כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100%

כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100% , עו"ד טל נוי , ynet , 07.12.14 

בית דין ארצי לעבודה עב"ל - 31303-01-13, 44397-03-13  מיום ה- 30/11/2014

צעיר הסובל ממחלה חשוכת מרפא השתתף במכינה המסייעת לנהל חיים עצמאיים. הביטוח הלאומי החליט שזאת סיבה טובה לעצור לו את הקצבה
 
צעיר הסובל ממחלה קשה השתתף במכינת "כנפיים", המקנה לבעלי נכויות פיזיות כלים לניהול חיים עצמאיים. ביטוח לאומי ניצל את ההזדמנות ושלל ממנו את קצבת השירותים המיוחדים שקיבל באופן חודשי. הצעיר לא ויתר, ובזכות מאבקו הבהיר לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה לביטוח הלאומי שפרשנותו שגויה ועליו לשוב ולשלם את הקצבה.

הצעיר סובל מדיסאוטונומיה, מחלה תורשתית וחשוכת מרפא הגורמת להתקפים המתבטאים בין היתר בהקאות ובחילות קשות, כאבי בטן עזים וחולשה קיצונית, ובשל כך הוא זקוק להשגחה צמודה. עד גיל 18 הוא קיבל קצבת ילד נכה ומאז החל לקבל מביטוח לאומי קצבת נכות כללית בשיעור של 100%, וכן קצבת שירותים מיוחדים.

בספטמבר 2009, בהיותו בן 19, הוא הצטרף למכינת "כנפיים", המקנה לצעירים בעלי נכויות פיזיות קשות כלים שיסייעו להם לקיים חיים עצמאיים ופעילים. במאי 2010 הוא הופתע לגלות שביטוח לאומי החליט לשלול את זכאותו לקצבת השירותים המיוחדים, בטענה שהמכינה מספקת גם שירותי רפואה ושיקום ולכן אין לו יותר הוצאות טיפוליות. הצעיר לא ויתר, והגיש תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה.

בבית הדין נקבע שהמכינה אינה מספקת שירותים רפואיים או שיקומיים ולכן אין הצדקה לשלילת הקצבה לה זכאי הצעיר.

ביטוח לאומי סירב להשלים עם ההחלטה, וערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה. לטענתו, המכינה, המתנהלת במתכונת של פנימייה, מספקת לשוהים בה שירותי שיקום, בנוסף לשירותי אחיות, מטפל לילה ומרפאים בעיסוק, ולכן צורכי הצעיר, שעליהם מתבססת הקצבה, מובטחים לו בזמן שהותו שם.

אין הצדקה לשלילת הקצבה

השופטת רונית רוזנפלד קבעה שהמכינה אינה מוסד המעניק שירותי שיקום או רפואה, ולכן המשיב זכאי להמשך תשלום הקצבה.

לדבריה, הסיבה היחידה שבגינה קיבל המשיב שירותים טיפוליים במכינה היא רצון מנהליה לשלבו. רק משום כך אנשי הצוות נערכו ומצאו פתרונות כמו מתנדב ותורנויות לילה, אך אלו אינם חלק ממהלך הפעילות הרגיל של המכינה ואינם הופכים אותה למוסד המעניק שירותי סיעוד.

עוד הוסיפה השופטת שההשתתפות במכינה ממלאת אצל המשתתפים חסכים רגשיים וחברתיים ותורמת ליכולת הסתגלותם לחיים בחברה. שירותי שיקום' אלה, קבעה, אינם תהליך שבסופו המשיב יהיה מסוגל להתמודד עם התקפי המחלה, להפחית מעוצמתם או לוותר על השגחה צמודה בעת התקף.

נקבע שמתן פירוש כה רחב למונח "שירותי שיקום", כפי שהעניק לו ביטוח לאומי, חורג מתכלית החוק. השופטת רוזנפלד הבהירה למוסד שההשתתפות במכינה אינה שוללת את זכאות המשיב לקצבת שירותים מיוחדים, ודחתה את הערעור. השופטים ורדה וירט ליבנה והנשיא יגאל פליטמן הסכימו עם החלטתה.

כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100% , עו"ד טל נוי , ynet , 07.12.14 

למה יצאתי השבוע לשביתת רעב? - מאמר מאת גיל גרינברג

המאמר למה יצאתי השבוע לשביתת רעב? , גיל גרינברג  | mako | פורסם 12/12/12

בגיל 33 החלטתי להוציא רישיון נהיגה למטפלת האישית, כדי שאוכל להתנייד ממקום למקום עם רכב אישי, למרות הלקות שלי, שיתוק מוחין. ואז הגיעה המדינה שקבעה שאני לא יכול לרכוש רכב בו אפשר לשבת מקדימה. החלטתי לשבות רעב, כי כאשר דנים באורח החיים של כל אדם, ובפרט באפשרותו של בעל מוגבלות לנוע ממקום למקום, יש לשים דגש לא רק על המחיר, אלא גם על איכות החיים

 גיל גרינברג בהפגנה לפני שביתת הרעב

זה לקח לי קרוב לעשר שנים להודות בפני עצמי שאני לא מסוגל להוציא רישיון נהיגה. בשלב כלשהוא הפסקתי כבר לספור את שיעורי הנהיגה ואני אפילו לא מוכן לחתום על מספר הטסטים שעשיתי. אני חושב שכאן, בניגוד לתחומי החיים האחרים, דווקא העקשנות שלי הייתה לי לרועץ.

אחת החוכמות הגדולות של החיים היא היכולת לבחור נכון איפה לוותר ואיפה לא. לזהות נכון את המקור האמיתי שממנו נובעת עצם המחשבה לוותר על משהו, האם הוויתור הוא סימפטום להתפרקות רגעית, אולי תוצאה של החלשות מנטאלית שהתבשלה במיץ של עצמה במשך פרק זמן ממושך יותר, או שמדובר בחוסר יכולת אמיתית שנובעת מקושי אובייקטיבי.

