‏הצגת רשומות עם תוויות קצבת הבטחת הכנסה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קצבת הבטחת הכנסה. הצג את כל הרשומות

פוטר בשל מצבו הרפואי, ביטוח לאומי לא מכיר בו

הכתבה "פוטר בשל מצבו הרפואי, ביטוח לאומי לא מכיר בו" , mynet , מרינה גולן , אוגוסט 2013

אבי (51) מנתניה פוטר מעבודתו לאחר שמצבו הרפואי הידרדר, ורופאיו קבעו כי הוא לא מסוגל לעבוד עוד. אבל הביטוח הלאומי דוחה פעם אחר פעם את תביעותיו להבטחת הכנסה ולהכרתו כנפגע עבודה. בינתיים, הוא וששת ילדיו נאלצים לחיות ממשכורתה של אשתו, בסך 3,500 שקלים. "איך אפשר מצד אחד להחליט שאני לא כשיר ומצד שני להשאיר אותי בלי הכנסה?", הוא שואל

במשך כבר יותר משלוש שנים מחכה אבי בן 51 מנתניה, אב לשישה ילדים לקיצבה מביטוח הלאומי. אבי עבד במשך 23 שנים במפעל שמייצר מצברים, ולאחר שמצבו הרפואי הידרדר והרופא התעסוקתי קבע שעליו להפסיק לעבוד, הוא פוטר. מאז מנהל אבי מאבק עיקש מול הביטוח הלאומי, ובינתיים הוא ממשיך להפסיד.

לטענתו של אבי, מצבו הרפואי הידרדר עקב חשיפתו לחומרים הרעילים שבמפעל והוא פנה לביטוח הלאומי בבקשה שיכירו בו נפגע עבודה, אבל השבוע בקשתו נדחתה שוב, והמשפחה נמצאת על סף ייאוש. למעשה, מאז הפיטורים ועד היום, לא קיבל אבי שום סיוע מהמדינה. גם הבקשה שלו להבטחת הכנסה נדחתה, בטענה כי אשתו משתכרת בסך 3,500 בחודש.
"הגענו לפת לחם"

"מאז שדחו את הבקשה שלי להבטחת הכנסה, עברה שנה", מספר אבי השבוע בקול שבור. "היום אשתי מרוויחה 3,000 שקלים בחודש בעבודת ניקיון, וזאת ההכנסה היחידה שיש לנו. הגענו לפת לחם. אנחנו קונים רק את הדברים הנחוצים ביותר, כמו חלב, לחם וביצים. אין לנו כסף ללכת לסופרמרקט ואנחנו רושמים את כול המוצרים במכולת השכונתית.

"אני לא יודע כמה עוד נוכל לרשום. יש לנו חובות בכל החנויות בשכונה. לפני כמה ימים קיבלתי הודעת אזהרה לפני תחילת הליכי הוצאה לפועל. יש לי בחשבון בנק 50 אלף שקל חוב, ואין לי מאיפה להביא את הכסף. אנחנו חייבים כסף לכל העולם. לחברת החשמל, למי נתניה, לעירייה, לחברת הגז, לגן של הבן שלי ואני לא יודע מה לעשות. אני לא מסוגל לעבוד, כי אני מאוד חולה וגם עם המכתב של הרופא התעסוקתי, אף אחד לא ייקח אותי לעבודה. מה הם רוצים, שנמות מרעב? איך אפשר מצד אחד להחליט שאני לא כשיר לעבודה ומצד שני, להשאיר אותי בלי הכנסה?



החלטה מקוממת. אבי (צילום: אסף פרידמן)

"עבדתי במשך 23 שנים, כל יום מחמש בבוקר ועד חמש אחר הצהריים. פרנסתי את המשפחה שלי בכבוד והיום אני רק נטל. אני מרגיש שהגעתי לקצה היכולת שלי, אני לא יודע כיצד להמשיך לחיות, אני מרגיש שאני משתגע".

זמן קצר לאחר פיטוריו, הגיש אבי לביטוח לאומי תביעה לנכות כללית. אל התביעה הזאת הוא צירף מסמכים רפואיים ואישור מהרופא התעסוקתי, שקבע שאינו כשיר לעבודה כלל. אך התביעה הזאת נדחתה. לאחר מכן הוא פנה לעו"ד משה סימניאן, והגיש באמצעותו תביעה להכיר בפגיעות שנגרמו לו כתוצאה מעבודתו, כמחלת מקצוע.

