המוסד משלם כמה גמלאות מחליפות שכר, כגון דמי לידה, דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, תגמולי מילואים וגמלה בגין שמירת היריון. הגמלאות הללו משמשות תחליף לשכר שהיה מקבל המבוטח, אילו לא היה מפסיק לעבוד בשל האירוע שבגינו הוא זכאי לגמלה. גובה הזכאות לגמלה נקבע על פי שכרו של המבוטח בשלושת החודשים האחרונים שבהם עבד באופן מלא, לפני שהפסיק את עבודתו בשל האירוע המזכה. בבירור כמה תלונות עלה כי המוסד שילם למבוטחות דמי לידה על פי בסיס שכר נמוך יותר מבסיס השכר שהיו זכאיות לו. להלן תאורי כמה תלונות:
א. מתלוננת עבדה לפני לידתה בגיוס תרומות, ושכרה היה מורכב משכר בסיס קבוע ומבונוסים שניתנו לה על פי סכומי התרומות שהצליחה לגייס בחודש מסוים. ואולם בחישוב זכאותה לדמי לידה הסכים המוסד להביא בחשבון רק את הכנסתה הבסיסית הקבועה, ולא את הבונוסים שקיבלה.
הנציבות הבהירה למוסד כי על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (*), לצורך חישוב השכר הקובע לתשלום דמי לידה יש לבצע בדיקה מקיפה של התשלומים ששולמו למבוטחת לפני הלידה, ללא קשר לשם שניתן להם ולדרך הטכנית שבה הם ניתנו. בית הדין פסק כי העובדה ש”חלק מהשכר מחושב כנגזרת של עסקאות אינה שוללת את מהותו כשכר עבור עבודה רגילה”. בעקבות התערבות הנציבות, ולאחר שהמוסד קיבל ממעסיקה של המתלוננת פרטים נוספים, הוא קבע כי בנסיבות המקרה יש לראות בתשלום הבונוסים חלק משכרה החודשי של המתלוננת ולהביא אותו בחשבון בעת חישוב דמי הלידה. המוסד הודיע לנציבות כי בעקבות זאת קיבלה המתלוננת הפרשי דמי לידה בסך 6,157 ש”ח. (804253)
(*) עב"ל 543-09 פלונית נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגר ממוחשב, 4.5.11)
ב. מתלוננת אחרת, עובדת עצמאית, ילדה בספטמבר 2012 . המוסד קבע כי הכנסותיה בחודשים נובמבר 2011 - ינואר 2012 , שלושת החודשים שבהם עבדה באופן מלא לפני הלידה, יהיו ההכנסות שעל פיהן ייקבעו דמי הלידה שיינתנו לה. ואולם את הכנסתה לינואר 2012 פרס המוסד על פני כל שנת 2012 , בנימוק שכעובדת עצמאית הכנסתה החודשית נקבעת על פי ההכנסה הכללית שעליה דיווחה בדוח השנתי, בחלוקה ל 12- חודשים.
הנציבות הסבה את תשומת לב המוסד לכך שבשנת 2012 עבדה המתלוננת באופן מלא רק בחודש ינואר, ולאחר מכן נאלצה להפסיק את עבודתה עקב היותה בשמירת היריון. בנסיבות אלה אין לכאורה מקום לפרוס את הכנסתה בחודש היחיד שבו עבדה על פני השנה כולה. לאחר ששקל בדבר קיבל המוסד את עמדת הנציבות. (9016)
א. מתלוננת עבדה לפני לידתה בגיוס תרומות, ושכרה היה מורכב משכר בסיס קבוע ומבונוסים שניתנו לה על פי סכומי התרומות שהצליחה לגייס בחודש מסוים. ואולם בחישוב זכאותה לדמי לידה הסכים המוסד להביא בחשבון רק את הכנסתה הבסיסית הקבועה, ולא את הבונוסים שקיבלה.
הנציבות הבהירה למוסד כי על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (*), לצורך חישוב השכר הקובע לתשלום דמי לידה יש לבצע בדיקה מקיפה של התשלומים ששולמו למבוטחת לפני הלידה, ללא קשר לשם שניתן להם ולדרך הטכנית שבה הם ניתנו. בית הדין פסק כי העובדה ש”חלק מהשכר מחושב כנגזרת של עסקאות אינה שוללת את מהותו כשכר עבור עבודה רגילה”. בעקבות התערבות הנציבות, ולאחר שהמוסד קיבל ממעסיקה של המתלוננת פרטים נוספים, הוא קבע כי בנסיבות המקרה יש לראות בתשלום הבונוסים חלק משכרה החודשי של המתלוננת ולהביא אותו בחשבון בעת חישוב דמי הלידה. המוסד הודיע לנציבות כי בעקבות זאת קיבלה המתלוננת הפרשי דמי לידה בסך 6,157 ש”ח. (804253)
(*) עב"ל 543-09 פלונית נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגר ממוחשב, 4.5.11)
ב. מתלוננת אחרת, עובדת עצמאית, ילדה בספטמבר 2012 . המוסד קבע כי הכנסותיה בחודשים נובמבר 2011 - ינואר 2012 , שלושת החודשים שבהם עבדה באופן מלא לפני הלידה, יהיו ההכנסות שעל פיהן ייקבעו דמי הלידה שיינתנו לה. ואולם את הכנסתה לינואר 2012 פרס המוסד על פני כל שנת 2012 , בנימוק שכעובדת עצמאית הכנסתה החודשית נקבעת על פי ההכנסה הכללית שעליה דיווחה בדוח השנתי, בחלוקה ל 12- חודשים.
הנציבות הסבה את תשומת לב המוסד לכך שבשנת 2012 עבדה המתלוננת באופן מלא רק בחודש ינואר, ולאחר מכן נאלצה להפסיק את עבודתה עקב היותה בשמירת היריון. בנסיבות אלה אין לכאורה מקום לפרוס את הכנסתה בחודש היחיד שבו עבדה על פני השנה כולה. לאחר ששקל בדבר קיבל המוסד את עמדת הנציבות. (9016)
