חיוב "נעדר" בדמי ביטוח - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור מספר 40 - פורסם ביוני 2014

משטרת ישראל הכריזה על בנה של המתלוננת כנעדר משנת 2004. בשנת 2010 הודיעה המתלוננת למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ששילם לבן קצבת נכות כללית מינואר 1981, כי הבן נעלם לאחר שהותיר אחריו שני מכתבי התאבדות וככל הנראה הוא אינו עוד בין החיים.

המתלוננת הלינה על כך שהמוסד חייב את הבן בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות בגין פרק הזמן שמתחילת היעדרותו (להלן - תקופת ההיעדרות) ועל כך שהמוסד הטיל עיקול על חשבון הבנק של הבן לצורך גביית החוב.

על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, תושב ישראל שאינו עובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו (להלן ביחד - דמי הביטוח). עם זאת, מי שזכאי לקצבת נכות ואינו בעל הכנסה זכאי לפטור מדמי ביטוח לאומי ועליו לשלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מינימלי, המנוכים מקצבת הנכות המשולמת לו.

מאחר שבנה של המתלוננת קיבל מהמוסד קצבת נכות כללית ולא היה בעל הכנסה, הוא היה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי והמוסד ניכה מקצבתו את דמי ביטוח הבריאות. לאחר שהמתלוננת הודיעה למוסד בשנת 2010 כי בנה נעדר וסביר שנפטר, הפסיק המוסד מיד את תשלום הקצבה לבן ומשך מחשבון הבנק שלו את כספי הקצבה שהופקדו בו בתקופת ההיעדרות. ואולם, באוקטובר 2012 חייב המוסד את המתלונן בגין אי-תשלום דמי הביטוח למפרע עבור כל תקופת ההיעדרות, ובדצמבר 2012 עיקל מחשבונו סך של 23,122 ש"ח לכיסוי החוב.

הבירור העלה כי בהיעדר משבצת מתאימה במערכת המחשב של המוסד להפסקת תשלום לאדם המוכרז "נעדר", נשללה זכאותו של הבן לקצבה בהתאם לקוד "הפסקת טיפול", המוזן למערכת במקרים של הפסקת תשלום קצבה עקב אי-שיתוף פעולה של הזכאי עם דרישות המוסד. בעקבות זאת חייבה המערכת הממוחשבת את הבן באופן אוטומטי בדמי הביטוח למפרע עבור תקופת ההיעדרות, כמו שמחויב תושב ישראל שאינו זכאי לקצבה ואינו עובד.

בהתערבות הנציבות, ולאחר שהעירה למוסד כי לא היה מקום לחייב את הבן בדמי הביטוח בתקופת ההיעדרות, הוחזר במרץ 2013 הסכום שעוקל לחשבון הבנק של הבן.

כמו כן העירה הנציבות למוסד שעליו להסדיר במערכת הממוחשבת שלו את הטיפול גם במקרים נדירים מסוג זה (אף שהם נדירים) תוך הפקת הלקחים הנחוצים מהאירוע המתואר לעיל.
(801473)

משלוח הודעת עיקול שלא כדין - דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

משלוח הודעת עיקול שלא כדין - המתלונן, עורך דין שבבעלותו משרד בחיפה, קיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) במרץ 2012 הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים שהוא כביכול מחזיק או עתיד להחזיק, אף שהחוב שבשלו הוטל העיקול היה של חייב שאינו מוכר לו כלל (להלן - הודעת העיקול).

לטענת המתלונן, בעקבות פנייתו למוסד בנוגע להודעת העיקול נמסר לו כי ההודעה נשלחה אליו ולעורכי דין אחרים, מאחר שמשרדיהם נמצאים בסמוך למשרדו של החייב, עורך דין אף הוא, בעיר התחתית בחיפה.

בתגובתו על התלונה הודה המוסד כי אין לו כל מידע המקשר בין המתלונן לחייב, אך טען כי לפי הוראות הדין ניתן לשלוח הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים המצויים בידי צד שלישי, גם אם אין ודאות שנכסים אלה מצויים בידו. המוסד ציין כי נוכח עיסוקם המשותף של המתלונן והחייב והסמיכות בין משרדיהם הוא הניח כי קיימים ביניהם קשרי עבודה, וכי המתלונן מחזיק בנכסים של החייב, ולכן סבר כי בנסיבות אלה הוא רשאי לשלוח את הודעת העיקול.