"ברגע שראיתי את התיק הרפואי של אבי, ושמעתי את סיפורו, היה לי ברור כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעות שלו לבין עבודה במפעל המצברים", אמר עו''ד סימניאן. "במסגרת התפקיד שלו, אבי נחשף לחומרים מסוכנים רעילים במשך שעות רבות כל יום לתקופה של שנים רבות. הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה, מחלות מפרקים, מחלות עור, ירידה בשמיעה, בראייה ובעיות רפואיות נוספות.

"הגשתי את כל המסמכים הרפואיים שלו לפני יותר משנה ולא ברור מדוע לקח לביטוח לאומי זמן כה רב להשיב לתביעה. בכל אותה תקופה לאבי לא הייתה שום הכנסה.

"במהלך התקופה שהמתנו לתשובה, הגשתי לביטוח הלאומי תביעה להבטחת הכנסה, שנדחתה עקב הטענה כי אשתו של אבי מרוויחה 3,500 שקלים לחודש וזה אמור להספיק לכלכלה של משפחה בת שש נפשות. כעת, לאחר שהם דחו את התביעה שלו למחלת מקצוע הם שולחים אותו שוב להגיש תביעה לנכות כללית, וזה למרות שלפני כשנה וחצי הוא כבר הגיש את התביעה הזאת והיא נדחתה על סף. זאת החלטה מקוממת, שאין לה אחיזה במציאות".

"היה לנו הכול"

"המקרר שלנו ריק", מספר אבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לרשום את הילדים לחוגים או לקייטנות. אני לא יכול לתת להם דמי כיס. פעם זה לא היה ככה.

עלינו ארצה בשנת 1984. כעבור שלוש שנים הגעתי למפעל מצברים דרך לשכת התעסוקה. זאת הייתה עבודה קשה, 12 שעות כל יום, אבל מעולם לא התלוננתי.

"הייתי מאושר שפרנסתי את המשפחה שלי בכבוד. אשתי הרוויחה אז 4,000 שקלים ויחד הגענו כמעט לעשרת אלפים שקלים בחודש. היו לנו אז רק שני ילדים וחיינו די טוב. גם כשהילדים האחרים נולדו, רמת החיים שלנו הייתה טובה, הרבה יותר טובה ממשפחות אחרות שעלו מאתיופיה. היום אני שבר כלי, שלא מכניס שקל אחד למשפחה. אין לי כסף בארנק, אני לא יוצא מהבית ואין לי עתיד".

לא זכאים

מהביטוח הלאומי נמסר: "אבי הגיש תביעה לדמי פגיעה ב-15/5/2012, בתביעה הוא טען כי לקה במחלות רבות כתוצאה מעבודתו במפעל לייצור מצברים. הוא עסק לדבריו במילוי מצברים ונחשף לחומרים חומצתיים ולקה במחלות הרבות אותן ציין בתביעה. הטיפול בתביעה התמשך כיון שמדובר בתביעה מורכבת בה, מצוינות מחלות רבות: פגיעות בעיניים, בעור באיברים פנימיים ועוד, שמחייבות בדיקות רפואיות ובירורים רבים ושונים. כמו כן נדרשו פרטים מהמעסיק על מפלסי רעש וניטור חלקיקים.

"לאחר קבלת כל החומר הנדרש, והתייעצות עם הרופא נדחו כל תביעותיו של אבי בשל העדר קשר סיבתי בין מחלותיו לבין תנאי עבודתו. אבי רשאי לערער על ההחלטה בבית הדין.

"במקביל לטיפול בתביעתו ולמיצוי זכויותיו, הוא הופנה להגיש תביעות להבטחת הכנסה ולנכות כללית. עד כה אבי לא הגיש תביעה לנכות כללית. יש לציין, שזכאות משפחתו להבטחת הכנסה נבדקה מספר פעמים, ובכולן הכנסות רעייתו של אבי מעבודה עולות בהרבה על הסכום שציינת בפנייתך ושוללות את זכאות המשפחה לגמלה להבטחת הכנסה. מוצע שאבי יגיש תביעה לנכות כללית בהקדם, בה יפרט את כל הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל ויצרף תיעוד רפואי מעודכן".

ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי

הכתבה ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי , חן מענית , גלובס , 14/8/13

ביטוח לאומי שלל גמלה מאם חד-הורית, כיוון שקיבלה סיוע של 2,000 שקל בחודש מהוריה ■ ביה"ד: "רק אם סכומי הגמלה בצירוף כספי התמיכה עולים משמעותית על הרף הנדרש לקיום בסיסי בכבוד - ייבחן המשך מתן הגמלה"

לפני כ-4 שנים, אחרי שנים ארוכות של טיפולי פוריות יקרים אותם מימנה מכיסה ומחסכונותיה, הצליחה נ' בת ה-51 להביא לעולם זוג תאומות בזכות תרומת ביצית, והיא מגדלת אותן מאז כאם חד-הורית. עד למועד הלידה עבדה נ', הנדסאית רכב ומנהלת מוסך, לפרנסתה וכילכלה את עצמה באופן עצמאי, בלא שנזקקה לעזרת הזולת.

ואולם, עם תום חופשת הלידה התקשתה נ' לחזור למעגל העבודה ולאור העלויות הגבוהות בהן היא נדרשה לשאת אחרי הלידה לצורך מימון פעוטון לבנותיה, היא פנתה לעזרתם של הוריה, גמלאים בשנות ה-80 לחייהם שמתקיימים מגמלה צנועה. ההורים הושיטו סיוע כספי של כמה אלפי שקלים בחודש לבתם, לצורך סיפוק צורכי הקיום הבסיסיים שלה ושל נכדותיהם.

כשנה לאחר הלידה, וכמוצא אחרון למצוקתה הכלכלית, ביקשה נ' לנצל את רשת הביטחון האחרונה לאנשים במצבה, ופנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל גמלת הבטחת הכנסה.

הביטוח הלאומי אישר לנ' בתחילה קבלת גמלה בסך כ-3,100 שקל בחודש, אך החל לעקוב אחר הכנסותיה של נ', כדי לבחון אם היא ממשיכה להסתייע בהוריה גם לאחר תשלום הגמלה.

לאחר שהתברר לביטוח הלאומי כי נ' ממשיכה לקבל מהוריה יותר מ-2,000 שקל מדי חודש במשך כחצי שנה, הוא החליט לקזז מסכומי הגמלות שהועברו לחשבונה את סכומי הסיוע מההורים, והודיע לה כי היא חייבת לביטוח הלאומי כ-10,000 שקל בגין כספי הסיוע מההורים. בנוסף, הודיע הביטוח הלאומי ל-נ' על הפחתה בסכום הגמלה השוטפת שתשולם לה מכאן ואילך.

קיום בסיסי בכבוד

ההודעה ניחתה על נ' כרעם ביום בהיר, ובעקבות הדבר הפסיקו הוריה להעביר אליה סיוע כספי. נ' החליטה שלא להשלים עם החלטת הביטוח הלאומי והגישה נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בטענה כי התמיכות הכספיות שקיבלה מהוריה היו צנועות ואקראיות, ולכן אין לסווגן כ"הכנסה" שצריך להביאה בחשבון, באופן הפוגע בזכותה לגמלת הבטחת הכנסה.

תביעתה של נ' נגד הביטוח הלאומי הולידה אתמול (ג') פסק דין עקרוני וחשוב של שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נטע רות, שקובע כי הנחיות הביטוח הלאומי הקובעות כי יש לראות בתמיכה המשפחתית הניתנת על בסיס קבוע כהכנסה - הן בטלות. זאת, בנימוק שהן בלתי מידתיות ואינן עולות בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בפסק הדין נקבע עוד כי על מנת שניתן יהיה לראות את תשלומי התמיכה המשפחתית כ"הכנסה", באופן הפוגע בזכותו של המבוטח לגמלה - על הביטוח הלאומי להוכיח תחילה כי סכומי הגמלה, בצירוף כל התמיכות שמקבל המבוטח, לרבות התמיכה משפחתית - עולים על הרף הנדרש לצורך קיום בסיסי בכבוד של המבוטח. זאת, גם אם התמיכה המשפחתית ניתנת על בסיס קבוע.

השופטת ציינה כי קיימות שתי גישות עיקריות לקביעת המינימום הנדרש לקיום בכבוד: האחת, מסתמכת על קביעתו של סל צריכה מינימלי המותאם להרכב המשפחה, לרבות מזון, ביגוד, בריאות, חינוך, ודיור; והשנייה מבקשת לקבוע את הרף על סמך גובה ההכנסה הממוצעת באוכלוסייה הכללית, והיא נקבעת באופן שרירותי כאחוז ממנה.

סיפוק צרכים בסיסיים

דברים עקרוניים דומים קבעה השופטת גם לגבי תמיכה שמקורה במוסדות צדקה שניתנת לעתים למבוטחי הביטוח הלאומי, המקבלים גמלת הבטחת הכנסת או השלמת הכנסה.

