ביטוח לאומי - תחקיר פנים אמיתיות

ספטמבר 2014 – אליאב יעקב יושב בכסא גלגלים. היום הוא נכה משותק, אבל פעם הוא היה מבכירי המקצוע בתחום שלו. אדם נמרץ שהמעשים והיוזמות שלו השפיעו על אלפי אנשים ברחבי הארץ. לפני כמה שנים יעקב חלה במחלת ניוון שרירים. כל שנה חלק מהגוף שלו היה משתתק. לאט – לאט האיש המוכשר, הנמרץ הזה, עזב את העבודה שלו והפך לסיעודי.

המוסד לביטוח לאומי בולט לרעה ברשימת התלונות שאנחנו מקבלים. אנשים מתלוננים על יחס משפיל, על מבחנים פוגעניים למי שמזדקקים לשירותיו. תחקיר. מה מתרחש מאחורי הדלתות הסגורות של הוועדות הרפואיות של אנשים שצריכים לקבל את הגימלה שלהם ומהו מחיר הנפילה שהנכים כל כך מפחדים ממנו.

כל החיים שילמת דמי ביטוח לאומי אולם ברגע האמת אתה אמור למצוא את עצמך חסר זכויות מולם.

"שילמנו דמי ביטוח, אנחנו רוצים לקבל קביעה אובייקטיבית."

במחלה, בפציעה, כשאתה הכי צריך אותם לא תמיד הם יהיו שם. זה לעבור התעללות.

סיפורה שלה נועה, ילדה נכה בת 12 שנים.

ילדה נכה. שום ניסיון לא מצליח לשכנע את נועה שתעמוד על הרגליים. היא מתה מבושה, היא לא מוכנה שנראה אותה מתקשה ללכת וצולעת. אמא מדברת איתנו בחדר. את לא רוצה לשמוע מה היא אומרת?

– לא.

שירלי, אמא של נועה מסכימה להשתתף בצילומים לתחקיר כי אין לה ברירה. הילדה צריכה טיפולים ושיקום, והדברים עולים הרבה מאוד כסף. גם ככה היא אומרת, מי שמכיר אותנו יודע, וזאת לא נכות שאפשר להסתיר. כולם רואים. כולם. חוץ מהביטוח הלאומי.

שירלי מספרת:

"עכשיו אני נלחמת בהם. אני ניגשתי פעם ראשונה לביטוח לאומי כשחברה אמרה לי "תלכי עם עורך דין". אמרתי לה: לא, תעזבי, רואים את הילדה עם קביים. היה לי ברור שאני יכולה להתמודד איתם בכוחות עצמי.
הילדה עם קביים. הילדה עם סדים. נכנסנו לביטוח הלאומי, הם יושבים שם כמו איזה אלוהים, ארבעה אנשים. לא יודעת למה, והם לא מזדהים אפילו, הם לא נותנים לך את הכבוד. כמו מסחרה. נקסט, נקסט… לפני חברי הוועדה מונח תיק רפואי עב כרס. לנועה יש היסטוריה ארוכה למרות גילה הצעיר. שנים רבות עשו מספר רב של בדיקות ואבחונים, התוצאות העידו שמדובר בשיתוק מוחין עם מאפיינים לא שגרתיים.
"כמה זמן את יושבת שם? כמה זמן הם מקדישים לך?"
– שבע דקות.
"מה קורה בשבע דקות האלה?
– שואלים שאלות, מה היא עושה, מה היא לא עושה, מתי היא עושה.
שבע דקות לילדה עם היסטוריה רפואית קשה כל כך שהם מעולם לא פגשו. ואז את מקבלת מכתב, שמגיע לה 50 אחוזי נכות כללית. כך זה כתוב.
המשמעות של זה 1,000 ש"ח בחודש.

הסיפור של יעקב

יעקב חלה בניוון שרירים. במקום לחשוב על עתידו והתמודדות עם המחלה הוא מתעסק עם הפחדים שלו מהביטוח לאומי. עקבו אחרי מהביטוח לאומי. בוועדה הציגו בפני קלטת של מעקב. נהיה לי שחור משחור. כל מה שהוגש לו זו קלטת שבה הוא נראה 6 שניות צולע. הרופאים בוועדה מקבלים החלטה. הם מורידים לו את אחוזי הנכות וגם קובעים שזה לא לצמיתות, כך שהוא כל חצי שנה צריך לחזור אליהם לוועדה שוב ושוב.

המשמעות עבור יעקב טרטור ענק.

יעקב אדם שהיה מצליח ומקושר כל חייו, ועכשיו הוא נאבק מול המוסד לביטוח לאומי.

"ביטוח לאומי מסתכל על כל פונה כאל רמאי, רק אם הוא מוכיח אחרת".

חשוב להבין, למחלה של יעקב אין תרופה. מצבו צפוי רק להמשיך ולהידרדר. אחרי הוועדה יעקב פונה לבית הדין לעבודה. בית המשפט פוסק נגדו מבלי ששמע את טיעוניו, אבל הוא לא מוותר ופונה לערכאה גבוהה יותר. השופט משתכנע ומורה על קיום ועדה רפואית חדשה. כמעט שנתיים וחצי אחרי הוועדה הראשונה שנטלה ממנו חלק מזכויותיו, הוועדה החדשה מחזירה לו את רוב הדברים שנלקחו ממנו ובעיקר את הנכות הקבועה.

הם חשבו שהם נפלו על פרייר.

הבעיה הגדולה של יעקב ושל רבים מאלו שמגיעים לוועדות הרפואיות, היא שעל פניו הכל כאן בסדר. הם עבדו על פי הספר. המעקבים, הבדיקות, אלו הן תקנות העבודה הרשמיות של המוסד לביטוח לאומי, כפי שכתב דובר המוסד לביטוח לאומי, אחד התפקידים של המשרד הוא לשמור על הקופה הציבורית.

"אני זוכר שפעם אחת העורך דין של המוסד לביטוח לאומי צעק איזה משהו על הרגליים שלי, אני לא זוכר בדיוק מה, אז אמרתי לו: בוא תחליף איתי את הרגליים. תן לי את הרגליים שלך. אין לי כבר כוח אליהם. די, תנו לי, תנו לי לגמור את שארית חיי. די, די".

זה סיפור על נטישה והוא יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. המוסד לביטוח לאומי אמור להיות מעין רשת לביטחון, רשת סוציאלית לכלל אזרחי ישראל, אבל לפי העדויות שנתקלנו מפונים זו רשת עם חורים, והזעם שנתקלנו הוא עצום, ונדמה שהוא רק הולך ומתגבר עם השנים. שתי זעקות חזקות נשמעו כאן בשנים האחרונות כנגד המוסד לביטוח לאומי, ואנחנו שמענו אבל ניסינו גם להדחיק.

הראשונה היתה של שבואל סחיווסחורדר. לפני כשלוש שנים הוא בא לטקס יום הזיכרון הממלכתי. בדיוק עשר שנים לפני כן, בפיגוע במסעדת "סבארו", הוא איבד את שני הוריו ושלושה אחיו. הם נשארו חמישה אחים שנאבקו במשך שנים מול בירוקרטיה אטומה.

"הלכתי לאותה פקידת שיקום שבזמנו הבטיחה שתהיה לי אוזן קשבת, היא מסתכלת עלי אומרת לי, מה הבעיה שלך, יש לך פה, יש לך אזניים, אתה לא נכה, אתה בסדר גמור".

וכך באותו יום הזיכרון, הכאב מהזיכרון, מההשפלה והטרטור והאטימות, הביאו אותו לצעד מאוד קיצוני ולא ראוי.

"התעוררתי בבוקר יום הזיכרון, נסעתי לירושלים, שמעתי את המשפט הזה, שהיא דואגת לכל צרכינו ונמצאת איתנו יומיום, אני לא יכולתי לשאת את הצביעות הזאת."

הזעקה השנייה נאמרה במכתב.

נכתב בו כך:

"אני מאשים את מדינת ישראל, את ביבי נתניהו ושטייניץ הנבלות על ההשפלה שהאזרחים המוחלשים עוברים יום יום, שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה. אני מאשים את ביטוח לאומי שהתעללו בי במשך שנה עד שקיבלתי את הנכות. שמ- 2,300 ש"ח בחודש אני משלם מס בריאות ועוד תרופות. אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה, ואין לי בכלל להתחיל את החודש אחרי ששילמתי מיליונים במיסים, עשיתי צבא, ועד גיל 46 עשיתי מילואים. אני לא אהיה חסר בית, ולכן אני מוחה".

לכותב המכתב קוראים משה סילמן, וביאושו הוא הצית את עצמו לפני שנתיים ברחוב קפלן בתל-אביב.

המוסד לביטוח לאומי, אותו גוף שאמור לתת לכם מענה מהרגע שנולדתם ועד ליום מותכם. הגוף שמגלגל כ- 70 מיליארד ש"ח בשנה, הגוף שאתם משלמים לו לאורך כל חייכם על פי חוק. אין כאן בחירה, לא תוכלו לקבל חברה מתחרה.

רן מלמד אומר "מתייחסים ל- 90 אחוז מהמגיעים לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי כאל רמאים וגנבים, במקום שזה יהיה בדיוק הפוך. תמיד יש 10 אחוזים שמנסים לרמות את המערכת, בכל דבר, אבל לא ייתכן שדווקא מי שמגיע לביטוח לאומי כדי לבקש ולקבל את מה שמגיע לו בדין, בצדק על פי חוק, אוטומטית ייחשב כמישהו שמנסה לעבוד על המערכת ובהתאם לכך יקבל את היחס."

נפגעי הביטוח הלאומי מדווחים לנו שהרושם שהם קיבלו הוא שהמוסד יעשה הכל כדי לא לשלם להם כסף. חלק מהם לא עומדים בעלבון ובהשפלה ומוותרים מראש על מה שמגיע להם.

אתי וזאנה מרותקת לכיסא גלגלים מספרת:

"זה לעבור התעללות. זה להוריד את המכנסיים, תראי לי איך את מורידה מכנסיים, תראי לי איך את אוכלת, תראי לי איך את הולכת לשירותים. אני רוצה לראות איך את מנגבת, סליחה שאני אומרת את הדברים האלה, אבל אלה הדברים שהם רוצים. נכנסים איתי לשירותים.  אחות נכנסת איתי ורוצה לראות איך אני עושה את הצרכים. דברים אינטימיים. ואני עושה את זה כי אין לי ברירה, כי אם לא תשפיל את עצמך, ולא תרסק את הכבוד העצמי שלך, לא יתנו לך כסף".

האם אין דרך אחרת, מכובדת יותר, שפויה יותר, לגבש עמדה לגבי אדם נכה שבא כבר עם תיעוד רפואי מלא?

אתי וזאנה אומרת: "אם היו בודקים בתיק אז הם היו רואים מסמכים, צילומים, אם-אר-איי, כל המכשורים שיש היום, הם עונים לצרכים שלהם. למה אנחנו צריכים לעבור את זה?"

ד"ר צאקי זיו-נר מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי בית חולים תל השומר, אומר:

"אין מחילה להשפלה של חולה, אין מחילה לבדיקה שלא לצורך ואין מחילה לבדיקה שלא בנסיבות מכבדות.  אפשר כל בדיקה וכל מידע להשיג בבדיקה עניינית. אפשר ללבוש שני זוגות תחתונים ולבקש להוריד את הזוג העליון ולהישאר בתחתונים ולשמור על הכבוד או ללבוש תחתונים על מכנסיים ולבקש ממנו לפשוט את התחתונים. אין דבר שהוא לא פתיר."

בארה"ב ובקנדה, למשל, כדי לייתר את הסיטואציות המשפילות, הבדיקה נערכת על ידי הרופא האישי של המטופל, אותו רופא שהוא מכיר כל חייו. עם רופא כזה האדם, מן הסתם, ירגיש הרבה פחות מושפל.

אתי וזאנה אומרת: "השפלה שאיני יודעת איך לקרוא לה. אנשים בגלל זה נמנעים מלפנות לביטוח הלאומי".

הוועדה הרפואית היא שקובעת. יושבים בה רופאים מטעם הביטוח הלאומי ומזכיר ועדה. נפגעי הביטוח הלאומי שאיתם דיברתי תיארו את החוויה של הופעה בפני הוועדה הזו כטראומה קשה.

אתי וזאנה מספרת:

 

"אני נכנסת עם הבת שלי, ויושבים שם שלושה רופאים. הוא ביקש ממני לעלות למיטה. אמרתי לו שאני לא יכולה לבד, אני חייבת עזרה. הבת שלי באה לעזור לי, אז הוא אמר לה: אין צורך. אמרתי לו שאני לא יכולה. אז הוא אמר לי: אל תדאגי, אני תופס אותך."

אתי מבינה שהרופא תומך בה ומסייע לה לעבור למיטה, אבל אז קורה משהו בלתי צפוי.

"ואז הוא שחרר, שחרר, והייתי על הרצפה."

– הוא עזב אותך?

"הוא הלך לשבת, עזב אותי על הרצפה."

– הוא ישר הולך לשבת?

"כן".

"אני ברצפה, אני אומרת: איי, איי, זה כואב. הוא הלך לשבת. הילדה הקטנה שלי היתה צריכה להרים את אמא שלה."

– כל זה קורה, את על הרצפה, הילדה בצד, והם לא אומרים כלום?

"כלום. שום דבר."

– מה עם הילדה בכל הזמן הזה, מה היא עושה?

"היא התחילה לבכות. ואני הייתי בוכה איתה יחד. הגענו הביתה, שתינו מרוסקות. הילדה רצה מהר לאבא שלה ואז סיפרה לו שהרופא הפיל את אימא. הם לא בני אדם".

אתי מתארת את מה שזכה לכינוי "מבחן הנפילה".

מדובר במעין אלתור של רופאים בוועדות רפואיות לבדוק האם נכה הוא אכן נכה. אז הם מחזיקים אותו ואז עוזבים. אם הוא באמת נכה, הוא ייפול, אמנם זאת לא פרקטיקה רשמית, אבל זה חזר על עצמו ועורר התקוממות ענקית מצד נכים.

שלום קוטשר מנכ"ל ארגון לנכי שיתוק מוחין מספר:

"אלה סיפורים שאנשים כתבו בפורומים של נכים, שעשו להם את המבחן הזה, ושהם השתטחו על הרצפה. מבקשים מנכה, עוזרים לו לקום מהכסא, ועוזבים אותו בבת אחת בשביל שישתטח אפיים ארצה, יקבל מכה חזקה ויושפל. זה לא מכעיס? זה באמת איום ונורא. עלול להיגרם לו נזק מזה. זה לא נתפס בכלל."

אתי וזאנה אומרת: זה מה שהם עושים והרבה אנשים מוותרים על זה. אנשים מרגישים יותר מידי מושפלים.

המבחן האיום של אתי הגיע עד לכנסת. 17 עמודי הפרוטוקול של ועדת העבודה והרווחה מלמדים כי היא דנה בהתעללות בנכים, נבדקי הביטוח הלאומי בכלל ובמבחן הנפילה המשפיל בפרט. ועדת העבודה דנה בבחינה לקבוע הנחיות ברורות שימנעו ביזוי והשפלה של נכים. אתי עצמה, בסופו של היום הזה, הגיעה למיון. בטופס חדר המיון מתוארים שטפי דם וחבלות על גופה. היא גם הגישה תלונה במשטרה, שנסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

300 אלף איש בשנה מתייצבים מול ועדות רפואיות שחורצות את גורלם. מה הסיכוי שהרופאים שיושבים בוועדות יהיו אוביקטיביים?

עו"ד רז לביא מומחה בתביעות ביטוח לאומי אומר:

"רוב הציבור אינו יודע אבל הרופא שיושב בוועדה בנכות כללית בדרג ראשון הוא רופא של המוסד לביטוח לאומי. הוא שכיר של הביטוח הלאומי. הוא מקבל שכר, תלוש שכר, מהמוסד לביטוח לאומי. כלומר, הקביעות לא אובייקטיביות מראש, בדרג ראשון."

אז בוועדה הראשונה יושב רופא שהוא שכיר של הביטוח הלאומי. אדם שמרגיש שנעשה לו עוול יכול להגיש ערר ולקבל ועדה חדשה, ובה שניים או שלושה רופאים שנחשבים חיצוניים, למרות שגם הם מקבלים את שכרם עבור השתתפות בוועדה מהביטוח הלאומי.

ביטוח לאומי מציג: בדיקות משפילות ולא רלוונטיות לעיוורים בדרך לקצבה

ביטוח לאומי מציג: בדיקה משפילה לעיוורים בדרך לקצבה , עמית תומר , אוגוסט 2014  , מעריב

ביטוח לאומי מציג: בדיקות משפילות ולא רלוונטיות. צילום: מרק ישראל סלם

שרי האוצר והרווחה הודיעו כי המבחן לקבלת קצבת ביטוח לאומי לעיוורים לא ידרוש מהם להתלבש בכוחות עצמם ולהוכיח שליטה בסוגרים. אבל תלונות שהגיעו ל"מעריב-השבוע" מגלות מציאות אחרת. ביטוח לאומי: נרענן את הנהלים

לפני כארבעה חודשים הודיעו שרי האוצר והרווחה על תוספת של כ-100 מיליון שקל לביטוח לאומי, להרחבת מעגל הזכאים לקצבאות, בהם 4,000 עיוורים, שעד אז נהנו מהקצבאות במקרים מסוימים בלבד.

כדי להתאים גם אליהם את המבחן לבדיקת הזכאות הוחלט לשנות את שיטת הבחינה באופן שתכלול גם קריטריונים של ניהול משק הבית, כגון תפעול מכשירים ויכולת לקחת תרופות. זאת במקום להתבסס על מה שמכונה "מבחן ADL", הבודק פעולות בסיסיות כמו יכולת להתלבש ולהתפשט, לאכול ולשתות ולשלוט על סוגרים.

אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד: א' (השם שמור במערכת), כבדת ראייה שהגיעה לפני שבוע למשרדי הביטוח הלאומי כדי לעבור את המבחנים, הופתעה לגלות שהם נותרו כשהיו. "ישבתי מול חברי הוועדה", סיפרה, "הם שאלו אותי באילו פעולות אני מתקשה, ואמרתי להם שלמשל בניקיון הבית, בקניות ובנסיעה בתחבורה ציבורית. ואז אחת הבוחנות אמרה לי: 'בואי ניכנס מאחורי הווילון, אני רוצה לראות אם את יכולה להוריד את החולצה וללבוש אותה לבד, לשטוף ידיים ולשתות מים'.

אמרתי לה שאני לא נכת גפיים ואת הדברים האלה ברוך השם אני יודעת לעשות. הבהירו לי שזו הבדיקה ושאם לא אעבור אותה לא אוכל לקבל את הקצבה. אם הם רוצים לעשות לי בדיקות ראייה, בסדר, אבל מה הקשר להוריד את החולצה? בסוף נאלצתי לעשות את זה. הרגשתי מושפלת וחסרת אונים".

בארגון "בזכות" למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, גינו את המקרה. "המבדקים התפקודיים המתבצעים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי חייבים להיות מפוקחים ומבוקרים, תוך קביעת נהלים ברורה של מה בודקים ומה לא, כדי לשמור על כבודם של הנבדקים", אומרת מנכ"לית הארגון, עו"ד אסתר סיוון, "לא ייתכן שמבחנים העוסקים בתפקוד הנובע ממוגבלות בראייה יגלשו לבדיקות לא רלוונטיות ויגבירו את תחושת ההשפלה של הנבדק".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "ככלל, נבדקים שאינם מלינים על בעיות נוספות מעבר לבעיית הראייה אינם נדרשים להדגים ביצוע של הפעולות, וההחלטה בעניינם מתבססת על תשאול בלבד. אולם אם לאדם עם עיוורון או מגבלה בראייה יש לקויות נוספות - ייתכן שמתבצעת בדיקה מלאה של כל הפעולות, כדי למצות את זכאותו לקצבה באופן המיטבי. לא הגיעו אלינו פניות נוספות בנושא, מלבד זו של 'מעריב', ובעקבותיה נשוב ונרענן את הנהלים".

 בלי גבולות , ביטוח לאומי מציג: בדיקה משפילה לעיוורים בדרך לקצבה - מעריב אוגוסט 2014

ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק

ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות - ונדחה , ספטמבר 2014 , ynet

לאישה שנפצעה בתאונת עבודה נקבעו 44% אחוזי נכות. אחרי שנתיים וחצי היא הוזמנה לבדיקה מחודשת, אבל שופטת קבעה: הזימון לא מנומק

שנתיים לאחר שביטוח לאומי קבע נכות לנפגעת עבודה היא זומנה לבחינה מחודשת של מצבה הרפואי כדי לבדוק אם ניכר שיפור. העובדת התנגדה ופנתה לבית משפט, שקבע שהזימון אינו מנומק ולכן הוצא שלא כדין. בשל כך יישאר שיעור אחוזי הנכות של התובעת על כנו.

באוגוסט 2006 נחבלה אישה בראשה בתאונת עבודה. וועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לה נכות צמיתה בשיעור 44% בשל פגיעה נוירולוגית ונפשית. בטופס "בדיקת תקינות החלטת הוועדה", שמילא רופא המוסד כשבוע לאחר ההחלטה, נכתב כי יש ליזום דיון מחדש בעניינה בעוד שנתיים בכדי לבחון אם יש שיפור במצבה.