הנציבות קבעה כי אין לקבל את עמדת המוסד: הימצאותם של משרדי עורכי דין אחרים בסמוך למשרד עורכי הדין של החייב, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש ראיה מספקת לקשרים עסקיים של החייב עם משרדים אלה ולהימצאות נכסים של החייב בידי בעליהם. אילו הייתה נמצאת לכך ראיה ברורה, היה הדבר עשוי לשמש עילה מספקת למשלוח הודעת העיקול, אך במקרה זה לא נמצאה כל ראיה כזאת.

שליחת הודעת העיקול פגעה אפוא בפרטיותו של החייב, שפרטים עליו ועל חובותיו למוסד נחשפו לפני עמיתיו למקצוע, וגרמה לטרחה מיותרת לצד השלישי - המתלונן - ששורבב בעל כורחו להליך שהוא אינו צד לו.

בעקבות התערבותה של הנציבות שונו נהליו הפנימיים של המוסד. בנהלים החדשים הונחו פקידי הגבייה לנקוט משנה זהירות בביצוע עיקולים על נכסים של החייב המצויים בידי צד שלישי.

(704888)

הוד השרון - הביטוח הלאומי דורס את האזרח הקטן, לשכת הרווחה מפקירה אותו

המאמר קהילה האזרח הקטן מול הביטוח הלאומי , קרן שלהבת , local , הוד השרון


לנוכח הגזרות הכלכליות החדשות ולרגל חזרתה של המחאה הציבורית ראיין ''לוקאל'' שלושה אזרחים שמתלוננים על היחס לו הם זוכים מהביטוח הלאומי משה סילמן שהצית את עצמו במהלך הפגנת המחאה ונלחם על זכותו לחיות בכבוד נפטר מפצעיו, אולם מותו חשף את ההתנהלות הבעייתית של הביטוח הלאומי. לרגל חזרתה של המחאה החברתית ראיינו שלושה אנשים, תושבי הוד השרון, שמתלוננים על יחס המוסד לביטוח לאומי, שלדבריהם, מתעלם ממצוקותיהם ובכך מחריף את מצבם.

הביטוח הלאומי עיקל את קצבת הילדים

ביטוח לאומי עיקל את קצבת הילדים של תושבת הוד השרון, אם ל-4 ילדים, שנותרו בעקבות הצעד הקיצוני ללא אוכל.

אורית (30) תושבת הוד השרון, אם לארבעה ילדים קטנים בני 2,5,6,8. מספרת על היחס המחפיר שקבלה בביטוח הלאומי.

אורית: ''בעלי צבר חוב בביטוח לאומי של 25,000 שקל. את חובו החליטו בביטוח הלאומי לקצץ מהפיות של הילדים שלי. יש לי ארבעה ילדים קטנים, גם אני וגם בעלי לא עובדים ואת הקצבה עיקלו לנו בגלל החוב. אנחנו חיים מסל מזון וזה כל מה שיש לנו.

''לא מזמן הגיעו אל הבית שלנו מהוצאה לפועל כדי לעקל דברים בגלל החוב. המעקלים, שראו שאנחנו גרים בבית קטן שבו אני, בעלי וארבעת הילדים ישנים באותו החדר, נחרדו. מלבד טלוויזיה ומקרר ישן אין לנו כלום, כך שלא היה להם מה לקחת. ניגשתי לעובדת הסוציאלית מטעם העירייה כדי להסדיר את החוב מול ביטוח לאומי, אבל לא התייחסו אליי שם. הם טענו שהקצבה נכנסת לחשבונו של בעלי ולו יש חוב אז היא מעוקלת. כרגע, למרות שבעלי סובל מנכות נפשית, הוא לא מקבל שום קצבה, הוא לא יכול לצאת לעבוד ומנגד גם מעקלים לנו את הקצבה''.

איך אתם חיים?

''עמותת רעים מביאה לנו סל מזון פעם בשבועיים. אני יוצאת לנקות בתים פעם פעמיים בשבוע ומזה אנחנו חיים. אני קוראת בעיתונים על משפחות שחיות מ-2900 שקל ובוכים, הלוואי והיה לי את הסכום הזה. כרגע הילדים בחופש, אין להם קייטנה, שלא לדבר על בילויים, ואני נלחמת כדי שיהיה לי איך לקנות להם אוכל מידי יום ביומו''.