כולנו מכירים את המשפט הידוע "אלוהים, תן לי את הכוח לשנות את מה שבכוחי לשנות, לקבל את מה שאינני יכול לשנות ואת התבונה להבחין בין השניים". אף פעם לא אהבתי את המשפט הזה. חשבתי שהוא מנסה להגדיר גבולות. לא רציתי לחשוב על מה שאני יכול או לא יכול לעשות. רציתי לנסות. ואז לנסות עוד פעם ועוד פעם, ולדעת בסוג של ידיעה פנימית מאוד עמוקה, שאחרי מאתיים "לא" בסוף מגיע "כן" אחד וזה כל מה שצריך. ולמדתי על עצמי שפרט לכל מה שנוגע ליחסים של עם נשים, שכל "לא" שלהן מטיס אותי לקיבינימט, בכל מקרה אחר, המילה "לא" דווקא מדליקה אותי רצח, היא מדרבנת אותי, מאתגרת אותי, מחדדת אותי כמו שור בפני סדין אדום בזירה. אבל לפני כמה חודשים הבנתי שלא משנה כמה אני אנסה, רישיון לא יהיה לי. זה קרה דווקא לא על הכביש אלא בסימולטור. שם הייתי צריך לדמות מצב של בלימת חרום וראיתי שזמן התגובה שלי, לא מספיק טוב. זה היה נתון אמפירי יבש. דווקא הבוחן אמר שניתן לשפר את זה. והנפיק לי אישור להמשיך ללמוד, אבל אני ממש נלחצתי. אם זה המצב אחרי כל כך הרבה שיעורים, כנראה שקושי אובייקטיבי אכן קיים כאן ועדיף שלא לקחת סיכון. החלטתי שאני מוציא רישיון ללורנה, העוזרת האישית הצמודה שלי וכמה שיותר מהר. אחרי הכל, אני כבר בן 33 ועדיין לא היה לי אוטו. תבינו, הרכב אינו משאת נפש בפני עצמה, אלא החופש שהוא מביא אתו – והפסקת התלות הנוראה בתחבורה ציבורית בלתי זמינה ונעדרת נגישות באופן תדיר.

למה אני חייב לשבת מאחורה?

לורנה למדה נהיגה על סקודה אוטמטית והצליחה להוציא רישיון בטסט הרביעי. כשהגעתי לביטוח הלאומי ברמת גן לברר את תנאי הרכישה שאני זכאי להם, שלחו אותי לוועדת גודל רכב, שהיא ועדה שיושבת במשרד הבריאות כחלק מהמרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) ותפקידה לקבוע את הרכב המתאים לצרכים הפיזיים והבריאותיים של בעל הרכב, ובכללם: גובהו של האדם בעת ישיבה בכיסא הגלגלים, רוחב הכסא והאם ישנה אפשרות לעבור מכיסא הגלגלים, לכסא המותקן ברכב.

ההמלצה שלה תקבע איזה רכב אני אוכל לרכוש בהשתתפות עצמית של 20% מעלות הרכב לפני מס ועוד 25% משיעור המס. על פי חוק, אילו הייתי נוהג לא הייתי משלם מס כלל. יש כאן אפליה בין נכים נוהגים ושאינם נוהגים. למה? ככה. ההסבר הרשמי הוא, שבמקרה של נכים שאינם נוהגים יש נהנים נוספים מהשימוש ברכב. כאילו הפיליפינית שלי משתתפת במימון הרכב אז לא מגיע לה הנחה, כי היא לא נכה.


נלחם על איכות החיים של כולנו. גיל גרינברג

הגעתי לוועדה וסיפרתי להם שלורנה הוציאה רישיון על רכב בהילוך אוטומטי, ושהיא קיבלה את אישור הביטוח הלאומי כ"מורשית הנהיגה" שלי. נערכו לי בוועדה כל מיני בדיקות של טווחי תנועה בידיים וברגלים, בדיקות שלא נראו לי רלוונטיות במיוחד, כיוון שלא אני אשב ליד ההגה. כעבור זמן מה קיבלתי תשובה שהוועדה מאשרת לי רכב ידני, כי לורנה הפיליפינית לא צריכה אוטומט.

במילים אחרות, אחרי שממנתי רישיון מכיסי המרזה הרבה יותר מהר ממני, אמרו לי, לך תוציא עכשיו עוד מי יודע כמה מאות או אלפי שקלים ללמד את לורנה שיטת נהיגה חדשה. העיקר שלביטוח הלאומי יהיה קצת יותר כסף לבורקס. ביקשתי לגשת לוועדת ערער, קודם כל על מנת שהרכב יותאם למי שקיבלה אישור כמורשית נהיגה שלי, אבל החלטתי עוד דרישה אחת פשטה. אני מבקש רכב שיאפשר לי לשבת עם כסא הגלגלים ליד הנהג.

אני לא מכונאי ולא מהנדס. אין בידי הכלים המספיקים כדי להסביר את התופעה הבאה, אבל היא מתרחשת וזו עובדה: כאשר יושבים מאחור, על גבי כיסא גלגלים מוגבה, חרף היותו מעוגן לרצפה, כיסא הגלגלים "רוקד" בתנודות קלות או קשות, בהתאם לטיב הכביש שעליו נוסעים: מורגשת כל גבשושית, כל בור הכי קטן, כל סיבוב של הרכב, לפעמים אפילו בעת מעבר בין נתיבים. התנודות הקטנות האלה, מזיזות את הבטן, וכשזה נמשך שעה רצופה ואולי יותר, נגרמת בחילה. אני יודע את זה כי נסעתי ברכבים של חברים שלי. נגרמו לי בחילות וסחרחורות, וגם כשלא הגעתי למצבים של בחילה, התפללתי שהנסיעה תסתיים כבר ושאני אוכל לנשום אוויר נקי מחוץ לרכב.

