ליקויים בטיפול בבקשה לביטול חוב שמקורו בתשלום קצבאות ביתר - דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

ליקויים בטיפול בבקשה לביטול חוב שמקורו בתשלום קצבאות ביתר - המתלוננת היא עקרת בית עיוורת אשר מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן -המוסד). בעלה של המתלוננת הוא אלכוהוליסט, ואינו משתתף בהוצאות המחיה של המשפחה. לבני הזוג יש ארבעה ילדים, שניים מהם עיוורים ומוכרים כנכים על ידי המוסד.

המתלוננת קבלה על שבשנת 2009 דרש ממנה המוסד לשלם לו 104,279 ש"ח בגין קצבת ילד נכה ששולמה לה בשנים 1994-1985 עבור בתה. לטענת המוסד, מכיוון שהבת שהתה באותן שנים במוסד לעיוורים היא לא הייתה זכאית לקצבה.

לטענת המתלוננת, עוד בשנת 1994 היא נדרשה להחזיר למוסד 56,465 ש"ח בגין הקצבה האמורה, ובעקבות זאת הגישה, באמצעות מחלקת הרווחה בעיר מגוריה, בקשה לביטול החוב, שבה טענה כי לא ידעה שהיא מקבלת קצבה שהיא אינה זכאית לקבלה. בבקשה ציינה המתלוננת כי הואיל והעברת בתה למוסד לעיוורים בוצעה בסיועה של מחלקת הרווחה בעיר מגוריה, שהייתה בעניין זה בקשר עם המוסד, היה לה יסוד להניח כי זה ידע על העברת הבת למוסד לעיוורים.

לדברי המתלוננת, זמן קצר לאחר הגשת הבקשה הודיעה לה מחלקת הרווחה כי החוב נמחק. מאז לא פנה אליה המוסד בעניין החוב ולא ניכה אותו מקצבאות ששולמו לה במשך השנים, ולפיכך היא סברה כי החוב בוטל.

הבירור העלה כי בשנת 1994 הועברה בקשת המתלוננת לטיפולה של הוועדה לביטול חובות במוסד, אולם בשל טעות לא טיפלה הוועדה בבקשה במשך שלוש שנים. רק בשנת 1997 נדונה הבקשה, והוחלט שאין הצדקה לבטל את החוב בשל שיעור השׂתכרותו של הבעל באותן שנים (אחת מהעילות לביטול חוב של קצבה ששולמה ביתר היא מצוקה כלכלית של מקבל הקצבה). ההודעה על דחיית הבקשה התקבלה בסניף המוסד שטיפל בה, אך הסניף לא הודיע למתלוננת או למחלקת הרווחה על ההחלטה. במשך כשנה וחצי נוכה החוב לשיעורין מקצבת הילדים שקיבלההמתלוננת. משנת 1999 ואילך הופסק ניכוי החוב מקצבת הילדים, והחוב גם לא נוכה מקצבת הנכות שקיבלה המתלוננת במשך השנים. החוב צבר אפוא הצמדה והגיע ל-104,279 ש"ח, שאותם נדרשה המתלוננת לשלם רק בשנת 2009.

בעקבות השתלשלות האירועים שתוארה לעיל פנתה המתלוננת לוועדה לביטול חובות במוסד, וזו החליטה ביוני 2010 לבטל את ההצמדה ולהעמיד את החוב על 56,465 ש"ח בלבד.

בעקבות התערבות הנציבות בחנה הוועדה לביטול חובות את העניין שוב והחליטה ביוני 2011, נוכח מצבה הכלכלי של המתלוננת, לבטל 50% מקרן החוב.

הנציבות שבה ופנתה למוסד והדגישה כי נוכח הליקויים שנמצאו בדרך פעולתו בעניינה של המתלוננת, מן הראוי שהוועדה לביטול חובות תשקול לבטל את החוב כולו. הנציבות ציינה כמה נימוקים לכך:

1. ההחלטה משנת 1994, הדוחה את הבקשה לביטול החוב, לא הובאה לידיעת המתלוננת, ולכן היא סברה שהחוב נמחק.

2. מכיוון שההחלטה לא הובאה לידיעת המתלוננת, נמנע ממנה להשיג עליה או לערער עליה לפני בית הדין לעבודה.

3. אילו הנימוק להחלטת הוועדה - השׂתכרות הבעל - היה מובא לידיעת המתלוננת במועד, היה באפשרותה להשיג על כך ולהוכיח כי הבעל מכלה את כל משכורתו על רכישת אלכוהול.

4. במשך הזמן בוער תיק הרווחה של המתלוננת ברשות המקומית, ולכן אין באפשרותה להוכיח את טענתה שמחלקת הרווחה הייתה בקשר עם המוסד ומסרה לו את המידע בדבר העברת הבת למוסד לעיוורים, ואת טענתה שמחלקת הרווחה הודיעה לה כי החוב נמחק.

בעקבות פנייתה החוזרת של הנציבות החליטה הוועדה לביטול חובות ביוני 2012 לבטל את החוב כולו.

(503930)

ליקויים במינוי מקבל גמלה - דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

ליקויים במינוי מקבל גמלה - המתלונן מתגורר עם אמו ועם אחותו הנכה, ודואג לכל מחסורה של האחות. הוא קבל בתלונתו על שהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) אינו משלם לאחותו את קצבת הנכות המגיעה לה או ממנה אותו למקבל הגמלה (הקצבה) עבורה [ראה הערה להלן]

הבירור העלה כי קצבת הנכות של האחות משולמת לבעלה, אשר, לדברי המוסד, מונה בעבר למקבל הגמלה עבורה. ואולם המתלונן ציין כי אחותו ובעלה חיים בנפרד ונמצאים בהליכי גירושין, וכי משנת 2008 האחות מתגוררת אתו ועם אמו. לטענת המתלונן, בנסיבות אלה על המוסד לשלם את קצבת הנכות לאחות או למנותו למקבל הגמלה עבורה.

בעקבות התערבותה של הנציבות מונה המתלונן למקבל הגמלה עבור אחותו, ומאוקטובר 2011 משולמת לו הקצבה שהיא זכאית לה. ואולם המתלונן טען כי על המוסד לשלם לו את הקצבה למפרע משנת 2008, המועד שבו עברה אחותו להתגורר אתו ועם אמו.

בתחילה טען המוסד כי לא ניתן להיענות לבקשה, מאחר שהמתלונן או אחותו לא הגישו בעבר בקשה לשלם את הקצבה לאחות או למנות את המתלונן למקבל הגמלה עבורה. ואולם הבירור העלה כי מאז עזבה האחות את בעלה הודיעו היא והמתלונן על כך למוסד כמה פעמים וביקשו כי הקצבה תשולם לאחד מהם. גם אגף הרווחה במקום מגוריהם פנה בעניין זה למוסד, אך מסיבות שונות לא שולמה הקצבה לאחות או למתלונן, אלא המשיכה להיות משולמת לבעלה של האחות, שאתו לא היה לאחות שום קשר מאז שנת 2008.

לאחר שהנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לאמור לעיל, הוחלט להיענות לבקשת המתלונן ולשלם לו את קצבתה של האחות למפרע מיולי 2008.

(708419)

[הערה] - לפי סעיף 304 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אם נוכח המוסד כי זכאי לגמלה אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לזכאי אינו לטובתו, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או בהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר למקבל הגמלה ולשלם לו אותה, כולה או חלקה - והכול בתנאים שיקבע המוסד. על המוסד להודיע לזכאי לגמלה על ההחלטה למנות עבורו מקבל גמלה, וכן לקבל את הסכמתו של מקבל הגמלה המיועד למינויו.

אי-טיפול בבקשות להגדלת קצבת נכות - דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

אי-טיפול בבקשות להגדלת קצבת נכות  - עובדים אשר נפגעו תוך כדי עבודתם ובעקבותיה, זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בין היתר קצבת נכות. בתקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, נקבע כי אם חלה ירידה בהכנסותיו של נפגע עבודה הזכאי לקצבת נכות, הוא רשאי, בהתקיים תנאים מסוימים, להגיש בקשה להגדלתה.

המתלונן, עורך דין המייצג שני נפגעי עבודה, הגיש למוסד בקשה להגדלת קצבת הנכות של מרשיו בשל ירידה בהכנסותיהם. ואולם המוסד השיב לו כי בשל עיצומים שנוקט ועד העובדים, העובדים אינם מטפלים בבקשות כאלה.

בירור התלונה העלה כי המוסד אינו מטפל בבקשות האמורות בשל עיצומים הנמשכים כבר יותר מעשר שנים, ובשלב זה, אף שנעשים מאמצים לסיימם, לא ניתן להעריך מתי יסתיימו.

בעקבות התערבותה של הנציבות הודיע מנכ"ל המוסד כי המוסד יטפל בבקשות להגדלת קצבת הנכות שהגיש המתלונן.

אף שעניינו של המתלונן הוסדר, פנתה הנציבות למוסד בדרישה למצוא פתרון למצב שבו נשללת מנפגעי עבודה במשך שנים האפשרות להגיש בקשה להגדלת קצבת הנכות שלהם. הנציבות הדגישה כי שלילתה של אפשרות זו פוגעת פגיעה קשה וממושכת בציבור המבוטחים.

הנציבות תמשיך לעקוב אחר הנושא עד להסדרתו.

(608781)

רשויות הרווחה - חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות

המאמר ביקשתם הנחה בארנונה? הכירו את החוקרים שיוציאו לכם את הנשמה , רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל , TheMarker , נובמבר 2012 

חוקרים פרטיים מבצעים עבור רשויות מקומיות חקירות פולשניות על כל מי שמבקש הנחה או הטבה מהעירייה ■ "בסך הכל ביקשת הנחה שמגיעה לך, והרשות מפעילה טרור", אומר סטודנט שזכה לביקור בית בן שעה וחצי מחוקר פרטי

דבורה (שם בדוי), אם יחידנית לשלושה ובהריון מתקדם, בסך הכל רצתה לקבל מעיריית גבעת שמואל הנחה בתשלום למעונות היום של נעמת. היא הגישה לעירייה בקשה רשמית להנחה, מלווה במסמכים המעידים על מצבה הכלכלי, אך מהר מאוד מצאה את עצמה במרכזה של חקירה שבוצעה על ידי חברת חקירות פרטית, שהוסמכה לכך מטעם משרד הרווחה.