הכסף מהביטוח הלאומי לא מספיק לקיום מינימאלי

אהובה (51) תושבת הוד השרון, נשואה ואם לילדה בת 12, סובלת מנכות נפשית, מטופלת בשלוותה, וחיה מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, הגיעה לפת לחם. לפני כשנתיים היא ומשפחתה עברו להתגורר באוהל סמוך לעיריית הוד השרון. הם אמנם קיבלו דירה מעמידר, אך מצבם עדיין רע מבחינה כלכלית. אהובה ומשפחתה חיים מקצבת נכות בסך 3400 שקל. בעלה של אהובה אינו עובד, בתה חיה בפנימייה ומגיעה לחופשים ושבתות הביתה. רק לפני ארבעה חודשים עברה אהובה ניתוח לכריתת שד בשל מחלת הסרטן שבה חלתה, ולדבריה אין לה מי שידאג לה וילחם על זכויותיה מול הביטוח הלאומי.

לטענתה של אהובה הקצבה לא מאפשרת להם לגמור את החודש, לשלם חשמל, מים לקנות אוכל ובגדים לילדה.

אהובה: ''בעלי לא עובד וסובל גם הוא מבעיות בריאותיות. אני מטופלת בשלוותה ומבחינה נפשית אני לא יכולה לעבוד. יש לי ילדה בת 12 שהוכנסה לפנימייה בגלל כל המצב הזה. אני מקבלת קצבה מביטוח לאומי, אבל הכסף הזה לא מספיק לכלום. אנחנו קונים לילדה דברים, משלמים חשמל מים, ולקראת אמצע החודש אנחנו מגיעים למצב שאין לנו כסף לקנות אוכל. אנחנו מקבלים סל מזון וכשהוא נגמר, אנחנו נשארים בלי אוכל''.

במשך שנתיים נאבק מול הביטוח הלאומי על מנת לקבל קצבת נכות

אלי (64) תושב הוד השרון לקה בסוכרת, איבד את יכולתו לעבוד למחייתו ולפרנס את משפחתו ונאלץ להילחם במוסד לביטוח לאומי במשך שנתיים. בכל אותה תקופה בה לא עבד ולא היה לו מקור הכנסה, נאלץ להשתמש בחסכונותיו אותם שמר לפנסיה.

כיום, לאחר שניהל עסק מצליח, ומצבו הכלכלי היה מעל לממוצע, הוא מקבל קצבה זעומה בסך 2400 שקל ממנה הוא צריך להתפרנס ולחיות בכבוד.

אלי: ''במשך כל חיי עבדתי מאוד קשה. מעולם לא נתמכתי באיש, ולא החסרתי דבר מאשתי וילדי. לפני כ-4 שנים חליתי בסוכרת ובשל עבודתי הפיזית המאומצת בכל השנים, אני סובל מכאבים עזים ברגליי, דבר שלא אפשר לי להמשיך לעבוד. כתוצאה מהמצב נאלצתי לשבת בבית. קשה לי לתאר במילים את ההרגשה מה עובר על אדם בריא שהופך פתאום חולה. אותו אדם צריך להתמודד גם עם מצבו הבריאותי ועם ההכרה שחלה וגם להילחם בבירוקרטיה ובשרירים שמופעלים על ידי המוסד לביטוח לאומי שחורץ נפשות. כשחליתי, חלו אצלי סיבוכים, לא יכולתי לעמוד על רגליי ואושפזתי לא פעם בבית החולים. תוך כדי אשפוזים, נאלצתי לרוץ לוועדות רבות, להיבדק על ידי עשרות רופאים שונים, כל פעם מחדש, ולבסוף לגלות שאני לא זכאי לכלום.

''רופא תעסוקתי בדק והכריז שאיני כשיר לעבודה ולמרות זאת בביטוח הלאומי קבעו לי אחוזי נכות מועטים שלא אפשרו לי לקבל קצבה. מתוך מיטת חוליי, המשכתי להילחם כי ידעתי שאין לי ברירה. הגשתי ערעור ולבסוף נקבעו לי 80% נכות דבר שמאפשר לי כיום לקבל קצבת נכות בסך 2400 שקל''.

כיצד אתה מצליח להתקיים מקצבה זו?