לא. אני לא אדם שסובל מבחילות באופן כרוני. רופא לא יוכל לאשר שאני סובל מבחילות באופן כרוני, ולכן אני לא יכול להשיג אישור כזה מרופא על מנת להביא זאת לידיעת הוועדה, במסגרת חובתה להתחשב בצרכים הבריאותיים.

כל אדם סביר היה חש בחילה אילו בטנו הייתה מטולטלת ברציפות במשך זמן ארוך. ממה ששמעתי על הודו, זה קצת מזכיר את הטלטולים שחווים התיירים בנסיעה באוטובוסים רעועים על פני דרכים לא ממש סלולות. לחילופין, הדבר דומה לנסיעה בכיסא גלגלים ממונע על פני דרך של אבני פסיפס מחורצת היטב. ישיבה מקדימה לעומת זאת, לאור התנסותי ברכב כזה, מקהה את התנודות, ניתן גם להחזיק את הידית של הדלת, על מנת לשפר את היציבה של פלג הגוף העליון ואפשר לנשום הרבה יותר אוויר ישר מהחלון.

למעט לשון הדימויים, שנועדה לנסות להסביר לכם הקוראים את הבדלי התחושה, עיקרי הדברים הובאו בעל פה לוועדת הערער (שהתקיימה באמצע החודש שעבר) אולם הוועדה בחרה, וטעמיה עמה, שלא לרשום את הדברים בפרוטוקול הסיכום, במילים אחרות להתנהג כאילו הדברים כלל לא הובאו לידיעתה ולאשר (תודה, באמת) רק את המעבר לדגם רכב אוטומטי, פולקסוואגן קאדי, אם תרצו, אשר על דעת כל המומחים להתאמת רכבים לנכים, אינו יכול לאפשר לי לשבת מקדימה על כסא הגלגלים במקום הכיסא שליד הנהג מטעמי גובה.

אי רישום הדברים לפרוטוקול והיעדר כל התייחסות אליהם (גם אם לא נרשמו בפועל) בהחלטה, מהווים בעיה של אתיקה, אתם יודעים מה, עזבו אותי מאתיקה, זה צעד לא הוגן כלפיי כבן אדם.

מנכ"ל הביטוח לאומי שולח אותי לאכול

על זה כבר לא יכולתי לשתוק. נכון, החוק מתיר לי אומנם לגשת לבית הדין לעבודה ולשטוח בפניו את טענותיי. אך בית הדין אינו מהווה סמכות מקצועית לעניין גודל רכב, ולכן מרחב הפעולה שלו מוגבל למדי ומסתכם בסך הכול באפשרות לחייב את המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לקיים דיון נוסף. אם בוועדת הערער ישב מולי מנהל המכון, פרופסור ריבק, שהוא הסמכות הבכירה ביותר שיש, ולא רשם את הדברים שאמרתי, אולי כי לשיטתו הדבר היחיד שבאמת משנה זו היכולת להיכנס לרכב ולצאת ממנו ושום דבר אחר מלבד זאת, מדוע שאטריח את עצמי לקחת חלק בהצגה המטופשת הזו של עלאק דיון. ואם כבר אז זיון. זיון מוח.

החלטתי לשבות רעב מול הסניף הראשי של הביטוח הלאומי בירושלים. מטרת השביתה הייתה לגרום למוסד לביטוח לאומי להבין, שהוא חייב, ובאופן מיידי ככל האפשר להביא לשינוי בהגדרת הסמכויות של וועדת גודל רכב, באופן שיביא לידי ביטוי גם ההכרה בחשיבותה של חוויית המשתמש ברכב, במובן של היעדר סבל. המטרה השנייה הייתה לנסות לקדם פתרון ברמה הנקודתית.

לאחר יום וחצי של התבצרות בביטוח לאומי, בלי אוכל, ובנוכחות תמידית של שני שוטרים לפחות (עם לילה שהעברתי בביתה של ציפי ארבלי היקרה, אחת המלייקקות של עמוד המאבק בפייסבוק) ראיתי את מנכ"ל הביטוח הלאומי, הפרופסור שלמה מור יוסף נכנס לחנייה. הוא ניגש אלי וניסה לברר את הסיפור. הוא ביקש שאלך לאכול ואכתוב למייל שלו באריכות את כל הסוגיה. עוד בטרם הספקתי לכתוב אות אחת, התקשרה אלי מנהלת תחום הקצבאות בביטוח הלאומי והודיעה לי, על דעת המנכ"ל שידיו כבולות ושאינו יכול לעשות דבר ללא ועדה נוספת.

מדוע לא אמר לי זאת בפגישתנו החפוזה? אולי ידע שאלמלא ייצור בי את הרושם שמעמדו מאפשר לו להזיז עניינים לא אעזוב את המקום? אינני טוען שמור יוסף הבטיח לי משהו. יותר מזה אני גם מוכן לומר בבירור שהוא לא הבטיח לי כלום. אבל ביקשת שאכתוב לך? תהיה גבר ותמתין לפחות לשמוע מה שיש לי להגיד. לא כך בונים מחדש את אמון הציבור באחד המוסדות השנואים ביותר במדינה. המשך יבוא.

חברת ביטוח דקלה מסרבת לשלם קצבת סיעוד לקשישה מוגבלת

מבט לחדשות - ינואר 2012 - קשישה מרותקת לכיסא גלגלים אשר ביטוח לאומי הכיר בה כסיעודית וכך גם בית חולים פנתה לחברת ביטוח דקלה לקבלת קצבת סיעוד. דקלה שלחה רופא מטעמה אשר בדק את הקשישה וקבע כי אינה סיעודית.
.