"ככל שיימצא כי סכומי התמיכות (הכספיות למקבל הגמלה) נועדו להשלים את הפער שבין הכיסוי החלקי של הגמלה ותמיכות אחרות לבין עלות הצרכים הבסיסיים של המבוטח - אזי שאין מקום לראותה כ'הכנסה'", נקבע בפסק הדין. "מאידך, כל אימת שמסקנת הדברים תהיה כי התמיכה המשפחתית, בצירוף הגמלה ויתר התמיכות, עולות על אותו רף מינימלי הנדרש לחיים בכבוד - אזי יינתן משקל לשיעור שבו עולה תמיכה זו על רף זה; וככל שמדובר בשיעור משמעותי - אזי שרק אז תיבחן גם סוגיית המשך מתן הגמלה. זאת, לצורך סיווגו של אותו שיעור כ'הכנסה'".

לאחר שהניחה את הקווים המנחים והעקרוניים לבחינת הסוגייה, חזרה השופטת לדון במקרה הספציפי של נ' וקבעה כי תביעתה צריכה להתקבל, וכי המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להביא בחשבון את התמיכות שקיבלה מהוריה ולראותן כ"הכנסה" לצורך חישוב הגמלה שהיא מקבלת.

"המוסד לביטוח לאומי לא סתר את טענותיה של נ' כי היא נזקקה בתקופה הרלבנטית לתביעה לתמיכה משפחתית, מעבר לגמלת הבטחת ההכנסה, כדי לספק את צרכי המחיה הבסיסיים שלה ושל בנותיה", נכתב בפסק הדין.

לדברי השופטת, ההיפך הוא הנכון - "מפרסומי המוסד לביטוח לאומי עצמו ניתן לראות כי לא כך היו פני הדברים, וכי התובעת נזקקה לתמיכות בכסף ממשפחתה לשם סיפוק צרכיה הבסיסיים, על-פי הקריטריונים שקבע המוסד לביטוח לאומי עצמו".

פסק הדין מהווה הרחבה נוספת של הזכאות לקצבת הכנסה, לאחר שלפני כשנה אישרה הכנסת הצעת חוק של ועדת הרווחה, לפיה הביטוח הלאומי לא ישלול באופן גורף את זכאותם של בעלי רכב לגמלת הבטחת הכנסה. בעבר, הזכאות לגמלה זו נשללה אוטומטית מבעלי רכבים פרטיים, אך כעת יוכלו גם הם ליהנות ממנה. (ב"ל 9128-01-12).

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי - ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי - ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

הכתבה מחכים שנתיים לביטוח לאומי: "המקרר שלנו ריק" , מרינה גולן , דצמבר 2012 ,mynet

מזה שנתיים מחכה אבי גבריאל (50) מנתניה, שעזב את מקום עבודתו בגלל מצבו הרפואי, לקיצבה מהביטוח הלאומי. המשפחה בעלת שש הנפשות נאלצת להתקיים מ-4,000 שקלים בחודש. הביטוח הלאומי: "תביעתו מורכבת מאוד"

שנתיים עברו מאז שאבי גבריאל בן 50, אב לארבעה ילדים מנתניה, עזב את מקום עבודתו. הוא עבד במשך 23 שנים בחברה שמייצרת מצברים, וכתוצאה מהחשיפה לחומרים רעילים מצבו הבריאותי הידרדר. לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי על גבריאל להפסיק לעבוד, הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להעניק לו סיוע כספי, אך ההחלטה בעניינו מתעכבת, ובינתיים מצבם של גבריאל ומשפחתו ממשיך להידרדר.

בנוסף לבעיות הרפואיות, מתמודדת המשפחה עם מצב כללי קשה. "המקרר בבית ההורים שלי רוב הזמן ריק", מספרת יפית, בתו הבכורה של גבריאל. "בתחילת השנה לאמא שלי לא היה כסף לשלם לגן של אחי הקטן ואמרו לה שאין טעם לרשום אותו לשנה הבאה, עד שהחוב לא יוסדר.

"פעם היינו משפחה רגילה, שלא היה חסר לה כלום. קיבלנו מההורים שלנו את כל מה שצריך. היום אמא שלי עוברת ממכולת למכולת כדי לרשום על החשבון מצרכים בסיסיים שהיא חייבת לקנות והיא בוכה כי אין לה ממה להכין ארוחת שבת. אני לא יודעת עוד כמה זמן אבא שלי יחזיק מעמד. מאדם שמח ואופטימי הוא הפך לשבר כלי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו".