''אני חי עם אשתי והילד וחי מהיד אל הפה. אני לא בוכה אבל בתור אדם שעבד 40 שנה ונלחם בכל המלחמות ציפיתי ליחס אחר מהמדינה. אני מרגיש שירקו לי בפרצוף. אני לא היחיד בארץ הזו וכל יום קורא בעיתונים על עוד ועוד אנשים במצבי ואף במצבים גרועים יותר. קשה לי עם העובדה שהמדינה שלנו לא מתייחסת כראוי למי שבאמת זקוק לעזרה''.

מה אתה חושב על המעשה הקיצוני של משה סילמן?

''אני לא יכול לשפוט אותו על מעשיו. הוא היה על סף ייאוש והגיע הזמן שראש הממשלה ואנשי הממסד יתעוררו לפני שיהיה מאוחר מידי. במקום לקצץ כל הזמן בתקציבים שיעזרו לחלשים''.

תגובת דוברות המוסד לביטוח לאומי: ''למשפחה שולמה גמלה להבטחת הכנסה ע''י הביטוח הלאומי עד ינואר 2011. תשלום הקצבה הופסק מכיוון שהאב לא התייצב בשרות התעסוקה כנדרש. כדי לבדוק מחדש את זכאות המשפחה להבטחת הכנסה, עליהם להגיש תביעה חדשה, ובמקביל על האיש להתייצב בשרות התעסוקה לדרוש עבודה. החל מספטמבר 2012, המועד בו ימלאו לילדם הקטן שנתיים, גם האם תהיה חייבת על פי החוק, להתייצב בשרות תעסוקה. לאב חוב בדמי ביטוח וכיון שאינו פועל להסדרת החוב, קצבת הילדים מקוזזת לכיסויו. בעבר, נקבעה לו נכות זמנית, כיום אינו זכאי לקצבת נכות. אם חלה החמרה במצבו הרפואי באפשרותו להגיש תביעה בנכות להחמרת מצב.

לגבי אהובה נמסר בתגובה: ''אהובה מקבלת קצבת נכות מלאה עם תוספת עבור ילד בסך 3,471 שקל בחודש. סכום זה שולל זכאות להבטחת הכנסה''.

הטלת עיקול בגין חובות שמקורם בתשלום גמלאות יתר - מדוח שנתי 37 נציבות תלונות הציבור

שני מתלוננים פנו בתלונה על שהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) הטיל עיקולים על חשבונות בנק של קשישות בגין חובות שנוצרו להן בעקבות קבלת גמלאות יתר. להלן תיאורן של שתי התלונות:

1. בשנת 2006 גילה המוסד כי לאמו של המתלונן, ניצולת שואה ילידת 1912, יש הכנסה מרנטה שעליה לא הצהירה בטופס התביעה לגמלת זקנה שהגישה בשנת 1991, ועקב כך היא קיבלה במשך שנים גמלת יתר. בעקבות הגילוי הודיע המוסד לאם כי נוצר לה חוב בסך כ-242,000 ש"ח, וכי לצורך כיסויו הוא ינכה מדי חודש 20% מגמלת הזקנה ומכל תשלום אחר שישלם לה.
עד אוקטובר 2009 פעל המוסד בהתאם להחלטה האמורה לעיל, אולם באותו מועד הוא הטיל עיקולים על קופת הגמל של האם ועל חשבונה בבנק ודרש ממנה להחזיר לו את יתרת החוב לאלתר.
אמו של המתלונן נפטרה ביוני 2010, עוד לפני שהסתיים בירור התלונה.

2. עורך דין המייצג אפוטרופסים של חסויה, ילידת 1921, התלונן אף הוא על שהמוסד הטיל באוקטובר 2009 עיקול על חשבון הבנק של החסויה בגין חוב בסך 144,000 ש"ח. העיקול הוטל בעקבות קביעת המוסד כי בשל טעות שולמה לחסויה גמלת יתר של השלמת הכנסה בשנים 1982-2002. גם במקרה זה הודיע המוסד בשנת 2003 לחסויה כי לצורך כיסוי חובה הוא ינכה מדי חודש 25% מגמלת השארים המשולמת לה, ולמרות זאת הוא החליט בשנת 2009 לעקל את חשבון הבנק שלה ודרש כי תכסה את מלוא החוב.

