאוטיזם ומשיתוק מוחין קל. עד שנת 2009 היא הוכרה במוסד לביטוח לאומי כבעלת 50 אחוזי נכות וקיבלה קיצבה חודשית. לאחר שהוזמנה להופיע לפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, נקבע כי היא סובלת מבעיה התפתחותית-רגשית ואינה נמצאת על רצף האוטיזם. הקיצבה שלה הופסקה, והמשפחה הגישה ערר. "אמרנו להם שמשרד החינוך קבע שרונית בדרגה 3 על רצף האוטיזם אחרי שהצגנו בפניו את המסמכים הרפואיים", מספרת האם. "משרד הרווחה הכיר בה כאוטיסטית וגם קופת החולים, ורק המוסד לביטוח לאומי לא היה מוכן לאשר זאת. הם שאלו אותי: 'איך עד גיל 10 וחצי לא טענת שהיא אוטיסטית?'. מה בסך הכל ביקשתי? רק שיחזירו לי את הקיצבה שהופסקה". בסופו של דבר החליטה ועדת הערר לקבל את הבקשה ולהגדיל את אחוזי הנכות של רונית, אבל הביטוח הלאומי החליט לערער על ההחלטה בבית המשפט.

פרשה כואבת זו נחשפה בישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בחודש מארס במהלך דיון מקיף על תפקוד הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), החליט להקדיש דיון מיוחד לנושא לנוכח התלונות הרבות שהגיעו ללשכתו מנכים ומבני משפחותיהם, שהתמרמרו על הביורוקרטיה, על הקשיחות ועל חוסר הרגישות והאמפתיה כלפי ציבור הפונים.

בישיבה נחשפו כמה מקרים אנושיים קשים, בין היתר של נכה 100 אחוז שנקבעו לו 50 אחוזי נכות בלבד על אובדן כושר עבודה, אף שהוא צמוד לכיסא גלגלים וידיו כמעט אינן מתפקדות; של אב שסיפר כי הביטוח הלאומי מסרב לחשוף בפניו פרוטוקול של ועדה רפואית, שביטלה את קיצבת הנכות שבנו היה זכאי לה עקב חירשותו; ושל חולה לב שעבר צנתורים רבים עקב חסימות באוטם שריר הלב, אינו מסוגל לעבוד זה שלוש שנים ונאלץ לחיות מקיצבה של 1,300 שקלים בלבד בשל סירובה של ועדה רפואית להכיר באי יכולתו לעבוד.
ח"כ מקלב אומר כי "התרשמתי שהמוסד לביטוח לאומי ממרר את חיי הנכים הפונים לוועדות הרפואיות כדי שיתייאשו ויוותרו על זכותם לקיצבה המגיעה להם בדין. קראתי לראשי הביטוח הלאומי לשנות את הגישה ולשים קץ לביורוקרטיה". גם ח"כים אחרים שהשתתפו בדיון השמיעו טענות קשות. ח"כ אילן גילאון (מרצ), הסובל בעצמו מנכות, אמר כי "כדי שאדם יקבל את זכויותיו מהביטוח הלאומי הוא צריך להיות מאכער, ואם אינו כזה עליו לקחת מומחה שייצג אותו, כי אחרת לא יידע מהן זכויותיו". ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) קבל על כך שלא מאפשרים לנכים המופיעים לפני הוועדות הרפואיות להיות מיוצגים על ידי עורכי דין. 

יחס מנוכר ורוע לב

לנציגי המוסד לביטוח לאומי לא היה הסבר ליחס המשפיל והמעליב כלפי הנכים ובני משפחותיהם. מנהלת אגף ועדות רפואיות בביטוח הלאומי, ירונה שלום, אמרה שמתקיימים כ-300 אלף דיונים בשנה בוועדות ולכן ייתכנו טעויות. שלומי מור מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי אמר בנימה מתנצלת: "תמיד יש מה לשפר. אנחנו תמיד עושים מאמצים לשפר את תפקודן של הוועדות הרפואיות".
מדי חודש מגיעות כ-200 פניות של אזרחים לוועדה לפניות הציבור בכנסת. הפונים קובלים על טיפול כושל, על יחס מנוכר ועל רוע לב מצד עובדי השירות הציבורי. חברי הוועדה כמעט אינם זוכים לסיקור תקשורתי (ואולי זו הסיבה שאינם מרבים להשתתף בישיבותיה), אף שהם משמשים ערוץ משמעותי בין האזרח לנותני השירות מטעם המדינה. "עיקר התלונות הן נגד המוסד לביטוח לאומי, אבל יש גם לא מעט תלונות נגד משרד התחבורה, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות וחברות התקשורת", אומר ח"כ מקלב. "לעיתים אני נדהם ממימדי האטימות והאדישות של עובדי הציבור המופיעים לפני הוועדה".
גם ההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול פסיכולוגי העסיקו את הוועדה לפניות הציבור לפני שבועות ספורים, בעקבות תלונות על המחירים הגבוהים שאנשים נאלצים לשלם (לעיתים כ-800 שקלים לפגישה). רותי מספרת כי היא נאלצת להוציא הון על ביקוריה עם בתה יעל אצל פסיכולוג, "במקום לתת לה כסף לרכישת דירה". בתה לקתה במחלה כרונית קשה שפגעה בתפקוד שלה, נכנסה בעקבות כך לדיכאון ונזקקה לטיפולים ממושכים. "אני מוציאה 3,200 שקלים בחודש ויותר מ-40 אלף שקלים בשנה על טיפולים פסיכולוגיים, כשהתעריף שלהם עוד נמוך יחסית: 400 שקלים ל-50 דקות", היא מספרת.
מנהל המרכז למשפחת הילד המיוחד "תעצומות", יעקב קצנלבוגן, אומר כי "הבעיה מחריפה כשמדובר במשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות - אז ההורים והאחים נזקקים לעיתים לטיפולים פסיכולוגיים כדי להמשיך לתפקד. עם זאת, הדבר כרוך בעלויות אדירות, דבר שמאלץ משפחות רבות לוותר על הטיפול שהן כה זקוקות לו". ח"כ מקלב אומר כי "שיעור הנזקקים לטיפולים פסיכולוגיים בקרב האוכלוסייה עומד על כ-30 אחוזים, כאשר מתוכם רבים אינם פונים לקבלת טיפול עקב המחיר. הבעיה נובעת מהיעדר מענה בתחום הפסיכולוגיה במערכת הבריאות הציבורית".

תגובה 1:

  1. טיפול כושל באזרח הפשוט משמעותו פגיעה ישירה במישור הכלכלי ולעיתים גם במישור הנפשי והגופני!
    הגרירת רגליים והסחבת הזאת נראת לפעמים בטבע שני במשרדי הממשלה!

    השבמחק