חיוב "נעדר" בדמי ביטוח - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור מספר 40 - פורסם ביוני 2014

משטרת ישראל הכריזה על בנה של המתלוננת כנעדר משנת 2004. בשנת 2010 הודיעה המתלוננת למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ששילם לבן קצבת נכות כללית מינואר 1981, כי הבן נעלם לאחר שהותיר אחריו שני מכתבי התאבדות וככל הנראה הוא אינו עוד בין החיים.

המתלוננת הלינה על כך שהמוסד חייב את הבן בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות בגין פרק הזמן שמתחילת היעדרותו (להלן - תקופת ההיעדרות) ועל כך שהמוסד הטיל עיקול על חשבון הבנק של הבן לצורך גביית החוב.

על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, תושב ישראל שאינו עובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו (להלן ביחד - דמי הביטוח). עם זאת, מי שזכאי לקצבת נכות ואינו בעל הכנסה זכאי לפטור מדמי ביטוח לאומי ועליו לשלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מינימלי, המנוכים מקצבת הנכות המשולמת לו.

מאחר שבנה של המתלוננת קיבל מהמוסד קצבת נכות כללית ולא היה בעל הכנסה, הוא היה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי והמוסד ניכה מקצבתו את דמי ביטוח הבריאות. לאחר שהמתלוננת הודיעה למוסד בשנת 2010 כי בנה נעדר וסביר שנפטר, הפסיק המוסד מיד את תשלום הקצבה לבן ומשך מחשבון הבנק שלו את כספי הקצבה שהופקדו בו בתקופת ההיעדרות. ואולם, באוקטובר 2012 חייב המוסד את המתלונן בגין אי-תשלום דמי הביטוח למפרע עבור כל תקופת ההיעדרות, ובדצמבר 2012 עיקל מחשבונו סך של 23,122 ש"ח לכיסוי החוב.

הבירור העלה כי בהיעדר משבצת מתאימה במערכת המחשב של המוסד להפסקת תשלום לאדם המוכרז "נעדר", נשללה זכאותו של הבן לקצבה בהתאם לקוד "הפסקת טיפול", המוזן למערכת במקרים של הפסקת תשלום קצבה עקב אי-שיתוף פעולה של הזכאי עם דרישות המוסד. בעקבות זאת חייבה המערכת הממוחשבת את הבן באופן אוטומטי בדמי הביטוח למפרע עבור תקופת ההיעדרות, כמו שמחויב תושב ישראל שאינו זכאי לקצבה ואינו עובד.

בהתערבות הנציבות, ולאחר שהעירה למוסד כי לא היה מקום לחייב את הבן בדמי הביטוח בתקופת ההיעדרות, הוחזר במרץ 2013 הסכום שעוקל לחשבון הבנק של הבן.

כמו כן העירה הנציבות למוסד שעליו להסדיר במערכת הממוחשבת שלו את הטיפול גם במקרים נדירים מסוג זה (אף שהם נדירים) תוך הפקת הלקחים הנחוצים מהאירוע המתואר לעיל.
(801473)

הצעת חוק: ביטוח לאומי ורשות השידור יחוייבו להודיע על חוב בטרם גביית קנס

הכתבה הצעת חוק: ביטוח לאומי ורשות השידור יחוייבו להודיע על חוב בטרם גביית קנס , צבי זרחיה , 06.01.2014

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שהגישה את ההצעה: "הביטוח הלאומי ורשות השידור פועלות ב'שיטת מצליח': לא מדובר בטעות נקודתית, אלא במדיניות של חוסר דיווח וגרירת חובות כדי לגבות תוספת תשלום מהציבור" 

רשות השידור והמוסד לביטוח לאומי יחויבו להודיע לאזרח על קיום חוב בטרם התחלת גביית ריביות וקנסות - כך מציעה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בהצעת חוק שהניחה על שולחן הכנסת. לדבריה, "כיום, חייבים יכולים לגלות על חוב באיחור של שנים, לאחר שהתווספו עליו ריביות וקנסות, העלולים לעלות פי כמה על סכום החוב המקורי. החוק הקיים מייצר מצב אבסורדי בו האינטרס של הביטוח הלאומי ורשות השידור הינו לפעול בחוסר שקיפות, כדי להטיל על החייב קנסות וריביות ובכך להגדיל את הכנסותיהם מהציבור".