המוסד הסביר כי לפי החוק, מתווספים לחוב מדי חודש הפרשי הצמדה , ואם סכום החוב ניכר, הרי שקיזוז שיעור מסוים מהגמלאות, שסכומן אינו גדול, אינו מדביק את קצב ההצמדה למדד, ולכן קרן החוב אינה פוחתת. בעקבות כך החליט המוסד בשנת 2009 לשנות את מדיניות גביית החובות, באופן שחובות ששיעורם גדול מ-50,000 ש"ח ייגבו בהתאם לפקודת המסים (גביה), באמצעות הטלת עיקולים על חשבונות הבנק, קופות הגמל או מקורות הון אחרים של חייבים. המוסד ציין כי הטלת העיקולים היא הדרך האפקטיבית היחידה לקיים את הנחיית מבקר המדינה ולפיה המוסד נדרש להגדיל את שיעורי הגבייה של חובות שמקורם בגמלאות יתר.

הנציבות הודיעה למוסד כי מדיניותו האמורה פוגעת באינטרס ההסתמכות של החייבים וביכולתם לכלכל את צעדיהם, שכן במשך שנים נהג המוסד לנכות את החובות לשיעורין עד שבאופן חד-צדדי ובלי שהתריע על כך החליט לשנות את מדיניותו ולהטיל עיקולים על חשבונות החייבים.
זאת ועוד, המוסד שינה את דרך הגבייה תוך התעלמות מנסיבותיהם האישיות של כל אחד מהחייבים ובלי שבדק את השפעת העיקולים עליהם. בכך לא נהג המוסד לפי הנורמות המחייבות אותו, כרשות מינהלית, ולפיהן עליו לנהוג בהגינות כלפי מי שעלול להיפגע משינוי באופן פעולתו.

סמנכ"ל גמלאות במוסד הבהירה בתגובה כי בעת שהוחלט להטיל את העיקולים לא היה בידי המוסד מידע שיאפשר למיין את החייבים על פי מצבם הרפואי או הכלכלי, ולכן רק אם מבוטחים או קרוביהם הלינו לפני המוסד על הטלת עיקול, טיפל המוסד בהסרת העיקולים והגיע לידי הסדר תשלומים עם החייבים.
עוד הודיעה סמנכ"ל גמלאות כי לנוכח הלקחים שנלמדו בחודשים שבהם הוטלו העיקולים, הוחלט כי להבא לא יוטלו עוד עיקולים על קשישים נזקקים, סיעודיים או ניצולי שואה. בעקבות קבלתה של החלטה זו, בוטלו העיקולים על חשבונותיהן של הקשישות ובכך בא עניינן על תיקונו.

(תיקים 411180, 411598)

הטלת עיקול על חשבונות בנק של זכאים לגמלת הבטחת הכנסה - מדו"ח שנתי 33 נציבות תלונות הציבור

התלונות

בשנים 2005-2006 הוגשו לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונות על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ולפיהן המוסד הטיל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים בגין חוב דמי ביטוח אף שהם מתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה.

בירור התלונות

1. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ופקודת המסים (גבייה) אפשר להטיל עיקול על נכסיו של חייב לצורך גביית דמי ביטוח. ואולם סמכותו של המוסד להטיל עיקול על גמלת כסף שהוא משלם הוגבלה במידה ניכרת, וגמלת הבטחת הכנסה אינה ניתנת לעיקול כלל .

2. בירור הנציבות העלה כי אם נוצר חוב דמי ביטוח וכל הפניות לחייב אינן מועילות, מטיל המוסד עיקול על חשבון הבנק של החייב. המוסד הסביר לנציבות כי ככלל הוא נמנע מלבצע פעולות לגביית חובות דמי ביטוח ממי שמתקיים מגמלת הבטחת הכנסה. אולם המערכת הממוחשבת שלו מוציאה אוטומטית צווי עיקול על חשבונות הבנק של כל המבוטחים החייבים דמי ביטוח, ולכן מוצאים צווי עיקול גם על חשבונות הבנק של הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה.
עקב כך הוטל עיקול על חשבונות הבנק של המתלוננים שהופקדה בהם גמלה והמוסד הודיע להם על כך. ואולם, מאחר שעל פי החוק אין לעקל גמלת הבטחת הכנסה, לא ביצעו הבנקים את צווי העיקול. בעקבות פניות המתלוננים למוסד ביטל המוסד את צווי העיקול.

3. הנציבות הטעימה לפני המוסד שמכיוון שהחוק אוסר לעקל את כספי הגמלה, הוצאת צווי עיקול על חשבונות בנק של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אינה מביאה תועלת וגורמת להם טרדה ועגמת נפש. נוסף על כך, בהוצאת צווים אלה המוסד מגלגל את האחריות למניעת ביצוע העיקול על הבנקים המקבלים את הצווים.

