בסעיף 307 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ובתקנה 2(2) לתקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קצבה), התשמ"ד-1984, נקבע כי זכאי לקצבה השוהה במוסד וגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות שהייתו במוסד, יקבל רק 20% מהקצבה ויתרת הקצבה תועבר לגוף הציבורי האמור. לפי הוראות אלה המתלונן זכאי ל-20% מקצבת הזקנה.
בירור התלונה העלה כי לפי המלצה של עובד סוציאלי של בית האבות ובדיקה של פקיד שיקום, החליט המוסד להעביר את חלקו של המתלונן בקצבה לקרן לטיפול בחסויים. המוסד פעל בעניין זה בהתאם לסמכותו שבסעיף 304 לחוק הביטוח הלאומי ולפיה הוא רשאי למנות "מקבל גמלה" עבור זכאי, אם נוכח כי הזכאי עצמו אינו יכול לגבותה או כי מתן הגמלה לידיו אינו לטובתו. החלטה למנות מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לכך.
בסעיף 304(ב) לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי על המוסד להודיע לזכאי 15 יום מראש על החלטתו למנות עבורו מקבל גמלה. ואולם הבירור העלה כי המוסד לא הודיע למתלונן על החלטתו זו. רק בעקבות התערבות הנציבות נשלח למתלונן מכתב בעניין זה, אך לא צוין בו שהוא זכאי להשיג על ההחלטה.
הנציבות העירה למוסד על הליקויים שהתגלו בפעולתו וציינה כי אין זו התלונה הראשונה שבעקבותיה נמצאו ליקויים במינוי מקבל גמלה[1]. הנציבות ציינה כי בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין שנתן עוד ב-2003[2], כי מאחר שבמינוי "מקבל גמלה" נשללת מזכאי לגמלה זכות כספית שניתנה לו על פי דין, על המוסד לעשות שימוש מצומצם בסמכותו זו תוך הפעלת שיקול דעת קפדני. עוד הדגיש בית הדין באותו פסק דין את חובתו של המוסד להודיע לזכאי על ההחלטה ולהנחותו בכל הנוגע לזכויותיו שבדין שבגדרן הוא יכול להשיג על ההחלטה וכן על פעולותיו של מי שמקבל עבורו את הגמלה.
הנציבות הסבה את תשומת לב המוסד לכך שבפסק הדין נאמר כי היועצת המשפטית של המוסד לביטוח לאומי הצהירה כי מכאן ולהבא תימסר הודעה מראש לכל זכאי בדבר הכוונה למנות לו מקבל גמלה, וכי למרות הצהרה זו לא נשלחה למתלונן הודעה על ההחלטה.
בעקבות כך, וכדי למנוע הישנות מקרים דומים, נשלח חוזר רענון למנהלי תחום גמלאות בסניפי המוסד בעניין משלוח הודעות למבוטחים על מינוי מקבל גמלה.
(513094)
[1] נציב תלונות הציבור, דוח שנתי 33 (2006), תלונה מס' 20, עמ' 131.
[2] עב"ל 1270/02 מישניוב נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, לג(81), 41.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה