קיזוז "חוב" מדמי אבטלה - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011

המתלוננת פוטרה מעבודתה ונמצאה זכאית לדמי אבטלה החל מאוקטובר 2010. בתלונתה טענה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ניכה מדמי האבטלה ששולמו לה באותו החודש סכום של 905 ש"ח בגין חוב למוסד (להלן - החוב).

כאשר פנתה המתלוננת אל המוסד לבירור פשר החוב, נמסר לה כי על בסיס מידע שקיבל המוסד משירות התעסוקה הוא קבע כי היא לא הייתה זכאית לתשלום עבור חמישה ימי אבטלה שקיבלה בספטמבר 2000. בעקבות זאת נוצר חוב שלה למוסד, ואותו קיזז המוסד במלואו מדמי האבטלה ששולמו לה באוקטובר 2010.

המתלוננת טענה כי לא ידוע לה שהייתה חייבת למוסד חוב כלשהו, וכי המוסד לא הודיע לה מעולם על דבר קיומו של החוב. היא הוסיפה וטענה כי בכל השנים עבדה והתפרנסה, ואילו הייתה נדרשת בעבר לשלם את החוב, בהנחה שהוא היה מוצדק, היה לה קל יותר לשלמו. כיום היא אינה עובדת וזקוקה לכל דמי האבטלה שהיא מקבלת, ודווקא עתה, כשמצבה הכלכלי דחוק, מבקש המוסד לגבות ממנה חוב ישן שכאמור כלל לא ידעה על דבר קיומו.

המוסד השיב לפניית הנציבות כי הנתונים בדבר החוב הוזנו במערכת הממוחשבת של המוסד כבר בנובמבר 2000, אולם מאחר שעד לתשלום דמי האבטלה באוקטובר 2010 לא קיבלה המתלוננת שום קצבה, לא הייתה למוסד כל דרך לקזז את החוב. המוסד הוסיף כי כיום אין באפשרותו לאתר הודעות חוב שנשלחו למתלוננת.

המוסד טען כי מאחר שהחוב כבר נוכה מדמי האבטלה ששולמו למתלוננת, אין כיום מקום לשקול את ביטולו.

עמדת הנציבות הייתה כי על המוסד לשקול את ביטול החוב ואת החזר הסכום שקוזז, מהסיבות שלהלן:

1. לפי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, אם המוסד משלם למבוטח גמלת כסף שלא כדין, הוא רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור "מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין". ואולם, בהיעדר ראיה לכך שהמוסד שלח למתלוננת הודעות על דבר החוב בסמוך למועד היווצרותו, לא ניתן לקבוע כי המתלוננת ידעה שנוצר חוב כאמור, ולפיכך נראה כי גם לא יכלה לערער עליו. בנסיבות אלה אי-אפשר לקבוע חד-משמעית כי המתלוננת קיבלה גמלה שלא כדין, דבר שהוא תנאי הכרחי להחלת סעיף 315.

2. המוסד, בהיותו מופקד על ביצוע חוק שהוא סוציאלי במהותו, כפוף לכללי המשפט המינהלי שמתוקפם הוא חב כלפי המבוטחים חובה מוגברת של תום לב, הגינות ושקיפות. ולמרות זאת, במשך כעשר שנים ישב המוסד בחוסר מעש ולא נקט שום פעולות לגביית החוב, וככל הנראה אף לא הודיע עליו למתלוננת. רק כאשר היה צריך להתחיל לשלם למתלוננת דמי אבטלה בשנת 2010 הוא קיזז מהם את החוב.

3. אין לקבל את טענת המוסד ולפיה מאחר שהחוב כבר שולם, אין מקום לשקול היום את החזרתו; שהרי המוסד הוא שקיזז, בבת אחת וללא כל הודעה מראש, את החוב מדמי האבטלה ששולמו למתלוננת.

נוכח עמדת הנציבות הובא העניין לדיון לפני הוועדה לביטול חובות במוסד, והוועדה קבעה כי בנסיבות העניין יש להחזיר למתלוננת את הסכום שקוזז מדמי האבטלה שקיבלה.