"זה התחיל בוויכוח פעוט עם עובדת העירייה, שביקשה לדעת למה אני מקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי", מספרת דבורה. "שאלתי אותה מה זה עניינה ואיך זה רלוונטי לבקשה שלי, וזה התפתח לוויכוח. יום-יומיים לאחר מכן כבר קיבלתי הודעה מחוקר פרטי שהוא מונה לבצע בדיקת יכולת, שאני צריכה להציג לו מסמכים ושהוא יגיע אלי הביתה 'לצורך התרשמות'".

דבורה מצאה את עצמה במצב בלתי אפשרי: העירייה והחוקר הבהירו לה כי אי שיתוף פעולה יגרום לדחיית בקשתה להנחה. מנגד, היא מתקוממת קשות נגד מה שהיא רואה כחדירה לפרטיותה: "אני לא מוכנה ולא רוצה לשתף את כל העולם בבעיות שלי - בטח שלא גוף פרטי", היא אומרת.

בסופו של דבר, לאחר מאבק קשה בעובדי העירייה, ולאחר שסיפקה מכתב מהרופאה הפסיכיאטרית שלה שקובע כי הכנסת חוקר פרטי לביתה עלול לפגוע בה נפשית, ויתרה העירייה על החקירה וקיבלה החלטה על סמך המסמכים שסיפקה. דבורה עדיין חשה פגועה: "זה פשוט משפיל שהייתי צריכה לשתף את כל עובדי העיריה במצבי הפסיכיאטרי רק כדי שיוותרו על החקירה הפרטית".

עבור אזרחים רבים, שחלקם הגדול נזקקים הפונים לרשויות כדי לקבלת הנחות, הפגישה עם חוקר פרטי היא בלתי נמנעת, ושיתוף הפעולה עמו הוא תנאי לבירור זכאותם ולקבלת ההנחה המבוקשת. במרבית המקרים מדובר בחקירה גלויה, אבל גם פעולות סמויות ומעקבים אחר מבקשי ההנחות הם חלק מהסמכויות שניתנות לחוקרים הפרטיים.

כאשר האגודה לזכויות האזרח התערבה במקרה ופנתה בתלונה לעיריית גבעת שמואל, התקבלה תשובה שאפשר לסכם במלים "כולם עושים את זה". על פי העירייה, החקירה מתבצעת על ידי חברת חקירות שזכתה במכרז של משרד הרווחה, והעניין כולו אינו בעייתי: "אנו סבורים כי גורמי הרווחה רשאים להשתמש בשירותים אלה, וזהו כלי שמאפשר קבלת פרטים שלא מצויים בידי גורמי הרווחה ואשר נחוצים להם לצורך בדיקת הבקשה וקבלת החלטה... מדובר בכלי עזר שנועד לסייע לגורמי הרווחה לקבל החלטה הנאמנה לנסיבות האמיתיות של הפונה".

סירב להיחקר - והבקשה נדחתה

עיריית גבעת שמואל צודקת: החוקרים הפרטיים שעובדים עבור הרשויות המקומיות אינם פועלים על דעת עצמם, או בגלל גחמה של רשות כזו או אחרת, אלא עושים זאת מתוקף מכרזים רשמיים שעורכת המדינה. במלים אחרות, המדינה מפריטה את חקירת הזכאות של אזרחיה להנחות שונות ומעניקה סמכויות חקירה לחברות פרטיות.

פעמים רבות המפגש הזה מאוד לא נעים: יוני בוקסבאום, תושב ירושלים, הגיש לפני כשנה בקשה להנחה בארנונה מטעמי הכנסה, בעת שהיה סטודנט, וכחלק מפנייתו הגיש תלושי שכר על פי בקשת העירייה. לדבריו, העירייה לא אישרה את בקשתו באופן מיידי, ולאחר כחודש קיבל שיחת טלפון מטרידה. "על הקו היתה אשה ממשרד חקירות, שאמרה שאני חייב להתייצב לחקירה בבית שלי ולהגיש כל מיני אישורים. אמרתי לה שעל פי החוק אני לא חייב לעשות דבר, אבל לאחר שעה התקשר אלי חוקר אחר מהמשרד שהסביר לי שזה יקדם את הבקשה שלי, וביקש ממני להשיג כל מיני מסמכים ולהגיש לו אותם. אמרתי לו שאני מוכן להגיש את המסמכים אבל לא להיחקר".

בוקסבאום החל לאסוף את האישורים הדרושים, שכללו מסמכים מחשבון הבנק שלו, מסמכים מרשות המסים ומידע על בת זוגו, אבל החוקר לא קיבל את בקשתו לא להיחקר. "מאחר שסירבתי, קיבלתי מכתב מהעירייה שהודיע לי כי בקשתי נדחתה בגין סירוב לשיתוף פעולה. נלחמתי בזה, אבל בסוף אמרו לי בפירוש בעירייה שאני חייב להיחקר כדי לקבל את ההנחה. מכיוון שמדובר בסכום משמעותי, הסכמתי לקבל את פניו של החוקר".

בוקסבאום נחקר בדירתו במשך כשעה וחצי: לדבריו, במהלך הביקור הסתובב החוקר בדירה כדי להתרשם ממצבו הכלכלי - נוהל שגרתי בחקירות מסוג זה. זה לא עזר לו, ולבסוף בקשתו נדחתה. "אני יכול להוכיח שהייתי זכאי להנחה, אבל פשוט לא היה לי כוח להמשיך. זו השיטה, הם מנסים להתיש אותך. אתה מרגיש כמו פושע כי בסך הכל ביקשת הנחה שמגיעה לך. הרשות המקומית מפעילה טרור. רומסים אותך ברגל גסה".

באגודה לזכויות האזרח סבורים כי השימוש שעושים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במשרדי חקירות הפרטיות אינו תקין - או ליתר דיוק לוקה בחוסר סמכות ופוגע בזכויות היסוד של אזרחי המדינה לפרטיות, לכבוד ולהליך הוגן. האגודה, שמטפלת במקרים רבים של אזרחים שנפגעו מיחסן של חברות החקירה הפרטיות, פנתה בחודשים האחרונים למשרדי הפנים והרווחה בדרישה לדעת מהו החוק המסמיך אותם להפריט את ביצוע החקירות הכלכליות. התשובות שקיבלה האגודה היו בעיקר מתחמקות: המשרדים השיבו כי מדובר בפעולות לגיטימיות, אך לא ידעו להשיב לשאלה מהו החוק שמאפשר זאת. באחרונה פנתה האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה כי יורה למשרדים לחדול מכך. כשפנינו למשרד הפנים, למשרד הרווחה ולמשרד המשפטים, גילגלו המשרדים את האחריות לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. עד שהמצב יובהר, הרשויות ממשיכות להשתמש בחוקרים הפרטיים.

המדינה דרשה הצעת מחיר לשיטות חקירה פליליות

על הבעייתיות של הנוהג הזה אפשר ללמוד מהמקרה הבא. אחד ממשרדי הממשלה שנוהג להשתמש בחוקרים פרטיים הוא משרד הרווחה, שמשתמש שנים רבות בשירותי חברות חקירה פרטיות שנבחרות במכרז. המכרז האחרון שפירסם המשרד לפני שנה הגיע לדיון בבית המשפט העליון. אחד מהמתמודדים במכרז עתר נגד המשרד ודרש לבטלו, וטען בין השאר כי המשרד דרש מהמשתתפים במכרז להגיש הצעות מחיר לשיטות חקירה לא חוקיות - חקירות סמויות וחקירות תחת כיסוי לגילוי ולהמצאת רשומות. לפי העתירה, מהמכרז עלה שהחוקרים יידרשו להוציא באופן לא חוקי רשומות פרטיות של אנשים. ההנחה היא כי מדובר ברשומות רפואיות, שהחוק אוסר על הוצאתן ללא הסכמה וחתימה על ויתור על סודיות רפואית, או על ידי צו בית משפט. "אפשר להוציא במאמץ מסוים מידע רפואי על אזרחים בניגוד לידיעתם. זה קשה מאוד, וכרוך בשימוש בדרכים אפלות ופליליות", אומר אחד החוקרים הפרטיים שאליו פנינו.

משרד החקירות שעתר לבית המשפט העליון משך לבסוף את העתירה בעצת השופטים, מכיוון שהתמודד בעצמו במכרז. אך בפסק הדין שניתן על ידי הרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין נקבע כי "הערת המערער באשר לכלילת חקירות מסוימות שאינן חוקיות במכרז מקובלת על המדינה, וביצוע חקירות מסוג זה לא יידרש. בעתיד אין לכלול תנאים כאלה במכרזים, ויש להצטער על כך שנכללו במכרז זה מלכתחילה".

למרות זאת, המשרד לא ביטל את המכרז, אך התחייב כי יבצע חקירות חוקיות בלבד. במשרד מסבירים כי "משרד הרווחה מפרסם מכרז בנושא זה בעניינים הנוגעים לבדיקת זכאות כלכלית בלבד. חקירות שאינן קשורות לנושאים אלה לא נדרשו בעבר ולא יידרשו בעתיד. המשרד פועל על פי חוק וכן בהתאם להתחייבותו בבית המשפט העליון. כאמור, משרד הרווחה פועל על פי חוק".

כיצד מנהלים החוקרים הפרטיים את הבדיקות? ברוב המקרים הם נדרשים על ידי הרשויות המקומיות לבצע חקירה גלויה: להודיע לאזרח שהם נשלחים בעקבות הבקשה שהגיש לקבלת הקצבאות או ההנחה. בדרך כלל, החוקר מתאם את הביקור עם האזרח, אבל החוקרים שעמם דיברנו מודים שלפעמים הם מעדיפים להגיע לבתים במפתיע.

החוק דורש מהחוקר להזדהות לפני תחילת החקירה, שבה הוא מנסה לברר פרטים על מצבו הכספי של האזרח ולפעמים מבקש גם להתרשם מהרהיטים והציוד בבית. הבעיה היא שלא תמיד ברור לאזרח שהוא אינו חייב על פי חוק לשתף פעולה עם החוקר, ושהוא מוסר פרטים ומסמכים על מצבו הפיננסי לאדם פרטי, ולא ישירות לרשות או למשרדי הממשלה. בקשה להנחה בתשלום הארנונה, למשל, כרוכה גם בחתימה על טופס שמסמיך את העירייה לבדוק את מצבו בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה.