תוצאות הבירור
הלשכה המשפטית של המוסד הודיעה לנציבות כי בעקבות התלונות בחן המוסד את הסוגיה והחליט כי להבא לא יוטל עיקול בשל חוב דמי ביטוח על חשבון הבנק של מבוטח הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד קבע נוהל שיאפשר הצלבת נתונים בין קובצי החייבים דמי ביטוח ובין קובצי הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, כדי להימנע מנקיטת הליכי גבייה נגדם.

לא הוכחת ששילמת ביטוח לאומי? נעקל הכל

הכתבה לא הוכחת ששילמת ביטוח לאומי? נעקל הכל , מריאנה אגרנוביץ' , שדרות ויישובי הדרום

תושבת קרית גת שלא הצליחה לאתר תלושי שכר מלפני יותר מעשור כדי להוכיח ששילמה את דמי הביטוח הלאומי עומדת לאבד את כל רכושה. "עיקלו לי את חשבון הבנק, את המשכורת, את קצבת הילדים", היא אמרה


עדי מקרית גת עומדת בפני עיקול נכסיה וחשבון הבנק שלה. זאת רק משום שלא הצליחה לאתר קבלות תשלום דמי ביטוח לאומי לפני יותר מעשור.

כזכור, לפני כשבועיים הופתעה עדי לגלות בתיבת הדואר שלה התראה על חוב למוסד לביטוח לאומי העומד על למעלה מ־4,300 שקל. החוב התייחס לשנים 1999, 2001 ו־2002, בהן נטען כי היו מספר חודשים בהם לא שולמו דמי הביטוח. החוב הולך ותופח מיום ליום וצובר קנסות והצמדה.

עדי ניסתה לאתר תלושי שכר מאותה התקופה על מנת להוכיח כי עבדה, ולכן שולמו דמי הביטוח הלאומי על ידי המעביד, אך לאחר שבע שנים גנזו מעסיקיה את כל הנתונים והיא נותרה ללא מסמכים. בביטוח הלאומי לא הסכימו להתחשב בעובדה שעבר יותר מעשור וכי סביר להניח שאנשים לא שומרים תלושים כל כך הרבה שנים אחורה. הם מסתמכים רק על העובדה שחוק ההתיישנות, שגילו שבע שנים, לא חל עליהם.

עדי הוזהרה שבמידה ולא תשלם, יינקטו נגדה אמצעים הכוללים, בין היתר, תפיסת הרכוש ומכירתו. וכך אכן קרה: באחרונה קיבלה עדי מכתב המבשר על תהליך העיקול. "כשקראתי את המכתב, חשכו עיניי. הייתי פשוט בהלם", סיפרה עדי. "עיקלו לי את חשבון הבנק, עיקלו לי את המשכורת, מקצבת ילדים אני בכלל יכולה לשכוח".

לפי פקודת המסים והגבייה, הצו המצווה על עיקול נכסיה כולל את כל הכספים בחשבונות המנוהלים, את הנכסים ואת כל הכספים המגיעים לידיה של עדי במשך כל שלושת החודשים שלאחר המצאת הצו. גם אם יגיע אליה סכום כספי או נכס כלשהו, היא מתבקשת למסור אותו למשרדי המוסד לביטוח לאומי.

"מה אני אמורה לעשות עכשיו? מה הם חושבים לעצמם? שחסכתי כל יום שקל מלפני 13 שנים כדי שעכשיו אני אשלם להם? ועל מה בכלל?", התקוממה עדי. "עבדתי כל יום בחיי מגיל 15, קיבלתי תלושי משכורת ודמי הביטוח שולמו בזמן. הבקשה שלהם לא הגיונית, פתאום ביום בהיר שנים אחר כך. אי אפשר להוכיח דבר כזה, אז בעצם אני נופלת בין הכיסאות?".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי אין להם מה להוסיף מעבר למה שהציעו לעדי לפני שבועיים.

קישורים:

• מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני מקוללת במהלך טקס יום הזכרון לזכר נפגעי פעולות האיבה - מאי 2011 - במהלך טקס יום הזכרון לזכרם של נפגעי פעולות האיבה, בזמן בו הניחה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני זר לזכר נפגעי פעולות האיבה, אדם אחד החל לקרוא לעברה מספר פעמים "זונה ... זונה" וקריאות גנאי נוספות. הוא פונה מהמקום...