(602580)

קיזוז חוב מקצבת ילדים בלי הודעה מוקדמת - מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 35

המתלונן טען כי המוסד לביטוח לאומי קיזז כספים מקצבת הילדים ששולמה לו בחודשים פברואר ומרס 2007 בלי שהודיע לו מראש על כוונתו לעשות כן ועל סיבת הקיזוז, ובלי שניתנה לו האפשרות לשלם את חובו בדרך אחרת. יתרה מזו, המוסד קיזז את הכספים אף שבאותה עת קיבל המתלונן הודעה שלפיה יש לו יתרת זכות במוסד. משלא עלה בידי המתלונן לקבל מהמוסד הסברים בקשר לחוב ולאופן גבייתו, הוא פנה לנציבות.
בירור התלונה העלה שלמתלונן שולמו דמי לידה , ואולם לאחר שקיבל המוסד מרשות המסים את שומת מס ההכנסה של המתלונן, התברר לו שהכנסתו על פי השומה הייתה נמוכה מההכנסה שעל בסיסה שולמו למתלונן דמי לידה, ומכאן שדמי הלידה ששולמו לו היו בסכום יתר. בעקבות כך קיזז המוסד את תשלום היתר מקצבת הילדים ששולמה למתלונן. בד בבד, בעקבות חישוב מחודש של דמי הביטוח לפי הכנסתו הנכונה של המתלונן, הוקטנו מקדמות דמי הביטוח שהיה עליו לשלם, ונוצרה לו יתרת זכות בדמי ביטוח.
המוסד מסר לנציבות העתק של ההודעה ששלח למתלונן בפברואר 2007 בדבר החוב שנוצר עקב תשלום היתר של דמי לידה, אך המתלונן טען כי לא קיבל הודעה זו.
מעיון בהודעה עלה כי לא נאמר בה שהמוסד עתיד לקזז את החוב מקצבת הילדים שמשולמת למתלונן, ולא צוין בה באיזו דרך ניתן לשלם את החוב ובתוך כמה זמן. נאמר בה רק שניתן לפנות לסניף המוסד לבירור עניין החוב. הנציבות הטעימה לפני המוסד כי נוסח ההודעה יוצר חוסר ודאות אצל מקבליה, שכן מחד גיסא הם אינם יודעים שהמוסד יקזז את החוב מהקצבה שהם עתידים לקבל, ומאידך גיסא לא נאמר בה כיצד עליהם לשלם את החוב.
עוד העלה בירור הנציבות כי המוסד החל לקזז את חובו של המתלונן סמוך לקבלת שומת מס ההכנסה שלפיה נקבע החוב, ובלי שהייתה למתלונן שהות לברר מדוע נוצר החוב או להשיג עליו.

כמו כן נמצא כי כשנוצר למבוטח חוב בגין הפרשי שומה ובמקביל הוא זכאי לגמלה או למענק מהמוסד (למשל, קצבת ילדים), המוסד אינו שולח לו דרישה לתשלום החוב בצירוף שובר לתשלומו, אלא החוב מקוזז אוטומטית מהגמלה המשולמת לו. הודעה על החוב, שנוסחה קבוע, מופקת במערכת הממוחשבת בעקבות קבלת השומה ממס הכנסה ונשלחת לחייב.
בעקבות בירור התלונה הודיעה סמנכ"ל גמלאות במוסד לנציבות כי ההודעות הנשלחות לחייבים ישונו: יצורף להן שובר לתשלום החוב, יפורטו בהן אפשרויות נוספות לתשלום החוב, ויצוין שאם החוב לא ישולם בתוך פרק הזמן שצוין בהודעה, הוא יקוזז מכל קצבה שהחייב יהיה זכאי לקבל מהמוסד. נוסף על כך הוחלט שקיזוז חוב יתחיל 45 ימים לאחר מועד משלוח ההודעה על מנת לתת לחייבים שהות מספקת לערער על החוב.

עוד נמסר לנציבות כי המוסד שוקד על הקמת מנגנון התחשבנות אוטומטי בין מערכת דמי הביטוח לבין מערכת דמי הלידה, כדי למנוע קיזוז סכומים מקצבאות של מבוטח שיש לו יתרת זכות בדמי ביטוח לאומי, כמו שקרה למתלונן.
סמוך לפרסום הדוח הודיע המוסד לנציבות כי הוא מתקשה ליישם את השינויים שהודיע כי בכוונתו לעשות.
הנציבות תוסיף ותברר סוגיה זו.
(תלונה 376732)