"אנחנו אומרים להם שזה חלק מהפרוצדורה שקשורה להגשת הבקשה, וכך הם מבינים שאם לא ישתפו פעולה יש חשש שיקבלו סירוב", מודה אחד מהחוקרים הפרטיים שעמם שוחחנו. "מבחינת האזרח אנחנו עובדים עבור הרשות, וזה לא רחוק מהמצב בפועל. ברוב המקרים החוקר לא יתעכב יותר מדי בדירה. נגיע במפתיע רק אם נחשוד שמבקש ההנחה יטעה אותנו אם נודיע מראש, למשל יכניס לדירה אנשים שלא מתגוררים בה כי הצהיר שגר בדירה עם כל ילדיו. יש חקירות מסוימות שבהן אנחנו מעדיפים להגיע במפתיע כדי שלא יארגנו לנו הצגות".

באגודה לזכויות האזרח סבורים כי הפרקטיקה הזו פוגעת בחוקי יסוד וזכויות שונים. במכתב ששיגרה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לווינשטיין, היא טוענת כי "הליך החקירה כולל ביקור בביתו של הנחקר וחדירה לחייו הפרטיים ולמידע רגיש ואישי ביותר אודותיו. הליך זה מלווה בתחושה של השפלה ולעתים אף רדיפה. בנוסף, החלטת הרשות להעמיד אדם המגיש בקשה לסיוע על בסיס מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי תחת חקירה מתייגת את המבקש כ'חשוד' הנדרש להוכיח את חפותו".

לטענת סוצ'יו, כאשר המחוקק התכוון להעניק לרשות ציבורית סמכות לעשות שימוש בחקירות, הדבר נקבע מפורשות בחוק ולווה בהסדרה לגבי אופן ביצוע החקירות, לאור הפגיעה המובנית בזכויות האדם של הנחקר. מכאן, לדבריה, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק למי שעוסק בכך - דבר שלא קיים כיום. בנוסף, לטענתה, גם אם היתה הסמכה חוקית לביצוע חקירות, העברת הסמכות לידיים פרטיות היא בלתי חוקתית: "הפעלת סמכויות שלטוניות רגישות מסוג זה בידי גורם פרטי, שאינו נמנה עם הרשות הציבורית, טומנת בחובה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הפרט לפרטיות, לכבוד ולהליך הוגן. חקירת היכולת מוצגת לנחקרים כהליך חובה, שסירוב לשתף עמו פעולה גורר דחייה של בקשת ההנחה או של הבקשה לסעד. ההלכה שנקבעה בעניין אצילת סמכויות לגורמים פרטיים קובעת כי, ככלל, סמכות שלטונית לא ניתנת לאצילה".

באגודה מצביעים על בעיה נוספת שפוגעת בנחקרים - ניגוד העניינים. "חוקר פרטי, המונע משיקולי רווח ומעוניין כי ההתקשרות של הרשות המקומית עמו תימשך, ייטה 'להוכיח' את עצמו בעיני הרשות באמצעות ביצוע חקירות יכולת נוקשות שנועדו, כביכול, לחשוף הונאות בבקשות ההנחה. יש בכך תמריץ לביצוע חקירה מוטה שכל מטרתה 'לחשוף' את הונאתו של המבקש, ומשכך מנהלים מניעים כלכליים פרטיים של החוקר הפרטי את פעילותו". סוצ'יו מזכירה סעיף מתוך הסכם התקשרות עם חוקר פרטי שנחשף באחד מדו"חות מבקר המדינה, שבו נקבע במפורש כי התשלום לחוקר נעשה "רק במידה שהתברר כי הנתונים בנושא אימות מגורים שהביא החוקר בפניה גרמו לכך שההנחה שניתנה לתושב הופחתה או בוטלה".

החוקרים מתחזים לטכנאים

החוקרים הפרטיים שעמם שוחחנו דוחים את הטענות: "החוקר נפגש עם מגיש הבקשה ויושב אתו במשך שעה פחות או יותר - וזהו", אומר חוקר פרטי. "יש חוקרים שידפקו חזק בדלת, יסתובבו בדירה ויפתחו את המקרר והארונות. אבל חוקר הוגן לא יקום מהכיסא בלי לבקש רשות".

לא תמיד הרשות המקומית או משרדי הממשלה מסתפקים בחקירה הגלויה, ולפעמים החוקרים נדרשים לבצע חקירה סמויה. הם מנסים להתרשם מאורח חייו של מבקש הקצבה באמצעים שונים, כמו תשאול שכנים או כניסה לדירתו של המבקש באמצעות סיפור כיסוי. כך למשל, מתייצבים בבתי האנשים טכנאים או בעלי מקצוע שכלל לא הוזמנו, "עובדי עירייה" שמבקשים לבדוק מטרד באזור המגורים, וחוקר אחד סיפר על מקרה שבו חוקר הציג את עצמו כנציג של חברה מחו"ל שמעוניינת להעסיק את מבקש הבקשה. לחוקרים אסור להיכנס לדירה ללא נוכחות של בגיר, אבל אחד החוקרים סיפר כי יש חוקרים בודדים "שלא יפעלו על פי חוק, וכדי לגמור את העבודה מהר, יתרשמו מהדירה גם אם יש בה רק קטין".

עו"ד דני פרץ, ראש לשכת החוקרים הפרטיים בישראל ובעל משרד חקירות, מנסה להרגיע: לדבריו, בכל הקשור לבקשות להנחות בארנונה החוקרים לא נדרשים לבצע מעקבים אחרי תושבים, אלא רק מאמתים את הנתונים שהגיש מבקש הבקשה. "לא מדובר באנשים פרטיים, אלא בחוקרים מוסמכים ואחראיים בעלי רישיון לעבודה על פי חוק ועל פי כללי קוד אתי ממשרד המשפטים, שמפוקחים באופן הדוק על ידי מחלקה מיוחדת במשרד. רובם היו קציני משטרה או קצינים בצה"ל". למרות זאת, הוא אומר כי "כמו בכל ענף גם כאן יש כמה חריגים בודדים שגורמים נזק, אבל הסטטיסטיקה טובה בסך הכל ונמצאת בגדר הנורמה".

פרץ סבור כי "הבדיקות מסודרות, מידתיות, עדינות ומפוקחות. אין מקרים שבהם חוקרים נכנסים לבית ופותחים ארונות. זו פגיעה בפרטיות והעונש עליה הוא לעתים שלילת רישיון. החוקרים אינם מוכנים לאבד את רישיון העבודה שלהם בקלות. חוקר פרטי רשוי לא יכול לקבל עבודות כאלה ללא פיקוח של חוקר שהוא גם בעל רישיון לנהל משרד לחקירות פרטיות. המחוקק מחמיר עם חוקר פרטי שפגע בפרטיות של אחרים. משרד המשפטים מתייחס לכל תלונה ברצינות הראויה ומטפל בה בהתאם. חוקרים פרטיים לא מוכנים לקחת כל עבודה, ולא יסכימו לקחת עבודה שדורשת ביצוע מעשה לא חוקי.

"מטרת החקירות היא לסייע בשמירה על הקופה הציבורית. ברוב המקרים, האדם מקבל את הקצבה שביקש ואין כל בעיה - לא נכון יהיה לומר כי האזרחים משקרים. ב-5% מהמקרים מתברר שלמדינה או לרשות היתה הצדקה לבדוק ולאמת את הנתונים שמסר המבקש, וכך נמנע נזק לקופה הציבורית, שכולנו מממנים. התרומה של ענף החקירות למשק ולאינטרס הציבורי היא גדולה ביותר. המדינה משלמת עלות נמוכה על הזמנת חקירה כזו, בעיקר בהשוואה לתועלת ממנה".

פרץ דוחה גם את הטענות על ניגוד עניינים: "המחוקק, הרשויות וגם החוקרים תמימי דעים בנושא. יש תקנה בחוק שלפיה חוקר פרטי לא יתנה את שכר טרחתו בתוצאה. ההנחיה הזאת מחייבת גם את הרשות שמזמינה את החוקר הפרטי".

כעת נמצא הכדור בידיו של וינשטיין: הוא זה שיידרש להכריע מי צודק במחלוקת - משרדי הממשלה והחוקרים הפרטיים, הסבורים כי זו הדרך הנכונה להגן על כספי הציבור מרמאים, ולהעניק שירותים חברתיים רק לזכאים באמת; או האגודה לזכויות האזרח, שאינה מתכחשת לכך שיש לאפשר לרשות המקומית לפקח על מתן פטורים והנחות באופן אפקטיבי, אך סבורה כי אסור להפקיד פעולות חקירה רגישות בידי חברות פרטיות.

"חוקרי הביטוח הלאומי השפילו אותי במשך חמש שעות"

יום אחד גילתה אנה (שם בדוי) שמישהו עוקב אחריה. בכל בוקר, כשיצאה לעבודה, המתין רכב מסחרי מחוץ לבניין. בהתחלה היא לא ייחסה לכך כל חשיבות, עד שקיבלה שיחת טלפון מבתה הקטנה. התברר לה שכבר כמה ימים, כשהיא עוזבת לעבודה, יוצא אדם מבוגר מהמכונית, דופק על דלת דירתה, ושואל את בנותיה אם היא בבית.

באותם ימים הועסקה אנה, אם יחידנית לשתי בנות, במשרה חלקית וקיבלה מהביטוח הלאומי קצבת הבטחת הכנסה. "הבת שלי התקשרה אלי מבוהלת וסיפרה לי שזה מה שקורה. מיד התקשרתי לשכן וביקשתי שייכנס לדירה, ונוצר ויכוח ליד הבנות. ביקשתי לדבר אתו. בהתחלה הוא אמר שהוא בא מהעירייה. אחרי שדרשתי שיפסיק להגיע ולהפחיד את הבנות, הוא הודה שהוא חוקר של הביטוח הלאומי ושאני נדרשת להתייצב לחקירה במשרדים".

הביטוח הלאומי מפעיל מערך חוקים עצמאי ורחב המונה 130 חוקרים, ולא משתמש בחוקרים פרטיים. המערך חיוני לפעילותו, ועל פי המוסד הוא "פועל למנוע קבלת קצבאות שלא כדין ממי שאינם זכאים לקצבאות אם מנסים להונות את הביטוח הלאומי. העברת כספים למי שאינו זכאי מקטינה את העוגה התקציבית שממנה משלם המוסד את הקצבאות ופוגעת בכלל הציבור", נכתב באתר הביטוח הלאומי. "חוקרי הביטוח הלאומי מונחים לאתר ולחשוף מעשי מרמה ולמנוע ניצול לרעה של כספי המוסד. במערך החקירות משתמשים במאגרי המידע של המוסד לביטוח לאומי ומפעילים מערך מודיעין שמקבל מידעים רבים מהציבור, שעניינם חשיפת מעשי מרמה נגד הביטוח הלאומי".