.
קישורים:

• משרד הרווחה הפקיר חסויי "הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה - הכתבה הקרן גבתה כסף - והפקירה את החסויים , איתמר לוין , news1 , ינואר 2011 - דוח המבקר מגלה כיצד מזניחה המדינה את חובתה כלפי מאות מבין תושביה הנזקקים ביותר לעזרתה...
• אוגוסט 2010 - אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק - בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים...
• עיריית תל אביב - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
  
• לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
• נתן זהבי: "שר הרווחה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו - פושעים נגד האנושיות" - נובמבר 2010 - חדשות 2 - מקרי ההזנחה של קשישים בבתי אבות פיראטיים הצליחו לעצבן את שדרן הרדיו נתן זהבי - והוא פתח בקמפיין נגד השר הרצוג ושותפיו לממשלה. זהבי כינה את רה"מ ואת שר הרווחה "פושעים נגד האנושיות" ואיים כי אם לא יפעלו לסגירת בית האבות הפיראטי בב"ש - יחטוף את הקשישים שגרים בו וישכן אותם בבית שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג...

עוולות הביטוח הלאומי - הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ"

הכתבה הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" , חיים ריבלין | חדשות 2 | נובמבר 2011

בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי

רבקה ברנשטיין, ניצולת שואה בת 86, נזקקת לסיוע. "כשהודיעו לי שלבן שיש לי סרטן הייתי לבד בבית. במטבח נפלתי ושברתי את כל החוליות", היא סיפרה על מה שעברה והותיר בה נכות.
.

.
הביטוח הלאומי העניק לה 14 שעות סיעוד. הקרן לרווחת ניצולי השואה הוסיפה עוד 9 שעות, מה שאפשר לה להתקיים בכבוד. כשהרגישה שמצבה מידרדר ניגשה ברנשטיין לביטוח הלאומי כשהיא מצוידת בחוות דעת של רופא שלפיה נקבע כי היא זקוקה לעזרה באופן מלא - ועל כן, יש להוסיף לה שעות סיעוד נוספות.

"ביקשתי שמישהי שתבוא לבדוק אותי. היא באה. אמרתי לה שאני לא משותקת, אבל לא יכולה לתפקד. אני לא מבשלת ולא עומדת. בלילה, סליחה, אני עם החיתול. אני מפחדת לרדת", היא סיפרה - והוסיפה על מה שהתרחש לאחר מכן: "אז קיבלתי מכתב שלא מגיע לי לקבל מטפלת. מגיעות לי תשע שעות, ובמקום 2,500 שקלים שלחו לי רק 1,000".

מלבד הסכום ששולם לה, נאלצת רבקה לשלם על שירותי המטפלת הצמודה שהיא זקוקה לה מכספי החסכונות שצברה לאורך השנים. אם לא די בכך, גרר קיצוץ שעות הסיעוד של הביטוח הלאומי גם ביטול אוטומטי של הסיוע הנוסף שקיבלה כניצולת שואה.

"כשהגעתי לאושוויץ, שאלתי את הקאפו: סליחה, איפה אימא שלי עם השישה ילדים? אמרו לי: הנה, את רואה שם? יש איזו ארובה שיוצא ממנה עשן. שם הם. לא הייתה לי שום תחושה. הייתי בהלם ולא דיברתי כמה ימים. כשהם כתבו לי מכתב שלא מגיע לי יותר מתשע שעות הייתה לי אותה תחושה", היא סיפרה בקול שבור. היא המשיכה ומחתה נגד התנהלות הביטוח הלאומי: "איך הם מעזים לעשות דבר כזה לבן אדם בן 86? אין לי כלום. הייתה לי תחושה איומה".

למרות גילה המתקדם של רבקה ומצבה הקשה היא נדרשה להביא ראיות לקראת ישיבת ועדת הערר שביקשה לכנס. היא קיוותה שאולי כך תוכל לשנות את רוע הגזירה. "היה שם ד"ר שהסתכל עליי ואמר לי: גברת ברנשטיין, את יודעת, את לבושה יפה ויש לך גם מייק אפ. את נראית טוב. תקומי, תשבי. אחר כך קיבלתי מכתב שלא עברתי את הוועדה", היא סיפרה.

חרף המשוכות הרבות, לא מתכוונת רבקה ברנשטיין לוותר. את מאבקה היא ממשיכה בבית המשפט, בדיון שנקבע - כמעט קשה להאמין - להיערך במאי 2012.

שר הרווחה משה כחלון אומנם הורה לבטל את מבחני התלות בבתי הקשישים וקבע כי יש לאשר אוטומטית את הבקשה לגמלת סיעוד של קשיש מעל גיל 80 המציג מסמך רפואי, כמו המקרה של רבקה. אלא שהחוק טרם אושר.

לאורי חסרות אצבעות, אבל זה לא מספיק

אורי תרזי רק בן ארבע וחצי וכבר הספיק לעבור שמונה ניתוחים. הוא נולד עם מום קשה בשתי הידיים, שבכל אחת מהן יש לו ארבע אצבעות בלבד - מה שגורם לו קושי משמעותי לתפקד. למרות שהנכות של אורי נראית לעין, כמו גם הקושי לבצע פעולות פשוטות, דחתה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את בקשתו לקצבת נכות בטענה שהוא מתפקד ככל בני גילו.

אורי לומד בגן ילדים רגיל, מה שרק מחדד את הבדלי התפקוד בינו לבין יתר הילדים. "הוא מוגבל בדברים הכי פשוטים: לפתוח תיק אוכל. להוציא קופסה. לפתוח את הבקבוק של המים. אלה הדברים הכי הכי בסיסיים שילד בגיל שלו עושה בלי בעיה", סיפרה רינה בבא, הגננת של אורי, על מצבו.

ההחלטה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי שוללת ממנו לא רק את הגמלה, אלא גם את הזכות לקבל סייעת בגן. גם כשיגיע לבית הספר, לא יסייע לו איש להתמודד עם מגבלותיו החמורות.

המכתב חשף את הקשר האסור שהפך רופא לחותמת גומי

יהודית היא אם לארבעה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בנה הקטן הוכר כנכה ב-100%, גם זה - לא בלי מאבק ארוך. בתה בת ה-10 סובלת משיתוק מוחין. כבר שנים שהיא מנהלת מערכה להכיר בה כנכה. "מישהו שרומס לך את הנשמה ומנסה להציג אותך כבן אדם לא ישר - זה כאב שאי אפשר לתאר אותו", סיפרה יהודית על תחושותיה. "אתה בא, מדבר ומביא מסמכים מאנשי מקצוע בכירים שהכל כתוב בהם, אנשים שמכירים את הילדים - ופשוט מתעלמים מהכל".

תחילה הוגדרו לילדה 50% נכות, מה שמזכה אותה בקבלת כמה מאות שקלים בחודש ללא סיוע נוסף. כל זה היה עד שחצי שנה לאחר מכן הופיעה לפתע אחות בביתם. "בלי תיאום, בלי כלום, היא דפקה בדלת ונכנסה", סיפרה יהודית. את בתה בדקה ב-2009 אותה האחות שעשתה זאת שנה קודם לכן, ואותם המבדקים העלו ממצאים זהים.

כעבור זמן קצר זומנה יהודית לוועדה רפואית, שם נמסר לה כי הוחלט לשלול ממנה את הקצבה - והוסיפו לכך משפט תמוה: "ראה גם מכתבה של רחל ארבל". אותו הכיתוב עורר ביהודית סימני שאלה, אך בביטוח הלאומי סירבו להציג בפניה את המכתב המדובר בטענה שהוא אינו הסיבה לביטול הקצבה. רק אחרי שפנתה בדרישה משפטית, על פי חוק חופש המידע, הותר לה לעיין בו. "הזדעזעתי כשראיתי את המכתב הזה", היא סיפרה בזעם. "האחות הראשית של הביטוח הלאומי אמרה בעצם לרופא מראש מה להחליט מראש בוועדה".

בניגוד מוחלט למה שקובעות תקנות הביטוח הלאומי, האוסרות על קיום זיקה בין הרופאים שיושבים בוועדות לבין המוסד, חשף המסמך כיצד קיבלו הרופאים תכתיבים מהביטוח הלאומי כאילו היו הרופאים חותמת גומי.

בעקבות המכתב, הורה בית הדין לעבודה לשוב ולדון בתיק. אלא שגם אז הצליחו להערים על יהודית קשיים: הפעם בדמות סעיף תקנוני שלפיו יש לכאורה לשלול מבתה את הקצבה - זאת, על בסיס הטיפולים האינטנסיביים
שהיא מקבלת. כך, ילדה עם שיתוק מוחין ואמה, אם לארבעה ילדים עם צרכים מיוחדים, מטורטרות בוועדות ובבתי משפט כבר שנתיים כדי לקבל את מה שמגיע להן על פי דין - ולבטח על פי מידת הרחמים.

תגובת הביטוח הלאומי: "אנו פועלים לפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. בעניין הילד אורי תרזי: גם הוועדה וגם ועדת ערר קבעה שדי ב-50% נכות, כיוון שהקיצבה ניתנת לפי תלותו של הילד באדם אחר ביחס לבני גילו. בעניין הגברת רבקה ברנשטיין: לאחר שבעבר אושרה לה גימלה מקסימאלית, חל שיפור במצבה גם בבדיקת אחות וגם בערעור, שקבעו כי אינה תלויה במידה רבה מאד בעזרת זולת לפעולות יום יום.ובעניין הילדה הסובלת משיתוק מוחין: גם כאן קבעה ועדת ערר שתלותה בזולת אינה מזכה בגמלה. לגבי המסמך של האחות הראשית, אין ספק שמדובר בניסוח בעייתי: מאז שינינו את הליכי העבודה כך שהיועץ הבכיר לילדים נכים הוא רופא ילדים, ולא אחות.

תגובת האחות הראשית לגמלת ילד נכה, לשעבר: "זכותו של רופא להתייעץ. במקרה שהבאתם הרופא ביקש ביקור בית של האחות. במכתב שהובא כאן, פניתי לפקיד התביעות ולא לרופא והתכוונתי שאם הילד מפוחד ולא משתף פעולה - ניתן להתבסס על ממצאי ביקור הבית שבוצע בסביבתו הטבעית".

קישורים:

• עוולות המוסד לביטוח הלאומי - כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו - הכתבה כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו , חיים ריבלין | חדשות 2 | 21/11/11 - בפרק הראשון בסדרת הכתבות החדשות על עוולות הביטוח הלאומי יצאנו לבדוק את המוקד הטלפוני. המוקד מנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מאות שיחות מדי חודש. הטלפנים מתומרצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ולא בהכרח לפרט בפניך את כל זכאויותיך. מנהל פורום ביטוח לאומי באינטרנט: "בביטוח לאומי - לא ידעת, לא קיבלת"...

• לשכת הרווחה חולון הפקירה אם וארבעת ילדיה חסרי דיור לרחוב בגשם ובקור - המגזין - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - לרשויות הרווחה המקומיות אין מענה ופתרון למשפחות אשר גורשו מדירתם והם מושלכות לרחוב בקור בגשם - לפני כשנתיים הוצג סיפורה של סמדר עקרי אם חד הורית מחולון, שנאלצה לגור באוהל ברחוב, יחד עם ארבעת ילדיה, לאחר שהופקרו ע"י אגף הרווחה חולון. בעקבות הכתבה ההיא משרד השיכון התחייב לעזור אבל שנתיים אחרי, דווקא בחורף, סמדר נזרקת שוב לרחוב. יצאנו לבדוק מה קרה לכל ההבטחות, ואיך החיים בסוכה מאולתרת במקום בדירה מסודרת?..
• לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף - הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם - ברהנו טגניה וגלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 17/11/11...

עוולות המוסד לביטוח הלאומי - כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו

הכתבה כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו , חיים ריבלין | חדשות 2 | 21/11/11

בפרק הראשון בסדרת הכתבות החדשות על עוולות הביטוח הלאומי יצאנו לבדוק את המוקד הטלפוני. המוקד מנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מאות שיחות מדי חודש. הטלפנים מתומרצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ולא בהכרח לפרט בפניך את כל זכאויותיך. מנהל פורום ביטוח לאומי באינטרנט: "בביטוח לאומי - לא ידעת, לא קיבלת"

 

המוסד לביטוח הלאומי, רשת הביטחון הסוציאלי, אחד הגופים החשובים בישראל - הוא גוף עם תקציבי עתק, אבל גם עם מספר תלונות גבוה מאוד. החל מהערב משודרת בחדשות 2 סדרת כתבות מיוחדת על הביטוח הלאומי.