זנדברג הוסיפה כי "הביטוח הלאומי ורשות השידור פועלות ב'שיטת מצליח': לא מדובר בטעות נקודתית, אלא במדיניות של חוסר דיווח וגרירת חובות כדי לגבות תוספת תשלום מהציבור. כולנו מכירים את המצב שבו אנחנו מגלים חובות אחרי שנים, כמובן עם ריביות והוצאות גבייה, למרות שלא קיבלנו מעולם את דרישת התשלום המקורית".

עוד הדגישה כי "חוסר השקיפות הקיים מוביל את האזרחים לחובות מנופחים, שלא נובעים מניסיונות התחמקות, אלא מחוסר דיווח שגובל בחוסר תום לב. הגשתי את הצעת החוק כדי לשים סוף לחובות מפתיעים. לא ייתכן שגוף ציבורי יטיל קנסות וריביות על אזרח מבלי שיידע אותו קודם לכן בקיום חוב".

סוף מאמר  צבי זרחיה

להלן קטע מתלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד המוסד לביטוח לאומי אשר ב"שיטת מצליח" לגבות חוב עם קנס גבוה כעבור שנים, למרות שהודיע שנים קודם לכן לאזרח כי אינו חייב.

 פרטים בקצרה

בתאריך 22 באוקטובר 2013 קיבלתי הודעת חיוב מהמוסד עם קנסות כבדים סכ"ה 522 ש"ח עבור תשלומי ביטוח לחודשים ינואר- פברואר 2007. (ראה קובץ תמונה מצורפת "הודעת חיוב אוקטובר 2013)

יצוין כי במרץ 2008 (חמש וחצי שנים קודם) קיבלתי הודעה מהמוסד ממנה ברור כי איני חייב תשלומים עבור ינואר - פברואר 2007. (ראה קובץ תמונה מצורפת "הודעת זיכוי מרץ 2008)

בעיקבות החיוב שילמתי את התשלום בסך 522 ששלח המוסד באוקטובר 2013 .

מדוע פעילות המוסד אינה מוצדקת?

התנהגות המוסד מדיפה ריח רמיה או ניסיון טיוח מחדליו. אם הודיע ב- 2008 כי איני חייב על התקופה (ינואר- פברואר 2007), מדוע שלח הודעה נוספת קצרה כעבור 5 וחצי שנים ללא הסברים ראויים עם חיוב תשלום על התקופה + קנס גבוה.

כיצד יתכן כי מוסד ציבורי גדול ולאומי בענייני רווחה וביטחון סוציאלי ינהג נגד האזרח העובד קשה שאין לו זמן להתעסקות בירוקרטית בתשלומים כאלו ואחרים בצורה בוטה, ודורסנית.

הודעת זיכוי מרץ 2008 - ביטוח לאומי מודיע לאזרח כי אינו חייב

הודעת חיוב אוקטובר 2013 - ביטוח לאומי מחייב את האזרח עם קנס גבוה למרות שהודיע קודם לאזרח שאינו חייב

משלוח הודעת עיקול שלא כדין - דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

משלוח הודעת עיקול שלא כדין - המתלונן, עורך דין שבבעלותו משרד בחיפה, קיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) במרץ 2012 הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים שהוא כביכול מחזיק או עתיד להחזיק, אף שהחוב שבשלו הוטל העיקול היה של חייב שאינו מוכר לו כלל (להלן - הודעת העיקול).

לטענת המתלונן, בעקבות פנייתו למוסד בנוגע להודעת העיקול נמסר לו כי ההודעה נשלחה אליו ולעורכי דין אחרים, מאחר שמשרדיהם נמצאים בסמוך למשרדו של החייב, עורך דין אף הוא, בעיר התחתית בחיפה.

בתגובתו על התלונה הודה המוסד כי אין לו כל מידע המקשר בין המתלונן לחייב, אך טען כי לפי הוראות הדין ניתן לשלוח הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים המצויים בידי צד שלישי, גם אם אין ודאות שנכסים אלה מצויים בידו. המוסד ציין כי נוכח עיסוקם המשותף של המתלונן והחייב והסמיכות בין משרדיהם הוא הניח כי קיימים ביניהם קשרי עבודה, וכי המתלונן מחזיק בנכסים של החייב, ולכן סבר כי בנסיבות אלה הוא רשאי לשלוח את הודעת העיקול.

הנציבות קבעה כי אין לקבל את עמדת המוסד: הימצאותם של משרדי עורכי דין אחרים בסמוך למשרד עורכי הדין של החייב, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש ראיה מספקת לקשרים עסקיים של החייב עם משרדים אלה ולהימצאות נכסים של החייב בידי בעליהם. אילו הייתה נמצאת לכך ראיה ברורה, היה הדבר עשוי לשמש עילה מספקת למשלוח הודעת העיקול, אך במקרה זה לא נמצאה כל ראיה כזאת.