ברוב המקרים, המוסד מסתפק במעקבים אחרי מקבלי קצבאות חשודים, במטרה להוכיח שהם כשירים לעבוד וקיבלו קצבה במרמה. אף שאין ספק בצורך בקיום מערך החקירות, במקרים רבים עולות שאלות על האמצעים שחוקריו מפעילים והמידתיות שהם נוקטים. כך למשל, באחרונה פסק בית המשפט נגד המוסד במקרה שבו חוקרים התחזו לטכנאים של חברת הכבלים ותיעדו בווידיאו אדם שקיבל קצבה במרמה. התיעוד נעשה בדירת בתו, ולא בשטח ציבורי.

"כשהגעתי לסניף של הביטוח הלאומי, הכניסו אותי לחדר שבו ישבו חוקר וחוקרת", מספרת אנה. "החתימו אותי על טופס עם פירוט הזכויות שלי כנחקרת. מיד בתחילת החקירה החוקר ביקש ממישהו בטלפון להוציא צו בית משפט דחוף ולא אמר למה. נכנסתי ללחץ. עכשיו אני מבינה שהוא רק ניסה להלחיץ אותי.

"הוא התחיל לשאול שאלות: מה המצב הכלכלי שלי, כמה כסף אני מרוויחה, מה היקף המשרה ואיך משלמים לי. לאחר שעתיים נכנס פתאום לחדר אדם מבוגר, תפס את כל הניירת שהיתה על השולחן ביד והתחיל לצעוק עלי 'מי את בכלל, תסתכלי על עצמך, את משקרת' והלך. הוא המשיך להגיע כמה פעמים במהלך החקירה ולצעוק. ניהלתי מערכת יחסים עם המעביד שלי והם רצו לדעת את כל הפרטים. הוא אמר שאני שקרנית, צעקו עלי הרבה והשפילו אותי. חקרו אותי יותר מחמש שעות.

"בהתחלה ניסיתי להגיב ולהתגונן. אמרתי שאני אשה פנויה ושאני יכולה להיפגש עם מי שבא לי, אבל בנקודה מסוימת כבר אי אפשר היה לדבר. רק ישבתי וצעקו עלי עד סוף החקירה. רציתי להודיע לבנות שלי שאני מתעכבת, הם לא נתנו לי ואז הם לקחו את הפלאפון שלי והוציאו את הבטרייה. בסוף התפרצתי בבכי. אמרתי שאני לא מסוגלת יותר לדבר ושאני צריכה הפסקה. נכנסתי לשירותים. היה לי התקף חרדה והתעלפתי. עובדת של הביטוח הלאומי מצאה אותי. היא הביאה את החוקרים. אמרתי להם שהם מתנהגים כאילו רצחתי מישהו. הם ניסו להרגיע אותי ואמרו שיהיה בסדר. החקירה הסתיימה".

לדברי עו"ד קרן שמיש-פרלמוטר, מנהלת עמותת "איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי", המקרה של אנה אינו חריג. העמותה ליוותה בשנים האחרונות כמה מקרים שבהם הופעל לכאורה לחץ לא סביר ולא הוגן על אמהות יחידניות שביקשו לקבל קצבת הבטחת הכנסה. בין השאר, סייעה העמותה לאם יחידנית שנחקרה בעברית אף שלא שלטה בשפה, וקצבתה נשללה; לאשה שקצבתה נשללה מכיוון שלא רצתה לספר לחוקר מיהו אבי בנה; ולאשה שבדירתה נערך חיפוש יסודי, כולל בסל הכביסה המלוכלכת, כדי לוודא שאינה גרה עם גבר. "אמורה להיות מידתיות בהפעלת החוקרים, אבל במקרים רבים החוקרים מגיעים במפתיע מבלי שיש בכך צורך, הרבה פעמים הם חוקרים את האם ליד הילדים, הם מפעילים שיטות וטקטיקות מלחיצות, ואי שיתוף פעולה עם החוקרים הוא עילה להפסקת תשלום הגמלה. נשים רבות לא צולחות את החקירה", היא אומרת.

כמה ימים לאחר חקירתה במוסד קיבלה אנה מכתב שבו נדרשה לשלם חוב של כ-80 אלף שקל והודעה על ביטול הזכאות להבטחת הכנסה. המשמעות עבורה היתה הרסנית: אובדן מקור הכנסה משמעותי וחוב ענק שנוצר לפתע. אנה מספרת שכאשר פנתה לביטוח הלאומי הוסבר לה ש"עבדתי על הביטוח הלאומי ולכן לא מגיע לי כסף, ושאם אמשיך לפנות אליהם הם יגישו נגדי תביעה פלילית על הוצאת כספים מהמדינה במרמה". אנה הגישה תביעה בבית הדין לעבודה בסיוע עמותת איתך-מעכי. במשפט, שהתנהל במשך שנה וחצי, הצליחה אנה להוכיח כי היא אכן עבדה, ובית המשפט ציין שיחסיה עם מעבידה אינם רלוונטיים. במהלך הדיון חזר בו הביטוח הלאומי משלילת הקצבאות והחזיר לאנה את כספה. מהמוסד לביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "מערך החקירות בביטוח הלאומי פועל על פי חוק, הנחיות מקצועיות וקוד אתי, המעודכנים מעת לעת בהתאם לשינויים החוקתיים, לפסיקה ולניסיון. חוקרי הביטוח הלאומי אינם מתוגמלים על פי תוצאות החקירה. ללא פרטי 'המתלוננת' לא נוכל לבדוק את המקרה לגופו, אולם התיאור המפורט ובמיוחד התיאור על כביכול השפלה וצעקות אינו מוכר לנו, ואינו מאפיין את החקירות בביטוח הלאומי. חוקרי הביטוח הלאומי עורכים לעתים מעקבים ותצפיות לצורך תפקידם, ויש מקרים מעטים שבהם אופי הבדיקה מחייב הצגתם בזהות אחרת. בנושא זה יש כללים ברורים של המותר והאסור, שנכתבו ועודכנו בהתאם לחוק ולפסיקה".

קישורים:

• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי - פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי - 7 ימים ידיעות אחרונות 17.8.12 – שוש מולא - ברוכים הבאים למקום הכי סודי במוסד לביטוח לאומי: אגף החקירות.- כאן נמצאים 130 חוקרים, שתפקידם ללכוד זייפנים, רמאים וסתם ישראלים שמנסים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם.... 
• המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה - המנגנון המשפיל, המייגע, המייאש והאטום שנגדו זעק משה סילמן ז"ל - תחקיר ידיעות אחרונות 7 ימים, המוסד לקיפוח לאומי - סילמנים של שחיקה, שחר גינוסר, אוגוסט 2012 -אחרי שמשה סילמן הצית את עצמו, החליטו כמה עובדים לשעבר בביטוח לאומי שהם לא יכולים לשתוק עוד. עכשיו הם מספרים ל"7ימים" איך פועל מבפנים המנגנון האטום והשוחק שביותר מידי מקרים דורס דווקא את האזרחים הכי חלשים במדינה...

•  מרגל מביטוח לאומי צילם בבית משפחה וקצבת הנכות קוצצה בחצי - הכתבה למה ביטוח לאומי צילם בחשאי בבית שלי? , מרינה גולן , mynet , נובמבר 2012  - שרה בראשי מנתניה הופתעה לגלות שהבחור הצעיר שנכנס לביתה וביקש קפה הוא בעצם נציג של הביטוח הלאומי, שצילם אותה ללא ידיעתה. כשהתבשרה שקיצבת הנכות שהוענקה לה תקוצץ בחצי, היא הגישה נגד המוסד תביעה...

מרגל מביטוח לאומי צילם בבית משפחה וקצבת הנכות קוצצה בחצי

הכתבה למה ביטוח לאומי צילם בחשאי בבית שלי? , מרינה גולן , mynet , נובמבר 2012

שרה בראשי מנתניה הופתעה לגלות שהבחור הצעיר שנכנס לביתה וביקש קפה הוא בעצם נציג של הביטוח הלאומי, שצילם אותה ללא ידיעתה. כשהתבשרה שקיצבת הנכות שהוענקה לה תקוצץ בחצי, היא הגישה נגד המוסד תביעה

כשיום בהיר אחד בחור צעיר עם כיפה על ראשו נקש על דלתה של שרה בראשי, בת 60 מנתניה וביקש להיכנס לדירתה הצנועה, היא לא תיארה לעצמה שהיא בעצם מכניסה לביתה סוכן חשאי של ביטוח לאומי, שבא במטרה לצלם אותה במצלמה נסתרת. אפילו המכתב שהגיע לביתה של בראשי מביטוח לאומי שלושה חודשים לאחר מכן, לא הדליק אצלה נורה אדומה.

במכתב היא התבשרה שקיצבת הנכות שהוענקה לה מביטוח הלאומי, תקוצץ בחצי, וזה בעקבות בירור שהעלה כי בראשי לא חולה כפי שהיא מתארת. "הייתי בשוק כשקיבלתי את המכתב", מספרת בראשי ל"ידיעות נתניה". "לא הבנתי למה לקחו לי את הקיצבה. בעלי לקח אותי לעורך דין ורק אחרי שסיפרתי לו על הביקור של הבחור הנחמד עם הכיפה, הכול התברר".

בראשי פנתה לבית המשפט, שבשבוע שעבר פסק כי קלטת לא יכולה לשמש כראיה נגדה והחזיר לה את מלוא הקיצבה שקיבלה מהביטוח הלאומי.