היום נתמקד בקבלת הקהל בסניפים ומוקד הטלפוני. המוקד יושב בצפת ומנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מדי חודש מאות שיחות טלפון. בתחקיר שקיימנו בשבועו האחרונים מצאנו, בין היתר, פרצות באבטחת המידע הרגיש מאוד שמצוי בידי במוקדנים, וגילינו את שיטת הבונוסים השנויה במחלוקת שמונהגת בחברה - בונוס למוקדנים על קיצור השיחה, איתנו המוחים.

מספר השעות שבהן יש קבלת קהל בסניפי הביטוח הלאומי הולך ויורד והעומס הופך לבלתי נסבל. בטלפון כבר אי אפשר להשיג את סניפי הביטוח הלאומי עצמם. הגישה בטלפון לפקידים נחסמה והדרך היחידה להימנע מהמתנה בתור המפרך היא להתקשר למוקד הטלפוני. כל השיחות אל הביטוח הלאומי מנותבות למוקד מיוחד בצפת, אותו מפעילה חברה פרטית. לפני כמה שנים הופרט המוקד ובמקום פקידים מנוסים עונים לטלפון עובדים שגוייסו עבור שכר מינימום וקיבלו הכשרה מינימלית.

"הם לא אנשי מקצוע"

"הקורס הוא בן שבועיים ימים. בסוף הקורס יש מבחן, הוא לא קשה. בגדול, אם אתם לומדים את חומר יום-יום אין שום בעיה שתעברו אותו", מספרת המדריכה בקורס ההכשרה לטלפני המוקד. כשאחד מחניכי הקורס מקשה ושואל "אבל בשבועיים מצליחים להקיף את כל החומר של הביטוח הלאומי?", עונה לו המדריכה בנחרצות: "כן. הקורס מאוד אינטנסיבי".

כדי להבין טוב יותר כיצד פועלת ליבת השירות של הביטוח הלאומי - המוקד הטלפוני, שלחנו שתי חברות מערכת להתקבל לעבודה בחברת טלאול, החברה שזכתה במכרז להקמת המוקד הטלפוני: "הקורס בדרך כלל הוא שבועיים אבל בגלל שיש את סוכות באמצע אז אנחנו מקצרים את זה ביום, אז זה שבוע וחצי כמעט".

קיצור משך השיחה מאוד מעניין את החברה המפעילה את המוקד, שכן הביטוח הלאומי משלם לה על כל שיחה טלפון שנענית. אז איך מתמרצים את המוקדנים לענות על כמה שיותר שיחות? משלמים להם בונוסים. "אם מישהו ישאל אותך לדוגמה על זכאות לדמי אבטלה אתה תענה לו בדיוק על הזכאות לדמי אבטלה, אתה לא תתחיל להרחיב לו כמה כסף הוא יקבל, אלא רק מה תנאי הזכאות ואם הוא זכאי או לא", מספר מוקדן לשעבר.

ממהלך שיחות רבות עם עובדי המוקד הטלפוני עולה כי הם לא ממהרים לפרט בפני הפונה את כל זכויותיו. על מנת לגלות את מידת זכאותך המלאה, מוטב שתצטייד בסבלנות ובנחישות. "אני לא מטילה ספק ברצונם הטוב, אבל הם לא אנשי מקצוע ולא מדובר פה במוקד טכני. מדובר פה במוקד שנותן תשובות מהותיות בנושאים שהם של זכויות אדם יסודיות", אומרת עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית לתנועת "כן לזקן".

"אנשים קורסים תחת חוסר המידע שלהם, וביטוח לאומי, איך אומרים - לא ידעת, לא קיבלת. זה ממש כה", אומר חיים רייזלר, מנהל פורום "ביטוח לאומי" באינטרנט.

הביטוח הלאומי: מרבית הסניפים שודרגו

מהביטוח הלאומי נמסר כי המוקד הטלפוני משרת כ-300 אלף פונים בחודש ולמרות זאת משך ההמתנה לנציג עומד על כשלוש דקות בלבד. החברה מקבלת תמורה גם על משך השיחות. המוקדנים עוברים הכשרה אינטנסיבית של כחודש והכשרות נוספות - גם במהלך תקופת ההעסקה. ללא קוד סודי ניתן רק מידע בסיסי לפונה, וגם זאת רק בפניה אחת. מרבית הסניפים בארץ שודרגו - לצערנו בסניפים גדולים שצולמו בכתבה - אנו עדיין עמלים על הרחבת השירות ושיפורו.

מחברת טֶלֶאוֹל המפעילה את המוקד הטלפוני נמסר כי אורך השיחה אינו הפרמטר היחיד לטיב השרות, אלא שורת מדדים איכותיים וכמותיים. הם מנחים את נציגיהם ואף עורכים בקרת שירות - גם בהקשבה לחלק מהשיחות ומבחני ידע. הביטוח הלאומי הוא שקבע כי שתי דקות וחצי בממוצע הם זמן סביר לשירות, הם אומרים, ומדגישים שמשך השיחה הממוצע שלהם אף גבוה יותר. הנציג שנתן פרטים חלקיים לזכאות אלמנה, היה נציג חדש. נמשיך לפעול לשיפור השירות אומרים שם.

המצלמה הנסתרת של חדשות 2 תחשוף קטעים מתוך המוקדים הטלפונים של הביטוח הלאומי, הסניפים שנותנים את השירות לאזרחים, וכן מוועדות של הזקנים ושל הזקוקים לסיוע בביטוח הלאומי. עוד תיחשף גם הדרך האמיתית בה נעשים מבחני תלות לקשישים שמבקשים לקבל סיוע כספי ועזרה. בסדרה נעסוק גם בתעשיית החברות הפרטיות, שמבטיחות להשיג את מיצוי הכסף שלנו ובדרך גובות סכומים ניכרים מתוך גמלה שמגיעה לנו.