לפני כשנתיים, כאמור, מצבו הרפואי של גבריאל החל להידרדר. זה התחיל מכאבים במפרקים ועבר לכאבים בעצמות. אחרי זה נפגעו גם ראייתו ושמיעתו. גבריאל פנה לרופאים שונים, אך אף אחד לא ידע להסביר מה קורה לו.

בחודש דצמבר 2010 קבעה רופאה תעסוקתית כי גבריאל אינו יכול להמשיך ולעבוד עקב מצבו הרפואי. לאור המלצה זו הוא פנה להנהלת המפעל שבו עבד יותר מ-23 שנה והודיע על רצונו להתפטר. לאחר פיטוריו החל גבריאל לחתום אבטלה ובמקביל גם פנה אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות כללית.

"הפגיעות שמהן סובל גבריאל מצדיקות נכות כללית המזכה בקיצבה חודשית, וזה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי העבודה", הסביר עו"ד מיכאל סימניאן, המייצג אותו. "גבריאל אינו מסוגל לעבוד כי הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה".

למרות כל אלה, הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לגבריאל רק 40 אחוזי נכות, שאינם מזכים אותו בסיוע כספי. בחודש מאי השנה פנה גבריאל באמצעות עו''ד סימניאין לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בו כנפגע עבודה.

מכיוון שמדובר בתביעה המתייחסת למחלות מקצוע אשר נגרמות מחשיפה ממושכת לחומרים רעילים, ביטוח לאומי מקיים חקירה מול המעסיק ומול האדם שטוען לנכות. במקרה של גבריאל החקירה הסתיימה כבר בחודש אוגוסט השנה, אך ההחלטה כאמור טרם התקבלה.

"חיפשנו אפשרות נוספת ופנינו לביטוח לאומי בבקשה לאפשר לגבריאל לקבל תשלום הבטחת הכנסה עד לקבלת ההחלטה", הסביר עו''ד סמניאן . "אך גם שם נתקלנו באטימות. התברר שגבריאל אינו עונה לקריטריונים להבטחת הכנסה, מכיוון שאשתו מרוויחה 4,000 שקלים בחודש".

"בגלל כל הסחבת של הביטוח הלאומי, היכולת הכלכלית והנפשית של ההורים שלי כבר הגיעה לקיצה", אמרה יפית גבריאל. "אבא שלי במצב קשה ולאחרונה הוא החל להסתגר בבית ולא מוכן לדבר עם אף אחד. מאבא אוהב ודואג, הוא הפך לאדם אפאתי ודיכאוני.

"האחים שלי הקטנים לא מבינים מה קורה. אמא ואבא לא יכולים לקנות להם כלום, אפילו לא את הדברים הכי בסיסיים, והם לא רגילים לזה. בגן של אחי הקטן נוצר חוב של אלפי שקלים ואמא שלי נאלצה ללכת לבנק ולהשפיל את עצמה כדי לקבל את ההלוואה, אחרת היו זורקים את אחי מהגן. המשפחה שלנו לא רגילה לחיות בחובות".

מהביטוח הלאומי נמסר: "תביעתו של גבריאל לדמי פגיעה מורכבת מאוד בשל הפגיעות המרובות אותן ציין בתביעתו, הטיפול בה נמשך גם בימים אלה. ב-2.12.12 נשלחה אליו בקשה להמצאת אישור מרופא תעסוקה לאלו חומרים נחשף בעבודתו, אישורי מעסיק - בדיקת מפלסי רעש בתחנות בהן עבד ובדיקת שמיעה עדכנית שביצע.
"בכל מקרה הטיפול אמור להימשך, מכיוון שמדובר במחלות מקצוע מרובות וגם אם יוכרו הוא יופנה לוועדה רפואית על מנת לקבוע אחוזי נכות מעבודה. גבריאל הגיש תביעה להבטחת הכנסה ונדחה בשל הכנסות בת זוגו".

ביטוח לאומי מעניש ספורטאים עם מוגבלויות שיוצאים לייצג את המדינה

ערוץ 10 - בירוקרטיה: אב השחיין הנכה - נגד הביטוח הלאומי - דב גילהר - מאי 2011 - השחיין איאד שלבי משפרעם - שהינו אילם, חרש ומשותק ברגליו - מסתייע רבות באביו המסור יוסוף שלבי. האב עזב את העבודה כדי לטפל בבנו, ונעזר בקצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי - אבל ברגע שהוא נוסע עם בנו לתחרויות בחו"ל הקצבה מתבטלת.
.

.