ואכן, לאחר שנתיים וחצי קיבלה האישה זימון לוועדה רפואית לצורך בדיקתה מחדש. היא דרשה לקבל נימוק להזמנה ונענתה שלביטוח הלאומי אין תיעוד של תלונות מצדה בתחומים שבהם נקבעו לה אחוזי נכות, ולכן יש צורך לבחון מחדש את אחוזי הנכות שלהם היא זכאית.

באמצעות עו"ד ארז שרעבי היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וטענה שהודעת המוסד לא חוקית כיוון שאינה מפורטת ואינה מבוססת על מידע רפואי חדש.

מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי היעדר הפניה לטיפול רפואי מבסס הנחה רפואית סבירה שחלה הטבה במצב המבוטחת.

ערעור "בדלת האחורית"

בפסק הדין ציינה השופטת אורנית אגסי שהמחוקק העניק לביטוח הלאומי את האפשרות להזמין נפגע לבדיקה חוזרת במקרים שבהם יש סיכוי שמצבו ישתפר. התקנה שקובעת זאת היא "אחות" לתקנה המתירה למבוטח לבקש דיון מחודש בדרגת הנכות, כאשר מצבו הורע.

עם זאת הוסיפה השופטת כי "התקנה לא נועדה לאפשר למוסד לערער על החלטת הוועדה הרפואית 'בדלת האחורית', אלא לבחון אם בחלוף הזמן חל שינוי במצב הרפואי של המבוטח לטובה או לרעה. חובה על המבקש בחינה מחדש לנמק אותה בנימוקים רפואיים".

נקבע כי במקרה זה הזימון שנשלח לתובעת היה כללי ולא מנומק, ועולה חשש שההחלטה התקבלה כלאחר יד ומבלי שרופא המוסד התעמק בשיקולים רפואיים. השופטת הוסיפה כי הרופא רשאי לזמן מבוטח לבחינה מחודשת רק במקרים שבהם יש לפניו מידע חדש על מצבו הרפואי. במקרה הזה, נפסק, לא עמד בפניו מידע כזה.

לאור זאת קיבלה השופטת את התביעה וקבעה כי ההחלטה לזמן את התובעת לבירור מחודש הייתה ניסיון לערער על החלטת הוועדה הרפואית בעקיפין, ולא התבססה על שיקולים ענייניים. ביטוח לאומי חויב בהוצאות התובעת בסך 5,000 שקל.

ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה , ynet , אוגוסט 2014

בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו - 13165-09-12 - 13/08/2014  -  חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה - מערכת PsakDin

חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה.

בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה.

כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה.

התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי.

החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.

השופטת הדס יהלום בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו.

לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה.

השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו.

עתירה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון - המוסד לביטוח לאומי איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם

ינואר 2012 - תנועת אומ"ץ עתרה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון וביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם. הביטוח הלאומי אינו מפעיל את ערכאת ועדת התביעות, ושולח מבוטחיו לבית הדין. טענת הסתרת הזכויות עומדת בבסיס עתירה שתנועת אומ"ץ הגישה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד משה כחלון שר הרווחה

בשעה שהמוסד לביטוח לאומי מדקדק עם מבוטחיו כחוט השערה, בכל הנוגע לחובותיהם, נראה כי הוא הרבה פחות קפדן, כאשר מדובר בחובותיו שלו כלפיהם.

כל מי שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי "מכתב דחייה" המודיע לו כי תביעתו נדחתה, יודע כי באותו מכתב, גם מספרים לו כי אם הוא איננו מרוצה מההחלטה הוא יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולערער עליה.

רבים מהמבוטחים, שאינם מעוניינים להתעמת עם המוסד, להכניס את עצמם להוצאות ולהיגרר להליך משפטי, פשוט מוותרים ללא מאבק, בייחוד במקרים בהם מדובר בסכומים קטנים.

לא במקרה, קמו בישראל חברות ייעוץ רבות, המנצלות את תסכולם של המבוטחים ומסייעות להם תמורת תשלום נכבד.

מה שביטוח לאומי, לא מגלה למבוטחים, הוא שבעצם, הם בכלל לא חייבים לפנות לבית הדין, משום שיש להם זכות להשיג על דחיית תביעתם בפניי "ועדת תביעות" שהמוסד עצמו חייב להפעיל.