שליחת הודעת העיקול פגעה אפוא בפרטיותו של החייב, שפרטים עליו ועל חובותיו למוסד נחשפו לפני עמיתיו למקצוע, וגרמה לטרחה מיותרת לצד השלישי - המתלונן - ששורבב בעל כורחו להליך שהוא אינו צד לו.

בעקבות התערבותה של הנציבות שונו נהליו הפנימיים של המוסד. בנהלים החדשים הונחו פקידי הגבייה לנקוט משנה זהירות בביצוע עיקולים על נכסים של החייב המצויים בידי צד שלישי.

(704888)

הונאות הביטוח הלאומי - גובה עם הצמדה - אך מחזיר כספים ללא ריבית

הכתבה הביטוח הלאומי גובה עם הצמדה - אך מחזיר כספים ללא ריבית , חיים ביאור , אוגוסט 2011 , TheMarker
לדברי חבר בוועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין, במהלך העשור האחרון נמנע מאזרחים לקבל מהביטוח הלאומי מיליוני שקלים בהחזרי הכספים

בכל הנוגע לגביית חובות ממבוטחים, המוסד לביטוח לאומי נוקט מדיניות המעלה ספקות לגבי מטרותיו כגוף שנועד ליישם עקרונות של צדק חברתי. אזרחים שצברו מסיבות שונות חוב כספי לביטוח הלאומי, נדרשים להחזיר את הקרן בתוספת ריבית והצמדה למדד. ואולם כאשר המוסד מוצא שהוא חייב כספים למבוטחים הסכום המועבר למבוטח מורכב מהקרן ומהצמדה למדד, ואינו כולל ריבית.

המוסד לביטוח לאומי משיב כספים למבוטחים בשל מכלול סיבות, כמו גביית יתר, או בעקבות תיאומי בעיטוח לאומי שעושים מבוטחים המועסקים בשתי משרות, או בשל טעות כלפי מטה בגובה התשלום של אחת הקיצבאות.

לדברי חבר בוועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין, במהלך העשור האחרון נמנע מאזרחים לקבל מהביטוח הלאומי מיליוני שקלים בהחזרי הכספים. "פנינו ליועצת המשפטית הקודמת של הביטוח הלאומי, עו"ד ארנה גייל וליועץ המשפטי הנוכחי עו"ד עמוס רוזנצוויג, בדרישה לבדוק את ההיבטים המשפטיים של שינוי מדיניות הביטוח הלאומי בתחום זה, אך לא קיבלנו תשובה", הוא אומר. לדבריו, מחצית מכלל התביעות שאזרחים מגישים לבתי הדין לעבודה עוסקים בתשלומי הביטוח הלאומי.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר: "תמוה שחובות של דמי ביטוח לאומי נושאים הצמדה וריבית בעוד החזר של תתשלומי היתר למבוטחים וכן קיצבה המשולמת באיחור, לא נושאים זאת. אין מקום להבחנה כזו וראוי לפתור את האפליה הזו באמצעות תיקון חקיקה. לא נרפה עד שהעניין יתוקן".

דובר הביטוח הלאומי מסר בתגובה כי "מדיניות הגבייה והתשלומים של המוסד מעוגנת בחוק. כשהביטוח הלאומי משלם גמלאות וקצבאות באיחור, או יתרות זכות בתחום הביטוח והגביה התשלום כולל הפרשי הצמדה, גם חובות של האזרח בתחום הגמלאות והקצבאות אינן נושאים ריבית אלא הצמדה בלבד.

"לעומת זאת, כשאזרח חייב למוסד כספים שהיה עליו לשלם והוא משלם אותם בפיגור, הריבית הנגבית ע"י הביטוח הלאומי היא, ככלל, על הסדרי תשלום בגבייה בפריסה עתידית למספר תשלומים. כיום, שיעור הריבית השנתית הוא כ-7%.

"יודגש כי כל עוד החייב עומד בהסכם התשלומים שהגיע אליו עם המוסד, הרי שהוא מחוייב בריבית האמורה בלבד, ללא קנסות או הצמדה. בנסיבות מסויימות רשאי המבוטח לבקש גם ויתור על החיוב בריבית.

"כך או כך, לסכום חוב המשולם במזומן, לא מתווספת ריבית [אלא קנס בלבד] לגבי קנסות המוטלים על המאחרים בתשלומי דמי ביטוח, רשאי המבוטח לבקש לבטל קנסות בנסיבות מסוימות".