כך לדוגמא, כל השיחות אל הביטוח הלאומי מנותבות למוקד של חברה פרטית בצפת. לפני מספר שנים הופרט המוקד ובמקום פקידים מנוסים עונים לטלפונים עובדים שגויסו עבור שכר מינימום ועברו הכשרה בת שבועיים בלבד. מה שמעניין את המוקד הוא לענות לכמה שיותר שיחות בפחות זמן, שכן הביטוח הלאומי משלם להם עבור כל שיחה. ככל שעובד עונה ליותר שיחות בשעה, כך הוא מקבל יותר כסף במשכורת והציבור סובל משירות פחות טוב.

קישורים:

• עוולות הביטוח הלאומי - הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" - הכתבה הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" , חיים ריבלין | חדשות 2 | נובמבר 2011 - בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי...

• לשכת הרווחה חולון הפקירה אם וארבעת ילדיה חסרי דיור לרחוב בגשם ובקור - המגזין - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - לרשויות הרווחה המקומיות אין מענה ופתרון למשפחות אשר גורשו מדירתם והם מושלכות לרחוב בקור בגשם - לפני כשנתיים הוצג סיפורה של סמדר עקרי אם חד הורית מחולון, שנאלצה לגור באוהל ברחוב, יחד עם ארבעת ילדיה, לאחר שהופקרו ע"י אגף הרווחה חולון. בעקבות הכתבה ההיא משרד השיכון התחייב לעזור אבל שנתיים אחרי, דווקא בחורף, סמדר נזרקת שוב לרחוב. יצאנו לבדוק מה קרה לכל ההבטחות, ואיך החיים בסוכה מאולתרת במקום בדירה מסודרת?..
• לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף - הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם - ברהנו טגניה וגלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 17/11/11...

מול חומת הביורוקרטיה

הכתבה מול חומת הביורוקרטיה , ישראל היום , יולי 2011

מדי חודש מקבלת הוועדה לפניות הציבור בכנסת כ-200 תלונות מאזרחים שמחפשים מוצא אחרון • בראש הרשימה: ביטוח לאומי, הרשויות המקומיות וחברות הסלולר • יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב: "נדהמתי מהאטימות של עובדי הציבור" גדעון אלון.

רונית (השמות בכתבה בדויים), בתה בת ה-12 של רחל, סובלת מאוטיזם ומשיתוק מוחין קל. עד שנת 2009 היא הוכרה במוסד לביטוח לאומי כבעלת 50 אחוזי נכות וקיבלה קיצבה חודשית. לאחר שהוזמנה להופיע לפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, נקבע כי היא סובלת מבעיה התפתחותית-רגשית ואינה נמצאת על רצף האוטיזם. הקיצבה שלה הופסקה, והמשפחה הגישה ערר. "אמרנו להם שמשרד החינוך קבע שרונית בדרגה 3 על רצף האוטיזם אחרי שהצגנו בפניו את המסמכים הרפואיים", מספרת האם. "משרד הרווחה הכיר בה כאוטיסטית וגם קופת החולים, ורק המוסד לביטוח לאומי לא היה מוכן לאשר זאת. הם שאלו אותי: 'איך עד גיל 10 וחצי לא טענת שהיא אוטיסטית?'. מה בסך הכל ביקשתי? רק שיחזירו לי את הקיצבה שהופסקה". בסופו של דבר החליטה ועדת הערר לקבל את הבקשה ולהגדיל את אחוזי הנכות של רונית, אבל הביטוח הלאומי החליט לערער על ההחלטה בבית המשפט.

פרשה כואבת זו נחשפה בישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בחודש מארס במהלך דיון מקיף על תפקוד הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), החליט להקדיש דיון מיוחד לנושא לנוכח התלונות הרבות שהגיעו ללשכתו מנכים ומבני משפחותיהם, שהתמרמרו על הביורוקרטיה, על הקשיחות ועל חוסר הרגישות והאמפתיה כלפי ציבור הפונים.

בישיבה נחשפו כמה מקרים אנושיים קשים, בין היתר של נכה 100 אחוז שנקבעו לו 50 אחוזי נכות בלבד על אובדן כושר עבודה, אף שהוא צמוד לכיסא גלגלים וידיו כמעט אינן מתפקדות; של אב שסיפר כי הביטוח הלאומי מסרב לחשוף בפניו פרוטוקול של ועדה רפואית, שביטלה את קיצבת הנכות שבנו היה זכאי לה עקב חירשותו; ושל חולה לב שעבר צנתורים רבים עקב חסימות באוטם שריר הלב, אינו מסוגל לעבוד זה שלוש שנים ונאלץ לחיות מקיצבה של 1,300 שקלים בלבד בשל סירובה של ועדה רפואית להכיר באי יכולתו לעבוד.

ח"כ מקלב אומר כי "התרשמתי שהמוסד לביטוח לאומי ממרר את חיי הנכים הפונים לוועדות הרפואיות כדי שיתייאשו ויוותרו על זכותם לקיצבה המגיעה להם בדין. קראתי לראשי הביטוח הלאומי לשנות את הגישה ולשים קץ לביורוקרטיה". גם ח"כים אחרים שהשתתפו בדיון השמיעו טענות קשות. ח"כ אילן גילאון (מרצ), הסובל בעצמו מנכות, אמר כי "כדי שאדם יקבל את זכויותיו מהביטוח הלאומי הוא צריך להיות מאכער, ואם אינו כזה עליו לקחת מומחה שייצג אותו, כי אחרת לא יידע מהן זכויותיו". ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) קבל על כך שלא מאפשרים לנכים המופיעים לפני הוועדות הרפואיות להיות מיוצגים על ידי עורכי דין. 