חוק הביטוח הלאומי, לקח בחשבון, שייתכנו מקרים בהם פקידי המוסד שוגים, וקבע כי ליד כל סניף של המוסד, חייבת לפעול "ועדת תביעות": ועדה בת שלושה אנשים, הכוללת גם נציג ציבור, שתפקידה לבחון את החלטת המוסד, כאשר המבוטח או הפקיד מבקש זאת.

ועדות עלו פעלו בעבר, אולם במשך השנים, פעילותן הופסקה. הביטוח הלאומי כלל לא מגלה למבוטחיו את זכותם לפנות לוועדות אלו. במקום זאת, הוא פשוט שולח אותם לתבוע בבית הדין. כך המבוטח מפסיד ערכאת בדיקה אחת, והמוסד, חוסך מעצמו ביקורת והוצאות כספיות.

אריה אבנרי יו"ר אומ"ץ: "מדובר למעשה בזכותו של כל מבוטח, שההחלטה שנתנה בעניינו, תיבחן על ידי גורם נוסף. המוסד לביטוח לאומי איננו חף מטעויות. אין סיבה לשלוח את המבוטח לבית הדין, לפני שנעשית בדיקה יסודית של העניין באמצעות ועדה, בעלת ראייה מערכתית ורחבה, כפי שנקבע בחוק."

ביטוח לאומי: "לשנות את החוק" בתשובה ששיגר המוסד לביטוח לאומי, לפנייה מוקדמת בנושא, נאמר כי אמנם נשקלת אפשרות לחדש את פעילות ועדות התביעות, אולם הוצעה גם אפשרות אחרת – לתקן את החוק ולהתאימו למציאות – כלומר להכשיר את רמיסת החוק.

אומ"ץ הגישה את העתירה באמצעות עוה"ד אבינועם מגן.

פרטים נבחרים מתוך העתירה:

"סעיפים 299 ו 300 לחוק קובעים: "מיום 1.8.2002 תיקון מס' 51 ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 488 (ה"ח 3038) הוספת סעיף קטן 298(א1)ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע."

"בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, הסמכות להחליט האם לאשר תביעה או לדחותה מסורה לפקידי המוסד.

בשנים האחרונות נמתחת ביקורת ציבורית חריפה על המשיב 1 ועל החלטות פקידיו אשר מעת לעת יוצאות עוולות תחת ידיהם.

כן קמו בישראל תאגידים וגופים פרטיים ועסקיים רבים ה 'מתמחים' בייעוץ למבוטחי המשיב 1. גופים אלו, מתעשרים על חשבון ציבור המבוטחים המבקש למצות את זכויותיו, ואשר חש כי הוא נפגע מהחלטות המשיב 1.

ויאמר בפה מלא, העותרת איננה מוצאת רבב בעובדי המשיב 1. ברי גם לעותרת כי המשיב 1, בלית ברירה, מעסיק בני אדם ולא מלאכים. מטבע הדברים, נעשות מעת לעת שגיאות בשיקול דעת."

"המחוקק הראשי במדינת ישראל, צפה פני עתיד, ומצא לנכון לייסד ערכאה ייחודית, אשר תוכל, במידת הצורך, להשקיף מלמעלה, על החלטות פקידי המשיב 1, בראייה רחבה , ולבחון אותן, בין אם לבקשת פקיד המתלבט וזקוק לעצה, ובין אם לבקשת מבוטח החש כי נגרם לו עוול."

"לשם כך קבע המחוקק כי ליד כל סניף של המשיב 1 תוקם 'ועדת תביעות'. ייחודהּ של ועדת התביעות רב: היא מורכבת משלושה, ביניהם גם נציגי ציבור, היא בעלת ראייה מערכתית כוללת, היא מוסמכת להמליץ אך לא להכריע.

ברבות השנים, הפסיק המשיב 1, בהדרגה, את פעולת ועדות התביעות. תחילה, הפכו ועדות אלו לנדירות, וכונסו רק "אד-הוק" כאשר מבוטח גילה את זכותו להביא את עניינו בפני ועדה שכזו, ובהמשך, איש כבר לא זכר כלל את הזכות האמורה העומדת למבוטחים. "

"היעדרן של ועדות התביעות, פוגע באופן ישיר הן במבוטחי המוסד לביטוח לאומי והן בפקידיו. הראשונים נפגעים כאשר, אין באפשרותם להביא את עניינם בפני גורם מקצועי נוסף אשר יוכל לבחון את החלטת פקיד התביעות ולהמליץ לו כיצד לנהוג. האחרונים נפגעים כאשר אין להם גורם רחב אופקים עימו הם יכולים להיוועץ במקרה של ספק."