הנכד נחנק

שרה ובעלה יעקב מתגוררים בשכונת דורה שבנתניה. לפני כ-15 שנה, חלתה שרה במחלה קשה ומצבה הנפשי והפיזי, לדבריה, הידרדר במהירות. כבר אז ניסו בני הזוג בראשי לקבל קיצבה מביטוח לאומי, אך ללא הצלחה. לפני כארבע שנים מצבה הרפואי של שרה הידרדר עוד, באופן ניכר, בעקבות מותו הטראגי של נכדה האהוב נתנאל. בחודש אוקטובר 2008 נתנאל בן השלוש נחנק למוות מחגורת הבטיחות ברכב ההסעות, שהסיע אותו מגן הילדים לביתו. "הזעזוע הנפשי הכריע אותי", שיחזרה בראשי. "מאוד אהבתי אותו. הוא היה ילד שמח וחייכן והמוות שלו פשוט הרג אותי מבפנים. המצב הרפואי שלי הידרדר במהרה. התחלתי לסבול מחרדות קשות. לא יכולתי להישאר לבד בבית. לא יכולתי ללכת, בקושי הצלחתי לקום מהמיטה. כל פעם שניסיתי לקום, קיבלתי סחרחורת ונפלתי.

"כל המחלות שלי התפרצו בבת אחת והפכתי לנכה נפשית ופיזית. כעבור כמה חודשים, אחרי שהתאוששנו קצת ממותו של נתנאל, הלכתי שוב לביטוח לאומי לבקש קיצבת נכות. אז כבר ידעתי שבלי עורך דין, אין לי שום סיכוי נגדם ופניתי ליהודה אדרי, כדי שייצג אותי בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי".

לאחר כמה שנים של ועדות רפואיות ומאבקים משפטיים, קיבלה בראשי מביטוח לאומי קיצבת נכות בסדר גודל של 2,800 שקלים לחודש, כשחצי מהסכום מוגדר "כשירותים מיוחדים".

ביקור בית

במשך כחצי שנה קיבלה בראשי את הקיצבה מביטוח לאומי, עד שיום אחד הכול נגמר. "יום אחד, זה היה בחורף שנה שעברה, הייתי בבית ואז שמעתי דפיקות על הדלת", שיחזרה בראשי. "זה היה בשעות הבוקר, ובעלי יעקב עדיין ישן. אני שכבתי על הספה בסלון. כששמעתי נקישות, קראתי לבעלי שיפתח, אבל הוא לא שמע ואז ניסיתי בעצמי לקום ולפתוח את הדלת. זה לקח לי כמה דקות עד שפתחתי את הדלת, וראיתי לפניי בחור צעיר עם כיפה. הוא היה לבוש בפשטות, לא חיכה להזמנה ופשוט נכנס לתוך הסלון והתיישב על הכורסה. הוא אמר שהוא מעוניין לקנות את הדירה של השכנה שלי ולכן הוא רוצה לראות את הדירה שלי. הוא אמר לי: 'בואי תקומי, תראי לי את החדרים בדירה שלך'. הכול היה נראה לי קצת מוזר, אבל לא חשדתי בכלום. בקושי קמתי, אחזתי במקל הליכה והראיתי לו את החדרים. אחרי זה הוא שאל: 'גברת, את יכולה לעשות לי קפה?'. גם זה היה מוזר, אבל הרגשתי לא נעים לסרב לאורח, אז הלכתי למטבח והכנתי לו קפה. אחרי זה, בדיעבד, נזכרתי שכל הזמן הזה הוא החזיק בידו טלפון נייד, ואחר כך הבנתי גם שהוא צילם אותי במצלמת וידיאו.

"אחרי שהכנתי לו את הקפה, הוא אמר: 'תעירי את בעלך, תביאי אותו לסלון, נשב ונדבר'. אבל יעקב ישן חזק ובסוף האיש הלך. הוא אפילו לא שתה את הקפה שהכנתי לו. עברו כמה חודשים וכבר הספקתי לשכוח מהביקור המוזר הזה, עד שיום אחד קיבלתי הביתה מכתב מביטוח לאומי על כך שמבטלים לי חצי מהקיצבה. לא הבנתי מה קרה, מאוד נלחצתי וישר התקשרתי לעורך הדין שלי".

"כששרה הגיעה אליי ואמרה לי שהיא זומנה מחדש לוועדה רפואית כדי לבדוק את הזכאות שלה לקיצבה, זה נשמע לי מאוד תמוה", סיפר עו"ד יהודה אדרי. "מיד הלכתי לביטוח הלאומי ושם אמרו לי שישנה קלטת שבה שרה מצולמת. אחרי שצפיתי בה, לא הבנתי בכלל על מה המהומה. רואים בה אישה מבוגרת וחולה שבקושי מסתובבת בביתה, לבושה בחלוק בית. אבל מעבר לכך, היה כאן עניין עקרוני. הקלטת הזאת צולמה שלא כדין והחלטתי להוכיח את זה בבית משפט".

עבודה שיטתית

בראשי מספרת כי היא לא האמינה בתחילה שאותו ביקור מוזר היה בעצם התחזות לנציג של ביטוח לאומי. "יהודה כעס על זה שהכנסתי אדם שאני לא מכירה, הביתה", ממשיכה בראשי. "אבל איך יכולתי לדעת? לא תיארתי לעצמי שמישהו מביטוח לאומי יכול להתחזות לאדם אחר, לעמוד מולי, לשקר לי בעיניים, לעשות עליי מניפולציות ציניות וכל זה כדי לגרום לי להסתובב בבית ואחרי זה לצלם אותי במצלמת וידיאו, כדי שאחר כך יוכלו להגיד שלא מגיעה לי הקיצבה. זה פשוט בלתי נתפס. זה לא שצילמו אותי רוקדת במסיבה, או הולכת למכולת לקנות מצרכים. פשוט לא ייאמן שזאת שיטת העבודה של הביטוח הלאומי. הרגשתי רע עם עצמי ובכיתי כל היום. הרגשתי שחדרו לי לפרטיות, שעבדו עליי".

עו"ד אדרי פנה מיד ללשכה המשפטית של ביטוח לאומי. "ביקשתי לדעת על סמך מה המוסד לביטוח הלאומי צילם את התובעת בביתה הפרטי", הוא מספר. "הרי מדובר כאן בהפרה בוטה של החוק להגנת הפרטיות. כעבור זמן מה קיבלתי תשובה מבולבלת ולא עניינית ואז החלטתי להעמיד את העניין הזה לפסיקת בית דין במטרה לפסול את הקלטת הזאת, שלא תשמש כראיה בוועדה הרפואית של שרה".

במהלך דיון בית הדין לענייני עבודה בתל אביב, השופטת חנה טרכטינגוט הודיעה לנציג הביטוח הלאומי כי הראיה שהציגו אינה חוקית מכיוון שהקלטת צולמה בביתה הפרטי של התובעת ולכן לא תוכל לשמש כראיה נגדה. "לא נצא ידי חובה אם לא נעיר כי לא היה מקום לשלילת הגימלה, ככל שאכן נשללה בטרם התקבלה החלטה כלשהי", הוסיפה טרכטינגוט בהחלטתה.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר: "חוקרי הביטוח הלאומי פועלים מכוח סמכות שמוקנית להם בחוק, לבצע חקירות כולל צילום, מעקב, גביית עדות ואיסוף ראיות, בכל מה שקשור לעבירות על חוק הביטוח הלאומי. אין פגם בעצם הצילום שכן זכותו החוקית ואף חובתו הציבורית של הביטוח הלאומי לאפשר לוועדות הרפואיות לקבל מידע עובדתי ברור נכון אמין ומדוייק. מכל מקום לא היה בכוונת הביטוח הלאומי לפגוע כהוא זה בפרטיותה של הגב' בראשי".

קישורים:

• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי - פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי - 7 ימים ידיעות אחרונות 17.8.12 – שוש מולא - ברוכים הבאים למקום הכי סודי במוסד לביטוח לאומי: אגף החקירות.- כאן נמצאים 130 חוקרים, שתפקידם ללכוד זייפנים, רמאים וסתם ישראלים שמנסים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם.... 
• המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה - המנגנון המשפיל, המייגע, המייאש והאטום שנגדו זעק משה סילמן ז"ל - תחקיר ידיעות אחרונות 7 ימים, המוסד לקיפוח לאומי - סילמנים של שחיקה, שחר גינוסר, אוגוסט 2012 -אחרי שמשה סילמן הצית את עצמו, החליטו כמה עובדים לשעבר בביטוח לאומי שהם לא יכולים לשתוק עוד. עכשיו הם מספרים ל"7ימים" איך פועל מבפנים המנגנון האטום והשוחק שביותר מידי מקרים דורס דווקא את האזרחים הכי חלשים במדינה...

הוד השרון - הביטוח הלאומי דורס את האזרח הקטן, לשכת הרווחה מפקירה אותו

המאמר קהילה האזרח הקטן מול הביטוח הלאומי , קרן שלהבת , local , הוד השרון


לנוכח הגזרות הכלכליות החדשות ולרגל חזרתה של המחאה הציבורית ראיין ''לוקאל'' שלושה אזרחים שמתלוננים על היחס לו הם זוכים מהביטוח הלאומי משה סילמן שהצית את עצמו במהלך הפגנת המחאה ונלחם על זכותו לחיות בכבוד נפטר מפצעיו, אולם מותו חשף את ההתנהלות הבעייתית של הביטוח הלאומי. לרגל חזרתה של המחאה החברתית ראיינו שלושה אנשים, תושבי הוד השרון, שמתלוננים על יחס המוסד לביטוח לאומי, שלדבריהם, מתעלם ממצוקותיהם ובכך מחריף את מצבם.

הביטוח הלאומי עיקל את קצבת הילדים

ביטוח לאומי עיקל את קצבת הילדים של תושבת הוד השרון, אם ל-4 ילדים, שנותרו בעקבות הצעד הקיצוני ללא אוכל.

אורית (30) תושבת הוד השרון, אם לארבעה ילדים קטנים בני 2,5,6,8. מספרת על היחס המחפיר שקבלה בביטוח הלאומי.

אורית: ''בעלי צבר חוב בביטוח לאומי של 25,000 שקל. את חובו החליטו בביטוח הלאומי לקצץ מהפיות של הילדים שלי. יש לי ארבעה ילדים קטנים, גם אני וגם בעלי לא עובדים ואת הקצבה עיקלו לנו בגלל החוב. אנחנו חיים מסל מזון וזה כל מה שיש לנו.

''לא מזמן הגיעו אל הבית שלנו מהוצאה לפועל כדי לעקל דברים בגלל החוב. המעקלים, שראו שאנחנו גרים בבית קטן שבו אני, בעלי וארבעת הילדים ישנים באותו החדר, נחרדו. מלבד טלוויזיה ומקרר ישן אין לנו כלום, כך שלא היה להם מה לקחת. ניגשתי לעובדת הסוציאלית מטעם העירייה כדי להסדיר את החוב מול ביטוח לאומי, אבל לא התייחסו אליי שם. הם טענו שהקצבה נכנסת לחשבונו של בעלי ולו יש חוב אז היא מעוקלת. כרגע, למרות שבעלי סובל מנכות נפשית, הוא לא מקבל שום קצבה, הוא לא יכול לצאת לעבוד ומנגד גם מעקלים לנו את הקצבה''.

איך אתם חיים?

''עמותת רעים מביאה לנו סל מזון פעם בשבועיים. אני יוצאת לנקות בתים פעם פעמיים בשבוע ומזה אנחנו חיים. אני קוראת בעיתונים על משפחות שחיות מ-2900 שקל ובוכים, הלוואי והיה לי את הסכום הזה. כרגע הילדים בחופש, אין להם קייטנה, שלא לדבר על בילויים, ואני נלחמת כדי שיהיה לי איך לקנות להם אוכל מידי יום ביומו''.

הכסף מהביטוח הלאומי לא מספיק לקיום מינימאלי

אהובה (51) תושבת הוד השרון, נשואה ואם לילדה בת 12, סובלת מנכות נפשית, מטופלת בשלוותה, וחיה מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, הגיעה לפת לחם. לפני כשנתיים היא ומשפחתה עברו להתגורר באוהל סמוך לעיריית הוד השרון. הם אמנם קיבלו דירה מעמידר, אך מצבם עדיין רע מבחינה כלכלית. אהובה ומשפחתה חיים מקצבת נכות בסך 3400 שקל. בעלה של אהובה אינו עובד, בתה חיה בפנימייה ומגיעה לחופשים ושבתות הביתה. רק לפני ארבעה חודשים עברה אהובה ניתוח לכריתת שד בשל מחלת הסרטן שבה חלתה, ולדבריה אין לה מי שידאג לה וילחם על זכויותיה מול הביטוח הלאומי.

לטענתה של אהובה הקצבה לא מאפשרת להם לגמור את החודש, לשלם חשמל, מים לקנות אוכל ובגדים לילדה.

אהובה: ''בעלי לא עובד וסובל גם הוא מבעיות בריאותיות. אני מטופלת בשלוותה ומבחינה נפשית אני לא יכולה לעבוד. יש לי ילדה בת 12 שהוכנסה לפנימייה בגלל כל המצב הזה. אני מקבלת קצבה מביטוח לאומי, אבל הכסף הזה לא מספיק לכלום. אנחנו קונים לילדה דברים, משלמים חשמל מים, ולקראת אמצע החודש אנחנו מגיעים למצב שאין לנו כסף לקנות אוכל. אנחנו מקבלים סל מזון וכשהוא נגמר, אנחנו נשארים בלי אוכל''.

במשך שנתיים נאבק מול הביטוח הלאומי על מנת לקבל קצבת נכות

אלי (64) תושב הוד השרון לקה בסוכרת, איבד את יכולתו לעבוד למחייתו ולפרנס את משפחתו ונאלץ להילחם במוסד לביטוח לאומי במשך שנתיים. בכל אותה תקופה בה לא עבד ולא היה לו מקור הכנסה, נאלץ להשתמש בחסכונותיו אותם שמר לפנסיה.

כיום, לאחר שניהל עסק מצליח, ומצבו הכלכלי היה מעל לממוצע, הוא מקבל קצבה זעומה בסך 2400 שקל ממנה הוא צריך להתפרנס ולחיות בכבוד.

אלי: ''במשך כל חיי עבדתי מאוד קשה. מעולם לא נתמכתי באיש, ולא החסרתי דבר מאשתי וילדי. לפני כ-4 שנים חליתי בסוכרת ובשל עבודתי הפיזית המאומצת בכל השנים, אני סובל מכאבים עזים ברגליי, דבר שלא אפשר לי להמשיך לעבוד. כתוצאה מהמצב נאלצתי לשבת בבית. קשה לי לתאר במילים את ההרגשה מה עובר על אדם בריא שהופך פתאום חולה. אותו אדם צריך להתמודד גם עם מצבו הבריאותי ועם ההכרה שחלה וגם להילחם בבירוקרטיה ובשרירים שמופעלים על ידי המוסד לביטוח לאומי שחורץ נפשות. כשחליתי, חלו אצלי סיבוכים, לא יכולתי לעמוד על רגליי ואושפזתי לא פעם בבית החולים. תוך כדי אשפוזים, נאלצתי לרוץ לוועדות רבות, להיבדק על ידי עשרות רופאים שונים, כל פעם מחדש, ולבסוף לגלות שאני לא זכאי לכלום.

''רופא תעסוקתי בדק והכריז שאיני כשיר לעבודה ולמרות זאת בביטוח הלאומי קבעו לי אחוזי נכות מועטים שלא אפשרו לי לקבל קצבה. מתוך מיטת חוליי, המשכתי להילחם כי ידעתי שאין לי ברירה. הגשתי ערעור ולבסוף נקבעו לי 80% נכות דבר שמאפשר לי כיום לקבל קצבת נכות בסך 2400 שקל''.

כיצד אתה מצליח להתקיים מקצבה זו?

''אני חי עם אשתי והילד וחי מהיד אל הפה. אני לא בוכה אבל בתור אדם שעבד 40 שנה ונלחם בכל המלחמות ציפיתי ליחס אחר מהמדינה. אני מרגיש שירקו לי בפרצוף. אני לא היחיד בארץ הזו וכל יום קורא בעיתונים על עוד ועוד אנשים במצבי ואף במצבים גרועים יותר. קשה לי עם העובדה שהמדינה שלנו לא מתייחסת כראוי למי שבאמת זקוק לעזרה''.

מה אתה חושב על המעשה הקיצוני של משה סילמן?

''אני לא יכול לשפוט אותו על מעשיו. הוא היה על סף ייאוש והגיע הזמן שראש הממשלה ואנשי הממסד יתעוררו לפני שיהיה מאוחר מידי. במקום לקצץ כל הזמן בתקציבים שיעזרו לחלשים''.

תגובת דוברות המוסד לביטוח לאומי: ''למשפחה שולמה גמלה להבטחת הכנסה ע''י הביטוח הלאומי עד ינואר 2011. תשלום הקצבה הופסק מכיוון שהאב לא התייצב בשרות התעסוקה כנדרש. כדי לבדוק מחדש את זכאות המשפחה להבטחת הכנסה, עליהם להגיש תביעה חדשה, ובמקביל על האיש להתייצב בשרות התעסוקה לדרוש עבודה. החל מספטמבר 2012, המועד בו ימלאו לילדם הקטן שנתיים, גם האם תהיה חייבת על פי החוק, להתייצב בשרות תעסוקה. לאב חוב בדמי ביטוח וכיון שאינו פועל להסדרת החוב, קצבת הילדים מקוזזת לכיסויו. בעבר, נקבעה לו נכות זמנית, כיום אינו זכאי לקצבת נכות. אם חלה החמרה במצבו הרפואי באפשרותו להגיש תביעה בנכות להחמרת מצב.

לגבי אהובה נמסר בתגובה: ''אהובה מקבלת קצבת נכות מלאה עם תוספת עבור ילד בסך 3,471 שקל בחודש. סכום זה שולל זכאות להבטחת הכנסה''.

עוולות הביטוח הלאומי - הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ"

הכתבה הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" , חיים ריבלין | חדשות 2 | נובמבר 2011

בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי

רבקה ברנשטיין, ניצולת שואה בת 86, נזקקת לסיוע. "כשהודיעו לי שלבן שיש לי סרטן הייתי לבד בבית. במטבח נפלתי ושברתי את כל החוליות", היא סיפרה על מה שעברה והותיר בה נכות.
.

.
הביטוח הלאומי העניק לה 14 שעות סיעוד. הקרן לרווחת ניצולי השואה הוסיפה עוד 9 שעות, מה שאפשר לה להתקיים בכבוד. כשהרגישה שמצבה מידרדר ניגשה ברנשטיין לביטוח הלאומי כשהיא מצוידת בחוות דעת של רופא שלפיה נקבע כי היא זקוקה לעזרה באופן מלא - ועל כן, יש להוסיף לה שעות סיעוד נוספות.

"ביקשתי שמישהי שתבוא לבדוק אותי. היא באה. אמרתי לה שאני לא משותקת, אבל לא יכולה לתפקד. אני לא מבשלת ולא עומדת. בלילה, סליחה, אני עם החיתול. אני מפחדת לרדת", היא סיפרה - והוסיפה על מה שהתרחש לאחר מכן: "אז קיבלתי מכתב שלא מגיע לי לקבל מטפלת. מגיעות לי תשע שעות, ובמקום 2,500 שקלים שלחו לי רק 1,000".

מלבד הסכום ששולם לה, נאלצת רבקה לשלם על שירותי המטפלת הצמודה שהיא זקוקה לה מכספי החסכונות שצברה לאורך השנים. אם לא די בכך, גרר קיצוץ שעות הסיעוד של הביטוח הלאומי גם ביטול אוטומטי של הסיוע הנוסף שקיבלה כניצולת שואה.

"כשהגעתי לאושוויץ, שאלתי את הקאפו: סליחה, איפה אימא שלי עם השישה ילדים? אמרו לי: הנה, את רואה שם? יש איזו ארובה שיוצא ממנה עשן. שם הם. לא הייתה לי שום תחושה. הייתי בהלם ולא דיברתי כמה ימים. כשהם כתבו לי מכתב שלא מגיע לי יותר מתשע שעות הייתה לי אותה תחושה", היא סיפרה בקול שבור. היא המשיכה ומחתה נגד התנהלות הביטוח הלאומי: "איך הם מעזים לעשות דבר כזה לבן אדם בן 86? אין לי כלום. הייתה לי תחושה איומה".

למרות גילה המתקדם של רבקה ומצבה הקשה היא נדרשה להביא ראיות לקראת ישיבת ועדת הערר שביקשה לכנס. היא קיוותה שאולי כך תוכל לשנות את רוע הגזירה. "היה שם ד"ר שהסתכל עליי ואמר לי: גברת ברנשטיין, את יודעת, את לבושה יפה ויש לך גם מייק אפ. את נראית טוב. תקומי, תשבי. אחר כך קיבלתי מכתב שלא עברתי את הוועדה", היא סיפרה.

חרף המשוכות הרבות, לא מתכוונת רבקה ברנשטיין לוותר. את מאבקה היא ממשיכה בבית המשפט, בדיון שנקבע - כמעט קשה להאמין - להיערך במאי 2012.

שר הרווחה משה כחלון אומנם הורה לבטל את מבחני התלות בבתי הקשישים וקבע כי יש לאשר אוטומטית את הבקשה לגמלת סיעוד של קשיש מעל גיל 80 המציג מסמך רפואי, כמו המקרה של רבקה. אלא שהחוק טרם אושר.

לאורי חסרות אצבעות, אבל זה לא מספיק

אורי תרזי רק בן ארבע וחצי וכבר הספיק לעבור שמונה ניתוחים. הוא נולד עם מום קשה בשתי הידיים, שבכל אחת מהן יש לו ארבע אצבעות בלבד - מה שגורם לו קושי משמעותי לתפקד. למרות שהנכות של אורי נראית לעין, כמו גם הקושי לבצע פעולות פשוטות, דחתה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את בקשתו לקצבת נכות בטענה שהוא מתפקד ככל בני גילו.

אורי לומד בגן ילדים רגיל, מה שרק מחדד את הבדלי התפקוד בינו לבין יתר הילדים. "הוא מוגבל בדברים הכי פשוטים: לפתוח תיק אוכל. להוציא קופסה. לפתוח את הבקבוק של המים. אלה הדברים הכי הכי בסיסיים שילד בגיל שלו עושה בלי בעיה", סיפרה רינה בבא, הגננת של אורי, על מצבו.

ההחלטה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי שוללת ממנו לא רק את הגמלה, אלא גם את הזכות לקבל סייעת בגן. גם כשיגיע לבית הספר, לא יסייע לו איש להתמודד עם מגבלותיו החמורות.

המכתב חשף את הקשר האסור שהפך רופא לחותמת גומי

יהודית היא אם לארבעה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בנה הקטן הוכר כנכה ב-100%, גם זה - לא בלי מאבק ארוך. בתה בת ה-10 סובלת משיתוק מוחין. כבר שנים שהיא מנהלת מערכה להכיר בה כנכה. "מישהו שרומס לך את הנשמה ומנסה להציג אותך כבן אדם לא ישר - זה כאב שאי אפשר לתאר אותו", סיפרה יהודית על תחושותיה. "אתה בא, מדבר ומביא מסמכים מאנשי מקצוע בכירים שהכל כתוב בהם, אנשים שמכירים את הילדים - ופשוט מתעלמים מהכל".

תחילה הוגדרו לילדה 50% נכות, מה שמזכה אותה בקבלת כמה מאות שקלים בחודש ללא סיוע נוסף. כל זה היה עד שחצי שנה לאחר מכן הופיעה לפתע אחות בביתם. "בלי תיאום, בלי כלום, היא דפקה בדלת ונכנסה", סיפרה יהודית. את בתה בדקה ב-2009 אותה האחות שעשתה זאת שנה קודם לכן, ואותם המבדקים העלו ממצאים זהים.

כעבור זמן קצר זומנה יהודית לוועדה רפואית, שם נמסר לה כי הוחלט לשלול ממנה את הקצבה - והוסיפו לכך משפט תמוה: "ראה גם מכתבה של רחל ארבל". אותו הכיתוב עורר ביהודית סימני שאלה, אך בביטוח הלאומי סירבו להציג בפניה את המכתב המדובר בטענה שהוא אינו הסיבה לביטול הקצבה. רק אחרי שפנתה בדרישה משפטית, על פי חוק חופש המידע, הותר לה לעיין בו. "הזדעזעתי כשראיתי את המכתב הזה", היא סיפרה בזעם. "האחות הראשית של הביטוח הלאומי אמרה בעצם לרופא מראש מה להחליט מראש בוועדה".

בניגוד מוחלט למה שקובעות תקנות הביטוח הלאומי, האוסרות על קיום זיקה בין הרופאים שיושבים בוועדות לבין המוסד, חשף המסמך כיצד קיבלו הרופאים תכתיבים מהביטוח הלאומי כאילו היו הרופאים חותמת גומי.

בעקבות המכתב, הורה בית הדין לעבודה לשוב ולדון בתיק. אלא שגם אז הצליחו להערים על יהודית קשיים: הפעם בדמות סעיף תקנוני שלפיו יש לכאורה לשלול מבתה את הקצבה - זאת, על בסיס הטיפולים האינטנסיביים
שהיא מקבלת. כך, ילדה עם שיתוק מוחין ואמה, אם לארבעה ילדים עם צרכים מיוחדים, מטורטרות בוועדות ובבתי משפט כבר שנתיים כדי לקבל את מה שמגיע להן על פי דין - ולבטח על פי מידת הרחמים.

תגובת הביטוח הלאומי: "אנו פועלים לפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. בעניין הילד אורי תרזי: גם הוועדה וגם ועדת ערר קבעה שדי ב-50% נכות, כיוון שהקיצבה ניתנת לפי תלותו של הילד באדם אחר ביחס לבני גילו. בעניין הגברת רבקה ברנשטיין: לאחר שבעבר אושרה לה גימלה מקסימאלית, חל שיפור במצבה גם בבדיקת אחות וגם בערעור, שקבעו כי אינה תלויה במידה רבה מאד בעזרת זולת לפעולות יום יום.ובעניין הילדה הסובלת משיתוק מוחין: גם כאן קבעה ועדת ערר שתלותה בזולת אינה מזכה בגמלה. לגבי המסמך של האחות הראשית, אין ספק שמדובר בניסוח בעייתי: מאז שינינו את הליכי העבודה כך שהיועץ הבכיר לילדים נכים הוא רופא ילדים, ולא אחות.

תגובת האחות הראשית לגמלת ילד נכה, לשעבר: "זכותו של רופא להתייעץ. במקרה שהבאתם הרופא ביקש ביקור בית של האחות. במכתב שהובא כאן, פניתי לפקיד התביעות ולא לרופא והתכוונתי שאם הילד מפוחד ולא משתף פעולה - ניתן להתבסס על ממצאי ביקור הבית שבוצע בסביבתו הטבעית".

קישורים:

• עוולות המוסד לביטוח הלאומי - כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו - הכתבה כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו , חיים ריבלין | חדשות 2 | 21/11/11 - בפרק הראשון בסדרת הכתבות החדשות על עוולות הביטוח הלאומי יצאנו לבדוק את המוקד הטלפוני. המוקד מנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מאות שיחות מדי חודש. הטלפנים מתומרצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ולא בהכרח לפרט בפניך את כל זכאויותיך. מנהל פורום ביטוח לאומי באינטרנט: "בביטוח לאומי - לא ידעת, לא קיבלת"...

• לשכת הרווחה חולון הפקירה אם וארבעת ילדיה חסרי דיור לרחוב בגשם ובקור - המגזין - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - לרשויות הרווחה המקומיות אין מענה ופתרון למשפחות אשר גורשו מדירתם והם מושלכות לרחוב בקור בגשם - לפני כשנתיים הוצג סיפורה של סמדר עקרי אם חד הורית מחולון, שנאלצה לגור באוהל ברחוב, יחד עם ארבעת ילדיה, לאחר שהופקרו ע"י אגף הרווחה חולון. בעקבות הכתבה ההיא משרד השיכון התחייב לעזור אבל שנתיים אחרי, דווקא בחורף, סמדר נזרקת שוב לרחוב. יצאנו לבדוק מה קרה לכל ההבטחות, ואיך החיים בסוכה מאולתרת במקום בדירה מסודרת?..
• לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף - הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם - ברהנו טגניה וגלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 17/11/11...

סיפור משפחה חסרת דיור במאהל ירושלים - עקרות בית אינן זכאיות לקצבת נכות

רשת ב - סדר יום - קרן נויבך - ספטמבר 2011 - דרור מזרחי ומשפחתו מחוסרי דיור מזה שלשה חודשים עובד עיריית ירושלים מספר את סיפור הידרדרות משפחתו לחוסר בדיור. אישתו של דרור עברה תאונה בבית ובגלל היותה עקרת בית אינה זכאית לקצבת נכות מביטוח לאומי.
דרור ועוד משפחות נפגשו עם שר הרווחה משה כחלון פגישה לבבית שלא הניבה שום תועלת מצדו של השר.
.

.
קישורים:

• הונאות הביטוח הלאומי - מגדיר אותך כעקרת בית, והופה - אין קצבה - מחקו לך את הקריירה - הכתבה הנשק של עקרות הבית נגד ביטוח לאומי: יוטיוב , הילה ויסברג , אוגוסט 2011 , TheMarker - בתוך שבוע הושגו כמעט 20 אלף חתימות לעצומה נגד סעיף "עקרות הבית" בחוק הביטוח הלאומי; הסיבה: סרטון ויראלי שבו משתתפות שחקניות ונשות תקשורת ...

הונאות הביטוח הלאומי - מגדיר אותך כעקרת בית, והופה - אין קצבה - מחקו לך את הקריירה

הכתבה הנשק של עקרות הבית נגד ביטוח לאומי: יוטיוב , הילה ויסברג , אוגוסט 2011 , TheMarker

בתוך שבוע הושגו כמעט 20 אלף חתימות לעצומה נגד סעיף "עקרות הבית" בחוק הביטוח הלאומי; הסיבה: סרטון ויראלי שבו משתתפות שחקניות ונשות תקשורת

"ביטוח לאומי, מכירות?", כך נפתח הסרטון המוביל את קמפיין הידועניות האינטרנטי נגד סעיף "עקרות בית" בחוק ביטוח לאומי, שעלה לאוויר שלשום ונהפך לוויראלי בתוך שעות ספורות.
.

.
על מה ולמה מוחות השחקניות ונשות התקשורת קרן מור, אפרת רייטן, שרה פון שוורצה, אסתי זקהיים, הילה קורח, אורנה פיטוסי, מירה עווד ונתי קלוגר, כמו גם מנכ"לית המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן? כך זה נשמע בסרטון: "אפילו אם שילמת לביטוח לאומי כמו שעון - אם נשארת בבית לגדל את הילדים, אם חלית או חזרת לאוניברסיטה להשלים את הדוקטורט - אחרי ארבע שנים, הביטוח הלאומי מגדיר אותך כעקרת בית. והופה - אין קצבה. מחקו לך את הקריירה".

בפועל, החוק לא מדבר "מחיקת קריירה", אך בהחלט פותח צוהר לאפליה מקוממת: לפי הביטוח הלאומי, אשה נשואה שיצאה משוק העבודה ליותר מארבע שנים תיחשב "עקרת בית". המשמעות: אם תתבע קצבת נכות, היא לא תהיה זכאית לגמלה לבעלה שאינו עובד, בעוד שגבר שנמצא בדיוק באותו המצב יקבל את גמלה גם עבור אשתו. בשורה התחתונה, הגבר יקבל 1,100 שקל יותר לעומת האשה - בתנאי שאשתו אינה עובדת.
כך או כך, הסרטון המתריס הזניק לפעולה את אלפי הגולשים שנחשפו אליו, ומיהרו לחלוק אותו עם חבריהם: יותר מ-1,500 איש שיתפו בלינק לסרטון הקמפיין בפייסבוק בתוך יום וחצי מרגע שעלה לאוויר, ויותר מ-4,600 שיתפו את הלינק לאתר akeret.co.il, שבו ניתן לחתום על העצומה נגד אפליית הנשים בחוק, שתישלח לשר הרווחה, משה כחלון. בתוך 12 שעות כבר נאספו 3,000 חתימות, כשמספרן צמח בכ-1,000 מדי שעה (נכון לכתיבת שורות אלה יש כמעט 20 אלף חתימות).

חברת דיבור לשיווק ולמדיה חברתית, שהפיקה את הקמפיין, יכולה להיות מרוצה - הבאזז הושג. נראה כי השאלה שפחות העסיקה גולשים היא מדוע נזכרו השותפות לקמפיין לתבוע את שינוי החוק, שנחקק בשנות ה-50, דווקא עכשיו, מי הרים את הכפפה ומדוע. את התשובות מספקת פורן, שמסבירה כי יזמה את הקמפיין בעלות של עשרות אלפי שקלים, ואף מימנה אותו מכיסה (הידועניות השתתפו בהתנדבות).

"ניסיתי לקדם שינוי של החוק בכנסת ולא הצלחתי, אך לא הייתי מוכנה לוותר כי יש כאן אי צדק גדול", אומרת פורן. "גברים, גם כאלה שאינם עובדים, תמיד ייבדקו לפי יכולתם הפוטנציאלית להשתלב בשוק העבודה; בעוד שנשים שאינן עובדות ארבע שנים ויותר - גם אם עבדו כל חייהן - ייבדקו לפי יכולתן לתלות כביסה. אם האשה נפצעת, והיא 'עקרת בית', אז יש מי שיכלכל אותה - בעלה".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), שמקדמת חוק לשינוי הסעיף השנוי במחלוקת, אומרת שבביטוח הלאומי מדברים על שינוי החוק זמן רב, אך ללא לוח זמנים של ממש. "בינתיים זכויות נגזלות מנשים. צריך לשנות את החוק ולהפסיק את המבחנים לעקרות בית. שמענו עדויות מנשים שעבדו כל חייהן על כך שנדרשו לעבור בחינות בקיפול סדינים".

ביטוח לאומי: "החוק אנכרוניסטי"

בביטוח הלאומי מסכימים כי נדרש שינוי בחוק, אך מביעים פליאה על כך שפורן בוחרת לקדם נושא שגם כך בביטוח הלאומי פועלים לקידומו. "גם אנחנו חושבים שהחוק אנכרוניסטי, ומייצג מבנה משפחתי שהיה רלוונטי לשנות ה-50 - אז לרוב הגבר פירנס והאשה דאגה לבית ולילדים", אומרת אילנה שרייבמן, סמנכ"לית גמלאות וקצבאות בביטוח לאומי.

לדבריה, "במקור נועד החוק להגן על האשה - כי בניגוד לגבר שמשלם לביטוח לאומי בין אם הוא עובד ובין לא, אשה נשואה שלא עובדת לא משלמת, ועדיין זכאית לקצבה אם חלתה. הרציונל הוא שאשה נשואה שלא עובדת יותר מארבע שנים לא מתכוונת לחזור לשוק העבודה - היא שינתה סטטוס, ולכן מוגדרת 'עקרת בית'. המחוקק הניח שלאשה יש על ידי מי להיתמך, אך בהחלט יש בכך אפליה כלפי נשים עובדות שהפרישו לביטוח לאומי, ולא צריכות להיות מקופחות לעומת גברים.

"אנו פועלים לשינוי החוק", אומרת שרייבמן, ובאותה נשימה מוסיפה כי האמרה בקמפיין כי "אין קצבה - מחקו לך את הקריירה", משוללת יסוד. "כמובן שעקרת מקבלת קצבה. היא רק לא מקבלת תוספת גם לבן זוגה".

ומה חושבות על החוק הידועניות שנטלו חלק בקמפיין? פיטוסי מציינת שלא היתה מודעת לקיומו, אך מרגע שהבינה במה מדובר שמחה להירתם למאבק. זקהיים אומרת כי "עד לא מזמן נשים היו צריכות לעבור מבחנים של עקרות בית כדי להוכיח זכאות לקצבאות, ולקלף לשם כך מלפפונים. זה משפיל. כשחזרתי מחו"ל לפני כמה שנים התברר שיש לי חוב עצום לביטוח הלאומי, והתשובה שסיפקו לי היתה 'זו חובה שלך ללמוד החוק' (היתה אמורה לשלם גם כששהתה בחו"ל, ה"ו). אנשים לא מודעים לחוקים - וחשוב שנשים יידעו מה אומר חוק עקרות בית. יש פה עיוות מטורף".

מירה עווד טוענת שנדהמה מכך שמרבית הנשים כלל לא מודעות לסעיף המפלה. "זה סעיף נעלם מן העין ששייך לעידן פרה-היסטורי", היא קובעת. "הרי נשים לוקחות פסק זמן בחיים ואז עשויות לחזור לשוק העבודה, והמדינה מפקירה אותן. שיעורי הפיטורים של נשים בגילים המבוגרים גבוהים משל גברים, ולכן עזיבת מקום העבודה הוא לא תמיד באשמתן, ובביטוח הלאומי אומרים 'לא משנה מה הסיבה - מבחינתנו את עקרת בית'".

על מעורבות פורן בקמפיין, אף שהיא בעלת עסק בתחום הזכויות הרפואיות, אומרת עווד: "זה קצת בעייתי, אך מנגד היא עושה עבודה חשובה. חשיבות הקמפיין גוברת על העובדה שהיא בעלת אינטרס". בהקשר זה אומרת פורן: "הקמפיין לא מסייע לי בעבודתי בשום דרך, אלא הוא חלק ממטרה אישית לקידום נושאים חברתיים חשובים. הקמפיין רק גרם לי לעוד הוצאות, לא לעוד הכנסות".

ומה היו התגובות על הקמפיין בטוויטר? ככלל התגובות תמכו, אך היו שהתריסו נגד הכותרת "למי קראת עקרת בית". כך, למשל, צייצה מישהי "האם עקרת בית זו קללה? לא אהבתי. פמיניזם ליברלי מעפן". אחרת צייצה: "מזדהה עם הסלידה מההפיכה של 'עקרת בית' למשהו שלילי, אבל מאוד מתחברת לאג'נדה. הכותרת עושה עוול לדעתי".

עווד אומרת בתגובה לסוג זה של ביקורת כי "אין כאן זלזול בתפקיד עקרת הבית. זה תפקיד קדוש בעיני". פיטוסי טוענת כי "ראיתי שבטוויטר מדברים על הגישה המתנשאת נגד עקרות הבית. אין פה בכלל התנשאות. אנו מוחות על כך שגוף ממשלתי שולל מאשה שעבדה זכויות המגיעות לה כמי שעבדה כל השנים. זו לא סוגיה של עקרות בית, אלא של אובדן זכויות".

סייעה בהכנת הכתבה: רוני לוין

קישורים:

• סיפור משפחה חסרת דיור במאהל ירושלים - עקרות בית אינן זכאיות לקצבת נכות - רשת ב - סדר יום - קרן נויבך - ספטמבר 2011 - דרור מזרחי ומשפחתו מחוסרי דיור מזה שלשה חודשים עובד עיריית ירושלים מספר את סיפור הידרדרות משפחתו לחוסר בדיור. אישתו של דרור עברה תאונה בבית ובגלל היותה עקרת בית אינה זכאית לקצבת נכות מביטוח לאומי...

אי-תשלום תוספת לקצבת נכות - מדו"ח נציבות תלונות ציבור 34

התלונה

המתלוננת, נכה תושבת קריית ים, התלוננה על שהמוסד לביטוח לאומי הפסיק להוסיף לקצבת הנכות החודשית שלה תוספת עבור בנה (להלן - תוספת תלויים) בנימוק שהבן הגיע לגיל 18, אף שהיא מסרה למוסד אישורים ולפיהם הבן לומד בכיתה י"ג במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בחיפה.

בירור התלונה

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ההחלטה אם מבוטח זכאי לתשלום תוספת תלויים עבור בנו נקבעת בין היתר לפי גילו של הבן. לפי סעיף 238 לחוק, נכה שיש לו ילד עד גיל 20, ושעיקר זמנו מוקדש לסיום לימודים במוסד על-יסודי או שהוא שוחר במסגרת קדם-צבאית של צה"ל, זכאי לתוספת תלויים.
לפי נוהלי המוסד, אם מבוטח מודיע למוסד כי בנו הוא שוחר במסגרת קדם-צבאית, על פקיד התביעות לבקש בעצמו מרשויות הצבא את המידע והאישורים על הלימודים ולא לדרוש אותם מהמבוטחים.
הבירור העלה כי סניף המוסד לא פעל לפי הנהלים, וכי הפסקת תשלום תוספת התלויים לא הייתה מוצדקת. לאחר שגילה המוסד את טעותו, הוא חידש את תשלום התוספת למתלוננת.

תוצאות הבירור

בעקבות המקרה רענן המוסד את נוהלי העבודה בסניף שבו טופל עניינה של המתלוננת וכמו כן תכנן פעולת הדרכה רחבה יותר בעניין זה המיועדת לכל העובדים בסניפי המוסד המטפלים בתביעות לתשלום קצבת נכות.

קישורים:

• מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני מקוללת במהלך טקס יום הזכרון לזכר נפגעי פעולות האיבה - מאי 2011 - במהלך טקס יום הזכרון לזכרם של נפגעי פעולות האיבה, בזמן בו הניחה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני זר לזכר נפגעי פעולות האיבה, אדם אחד החל לקרוא לעברה מספר פעמים "זונה ... זונה" וקריאות גנאי נוספות. הוא פונה מהמקום...