יחס מנוכר ורוע לב

לנציגי המוסד לביטוח לאומי לא היה הסבר ליחס המשפיל והמעליב כלפי הנכים ובני משפחותיהם. מנהלת אגף ועדות רפואיות בביטוח הלאומי, ירונה שלום, אמרה שמתקיימים כ-300 אלף דיונים בשנה בוועדות ולכן ייתכנו טעויות. שלומי מור מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי אמר בנימה מתנצלת: "תמיד יש מה לשפר. אנחנו תמיד עושים מאמצים לשפר את תפקודן של הוועדות הרפואיות".

מדי חודש מגיעות כ-200 פניות של אזרחים לוועדה לפניות הציבור בכנסת. הפונים קובלים על טיפול כושל, על יחס מנוכר ועל רוע לב מצד עובדי השירות הציבורי. חברי הוועדה כמעט אינם זוכים לסיקור תקשורתי (ואולי זו הסיבה שאינם מרבים להשתתף בישיבותיה), אף שהם משמשים ערוץ משמעותי בין האזרח לנותני השירות מטעם המדינה. "עיקר התלונות הן נגד המוסד לביטוח לאומי, אבל יש גם לא מעט תלונות נגד משרד התחבורה, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות וחברות התקשורת", אומר ח"כ מקלב. "לעיתים אני נדהם ממימדי האטימות והאדישות של עובדי הציבור המופיעים לפני הוועדה".

גם ההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול פסיכולוגי העסיקו את הוועדה לפניות הציבור לפני שבועות ספורים, בעקבות תלונות על המחירים הגבוהים שאנשים נאלצים לשלם (לעיתים כ-800 שקלים לפגישה). רותי מספרת כי היא נאלצת להוציא הון על ביקוריה עם בתה יעל אצל פסיכולוג, "במקום לתת לה כסף לרכישת דירה". בתה לקתה במחלה כרונית קשה שפגעה בתפקוד שלה, נכנסה בעקבות כך לדיכאון ונזקקה לטיפולים ממושכים. "אני מוציאה 3,200 שקלים בחודש ויותר מ-40 אלף שקלים בשנה על טיפולים פסיכולוגיים, כשהתעריף שלהם עוד נמוך יחסית: 400 שקלים ל-50 דקות", היא מספרת.

מנהל המרכז למשפחת הילד המיוחד "תעצומות", יעקב קצנלבוגן, אומר כי "הבעיה מחריפה כשמדובר במשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות - אז ההורים והאחים נזקקים לעיתים לטיפולים פסיכולוגיים כדי להמשיך לתפקד. עם זאת, הדבר כרוך בעלויות אדירות, דבר שמאלץ משפחות רבות לוותר על הטיפול שהן כה זקוקות לו". ח"כ מקלב אומר כי "שיעור הנזקקים לטיפולים פסיכולוגיים בקרב האוכלוסייה עומד על כ-30 אחוזים, כאשר מתוכם רבים אינם פונים לקבלת טיפול עקב המחיר. הבעיה נובעת מהיעדר מענה בתחום הפסיכולוגיה במערכת הבריאות הציבורית".

אי-תשלום תוספת לקצבת נכות - מדו"ח נציבות תלונות ציבור 34

התלונה

המתלוננת, נכה תושבת קריית ים, התלוננה על שהמוסד לביטוח לאומי הפסיק להוסיף לקצבת הנכות החודשית שלה תוספת עבור בנה (להלן - תוספת תלויים) בנימוק שהבן הגיע לגיל 18, אף שהיא מסרה למוסד אישורים ולפיהם הבן לומד בכיתה י"ג במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בחיפה.

בירור התלונה

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ההחלטה אם מבוטח זכאי לתשלום תוספת תלויים עבור בנו נקבעת בין היתר לפי גילו של הבן. לפי סעיף 238 לחוק, נכה שיש לו ילד עד גיל 20, ושעיקר זמנו מוקדש לסיום לימודים במוסד על-יסודי או שהוא שוחר במסגרת קדם-צבאית של צה"ל, זכאי לתוספת תלויים.
לפי נוהלי המוסד, אם מבוטח מודיע למוסד כי בנו הוא שוחר במסגרת קדם-צבאית, על פקיד התביעות לבקש בעצמו מרשויות הצבא את המידע והאישורים על הלימודים ולא לדרוש אותם מהמבוטחים.
הבירור העלה כי סניף המוסד לא פעל לפי הנהלים, וכי הפסקת תשלום תוספת התלויים לא הייתה מוצדקת. לאחר שגילה המוסד את טעותו, הוא חידש את תשלום התוספת למתלוננת.

תוצאות הבירור

בעקבות המקרה רענן המוסד את נוהלי העבודה בסניף שבו טופל עניינה של המתלוננת וכמו כן תכנן פעולת הדרכה רחבה יותר בעניין זה המיועדת לכל העובדים בסניפי המוסד המטפלים בתביעות לתשלום קצבת נכות.

קישורים:

• מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני מקוללת במהלך טקס יום הזכרון לזכר נפגעי פעולות האיבה - מאי 2011 - במהלך טקס יום הזכרון לזכרם של נפגעי פעולות האיבה, בזמן בו הניחה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני זר לזכר נפגעי פעולות האיבה, אדם אחד החל לקרוא לעברה מספר פעמים "זונה ... זונה" וקריאות גנאי נוספות. הוא פונה מהמקום...

ביטוח לאומי מעניש ספורטאים עם מוגבלויות שיוצאים לייצג את המדינה

ערוץ 10 - בירוקרטיה: אב השחיין הנכה - נגד הביטוח הלאומי - דב גילהר - מאי 2011 - השחיין איאד שלבי משפרעם - שהינו אילם, חרש ומשותק ברגליו - מסתייע רבות באביו המסור יוסוף שלבי. האב עזב את העבודה כדי לטפל בבנו, ונעזר בקצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי - אבל ברגע שהוא נוסע עם בנו לתחרויות בחו"ל הקצבה מתבטלת.
.

.