"כאשר תביעתו של מבוטח נדחית, הוא מקבל מהמשיב 1 "מכתב דחייה". במכתב זה מופנית תשומת ליבו לכך שעל מנת להשיג על החלטת המוסד, הוא רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. האפשרות לפנות לוועדת תביעות בהתאם לחוק, כלל איננה מוזכרת."

"בשעה שהמשיב 1 פועל על מנת למצות את החוק כלפיי המבוטחים בדווקנות רבה, אולם כאשר מדובר בו עצמו, הוא מותיר לעצמו את הפריבילגיה לקיים את הוראות המחוקק באופן סלקטיבי. הוא אף מסתיר ממבוטחיו את האפשרות החוקית העומדת להם לעמוד בפניי ועדת תביעות. "

"על יסוד המקובץ יתבקש בית המשפט הנכבד: להורות למשיבים להפעיל לאלתר את ועדות התביעות כמצוות המחוקק. להודיע למבוטחים על זכותם להביא את עניינם בפני ועדות אלה. להוסיף ל"מכתבי הדחייה" הנשלחים למבוטחים שתביעתם נדחתה, הודעה בדבר הזכות לעמוד בפניי ועדת תביעות. ליידע בנושא מבוטחים שתביעותיהם נדחו בשלוש השנים האחרונות ולאפשר להם לפנות לוועדה, מבלי לטעון לשיהוי או התיישנות, במקרה שמבוטחים אלו יבקשו להגיש תביעה לבית דין לעבודה, על יסוד המלצת הוועדה".

קישורים:

• עתירה לבג"צ נגד הרווחה - העובדות הסוציאליות אינן מאפשרות לאבא לראות את בנו ומזלזלות בו - מערכת הרווחה פרוצה לחלוטין וכל פקיד סעד עובד סוציאלי בלשכת הרווחה העירונית עושה כרצונו במשפחות אזרחים שנקרו בדרכו. ידועים הסיפורים של האמא ל' שאינה רואה את ילדיה כשנתיים בגלל תעתועי רשויות הרווחה, וכן סיפורה של בנצ'י טקלה שילדיה נלקחו ממנה וישנם עוד אלפי משפחות הסובלות מידי יום מההפקרות והפריצות של מנגנוני הרווחה במדינת ישראל.

• מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - הכתבה האגודה לזכויות האזרח לשר הרווחה ולשר השיכון: מצאו פתרון מיידי לחסרי הבית במאהלים , אלון זאבי , economist , 8/09/2011 - לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים.

חברת ביטוח דקלה מסרבת לשלם קצבת סיעוד לקשישה מוגבלת

מבט לחדשות - ינואר 2012 - קשישה מרותקת לכיסא גלגלים אשר ביטוח לאומי הכיר בה כסיעודית וכך גם בית חולים פנתה לחברת ביטוח דקלה לקבלת קצבת סיעוד. דקלה שלחה רופא מטעמה אשר בדק את הקשישה וקבע כי אינה סיעודית.
.

.
קישורים:

• משרד הרווחה הפקיר חסויי "הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה - הכתבה הקרן גבתה כסף - והפקירה את החסויים , איתמר לוין , news1 , ינואר 2011 - דוח המבקר מגלה כיצד מזניחה המדינה את חובתה כלפי מאות מבין תושביה הנזקקים ביותר לעזרתה...
• אוגוסט 2010 - אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק - בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים...
• עיריית תל אביב - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
  
• לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
• נתן זהבי: "שר הרווחה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו - פושעים נגד האנושיות" - נובמבר 2010 - חדשות 2 - מקרי ההזנחה של קשישים בבתי אבות פיראטיים הצליחו לעצבן את שדרן הרדיו נתן זהבי - והוא פתח בקמפיין נגד השר הרצוג ושותפיו לממשלה. זהבי כינה את רה"מ ואת שר הרווחה "פושעים נגד האנושיות" ואיים כי אם לא יפעלו לסגירת בית האבות הפיראטי בב"ש - יחטוף את הקשישים שגרים בו וישכן אותם בבית שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג...