‏הצגת רשומות עם תוויות גמלת סיעוד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גמלת סיעוד. הצג את כל הרשומות

''למה שילמתי כל החיים ביטוח לאומי?''

זאב ריין כל חייו שילם תשלומי ביטוח לאומי- זקוק לסיוע צמוד - ביטוח לאומי מתנער
''למה שילמתי כל החיים ביטוח לאומי?''  , מירי בלומנפלד  , local , דצמבר 2013

זאב ריין, תושב כפר סבא, הוא נכה מלידה, ללא יד ימין, חולה במחלת הסרטן, עיוור בעין שמאל וחירש באוזן שמאל, חולה בשחמת העצמות וצולע – אבל כל הנתונים האלה לא מזכים אותו בסייעת מטעם הביטוח הלאומי במשך 40 שנה שילם זאב ריין, תושב כפר סבא בן 75 , ביטוח לאומי. עכשיו, כשהוא חולה וזקוק לסיוע ביטוח לאומי מתנער ממנו.

ריין הוא נכה מלידה, ללא יד ימין, חולה במחלת הסרטן ועדיין בטיפול אונקולוגי, עבר כריתה חלקית של המעי הדק, עיוור בעין שמאל וחירש באוזן שמאל, חולה בשחמת העצמות וצולע – אבל כל הנתונים האלה לא מזכיםאת ריין בסייעת מטעם הביטוח הלאומי.

לפני ארבעה חודשים איבד ריין את רעייתו מרים, שהייתה נכה ומרותקת לכיסא גלגלים.
למרים היתה מטפלת צמודה, אזרחית הודו. לאחר שאשתו נפטרה ביקש ריין כי אותה מטפלת תמשיך לטפל בו, אולם האחות מטעם הביטוח הלאומי שערכה ביקור בית ב-9 בספטמבר התרשמה כי ריין אינו זקוק לסיוע. ''על פי הבדיקה נמצא כי מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום (לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה ניידות עצמית בבית) והצורך בהשגחה נמוכים מהמידה המזכה בגמלת סיעוד''.

ריין ערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי, אולם עד היום לא קיבל תשובה. למרות החלטת המוסד ריין מתקשה לבצע פעולות פשוטות יומיומיות, כמו לבשל, לנקות, לעשות כביסה, ובהיעדר סיוע הוא נאלץ להתגורר אצל בתו בהרצליה.

''זה פשוט מזעזע, כל החיים שלמתי ביטוח לאומי ועכשיו כשאני צריך אותם, אין עם מי לדבר. למה אני שלמתי כל החיים?".

רונית גדולטר, סגנית דובר הביטוח הלאומי, מסרה בתגובה: "גמלת סיעוד ניתנת עפ''י חוק, למי שנמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום. בבדיקת הזכאות לגמלה, לא נקבעת זכאות על סמך ליקויים רפואיים, אלא נבחנת יכולתו של המבוטח לבצע פעולות יומיומיות בתחומים האלה בלבד: הלבשה, רחצה, אכילה ושתייה, טיפול בהפרשות וניידות, כמו כן, אנו בודקים האםהוא זקוק להשגחה.

"מר ריין פנה לסניף הביטוח הלאומי בכפר סבא בבקשה לקבל גמלת סיעוד ב- 27.8.13 . הוא נבדק ע''י מעריכה, ולא צבר ניקוד מספק לצורך קבלת שירותי סיעוד, כיוון שלמרות שלא נמצא עצמאי לחלוטין, הוא גם לא נמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת.
ב – 20.10.13 ערער מר ריין על החלטה זו, בערעור הוא ציין שחלה החמרה במצבו הבריאותי, וביקש לבדוק מחדש את ההחלטה.

"מר ריין נבדק פעם נוספת ע''י מעריכה חדשה, וגם בבדיקה זו, צבר את אותו ניקוד שקבעה המעריכה הקודמת, ועל כן תביעתו נדחתה בשנית. אדגיש, כי בפרק זמן של חודשיים, מר ריין נבדק אצלנו פעמיים ע''י שתי מעריכות שונות, אשר הגיעו לאותה מסקנה.

"יש לציין שמר ריין הגיש את התביעה בעצמו בסניף, הוא הגיע לסניף באופן עצמאי, לאחר שנהג ברכב עפ''י הצהרתו. מר ריין ציין את הצורך שלו בעזרה בכביסה, בניקיון, ובבישול- פעולות שכאמור לא נבדקות עפ''י החוק, כמו כן, ציין קושי כלכלי לממן בכוחות עצמו עזרה חיצונית בתחומים הללו.

"לאור האמור, ועם כל הצער שבדבר, בשלב זה, לא נמצא זכאי לגמלת סיעוד. במידה וחלילה, תחול החמרה בתפקודו בפעולות היום יום, באפשרותו להגיש תביעה מחודשת לגמלת סיעוד, אשר תיבדק בנפרד.

"פרטיו של מר ריין הועברו למחלקת ייעוץ לקשיש, עם בקשה שייצרו אתו קשר ויסייעו לו בתחומם''.
miri@local.co.il

שלילת הזכאות להחזר כספי עקב טיפול לקוי - דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

שלילת הזכאות להחזר כספי עקב טיפול לקוי - בשל טעות שעשה המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בחישוב הכנסותיה של חותנתו של המתלונן, אושרה לה גמלת סיעוד חלקית. המתלונן גילה את הטעות, ולאחר התכתבות עם המוסד תוקן החישוב, והחותנת הייתה אמורה לקבל הפרשי גמלה בסך 5,370 ש"ח (להלן - ההפרשים). אף שהמתלונן פנה למוסד כמה פעמים, לא שולמו ההפרשים לחותנת. כעבור זמן היא נפטרה.

המתלונן ביקש כי המוסד ישלם לו (או לאשתו) את ההפרשים, שכן חותנתו התגוררה בביתם והם נשאו בהוצאות הטיפול בה. המוסד דחה את הבקשה והבהיר כי על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), הזכות לגמלת כסף עוברת בירושה רק ל"שאירים" כמשמעותם בסעיף 308 לחוק. שאיר מוגדר בסעיף זה "בן זוגו של הזכאי או ילד מתחת לגיל 24", והוא ואשתו אינם עומדים בהגדרה זו.

מאחר שהוראות החוק אינן מתירות תשלום הפרשי גמלת סיעוד למי שאינו שאירו של הזכאי לגמלה, היה המוסד מנוע מלשלם למתלונן את ההפרשים שהגיעו לחותנתו. אולם הנציבות סברה כי נוכח העיכוב הלא סביר של כשלושה חודשים בתשלום ההפרשים, ראוי שהמוסד ישקול אם יש מקום לפצות את המתלונן על ההוצאות שהוציא לצורך הטיפול בחותנתו.

בעקבות עמדה זו של הנציבות הובא עניין התלונה לפני הלשכה המשפטית של המוסד, ובאישור הגורמים המוסמכים הוחלט לשלם למתלונן כפשרה, מקופה המיועדת למצבים חריגים, פיצוי בסך 5,000 ש"ח.

נוכח ממצאי הבירור הציעה הנציבות למוסד לבחון את האפשרות לתקן את החוק ולקבוע בו שגם מי שאינו מוגדר "שאיר" של נפטר, יהיה זכאי לקבל הפרשי גמלת סיעוד שהנפטר היה זכאי להם, אם יוכיח שסיפק את צרכיו לפני פטירתו.

בתגובה הודיע המוסד כי הוא שוקד בימים אלה על כמה תיקונים בחוק, ובמסגרת זו יבחן את הצעת הנציבות.

(608960)

דחיית תביעה לגמלת סיעוד ללא ביצוע בדיקת תלות - מדוח שנתי 37 נציבות תלונות הציבור

המתלונן הלין על שהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) דחה תביעה לגמלת סיעוד שהגישה אמו, בלי שהתקיים אצלה ביקור בית כדי לבחון את תפקודה. לטענתו אמו, שהיא קשישה ניצולת שואה, מתגוררת בגפה וזקוקה לעזרה ולסיוע לצורך תפקודה היומיומי.

לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, הזכאות לגמלת סיעוד מותנית במידת התלות של התובע בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום והיא נבדקת על ידי אנשי מקצוע בביתו של התובע.

הבירור העלה כי במשך השנים הגישה אמו של המתלונן כמה תביעות לגמלת סיעוד וכולן נדחו. ב-1.9.09, בעקבות תביעה נוספת שהגישה, נעשתה לאם בדיקת תלות ובה היא צברה 0 נקודות בלבד (לעומת 2.5 נקודות שהן הניקוד המינימלי המזכה בגמלה), מאחר שנמצאה עצמאית בכל פעולות היום-יום. בעקבות זאת נשלחה לאם ב-21.9.09 הודעה על דחיית התביעה, ובה צוין כי היא זכאית על פי חוק לערער על ההחלטה לפני הוועדה לעררים לעניין מצב תפקודי.
לפי תקנה 14 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998, אם נדחתה תביעה לגמלת סיעוד מסיבה כלשהי, רשאי התובע בכל עת להגיש תביעה חדשה. לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגמלת סיעוד), התשמ"ח-1988, הזכאות לביצוע בדיקת תלות חדשה מותנית בכך שהמבקש ימציא מסמכים המעידים על שינויים שחלו בתפקודו מאז בוצעה הבדיקה הקודמת.
ב-1.2.10 הגישה האם תביעה חדשה לגמלת סיעוד. על פי חוות דעת של היועצת לענייני סיעוד בסניף המוסד שאליו הוגשה התביעה, לא נמצאו במסמכים שצורפו לתביעה ראיות המלמדות על שינוי כלשהו במצבה של האם לעומת מצבה בעת הגשת התביעה הקודמת בספטמבר 2009, ועל כן נדחתה התביעה על הסף, בלי שנעשתה לאם בדיקת תלות.

הבירור העלה כי אגף סיעוד בהנהלת המוסד קבע נוהל בעניין הטיפול בבקשות לבדיקה מחדש או לתביעה חוזרת, ובו צוין באילו מקרים ניתן לדחות תביעה חוזרת לגמלת סיעוד בלי לעשות בדיקה מחדש. על פי הנוהל, אם המסמכים הרפואיים אינם מעידים על שינוי משמעותי שעשוי להשפיע על הזכאות ואם במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה הנוכחית הוגשו יותר משתי בקשות ובבדיקה האחרונה היה הפרש של נקודה אחת לפחות בין הניקוד שנצבר ובין הניקוד הנדרש לקביעת הזכאות או לשינוי ברמת הזכאות, ניתן לדחות את התביעה על הסף.

לטענת המוסד, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לבדיקה מחדש הגישה אמו של המתלונן לפחות שתי בקשות נוספות, ובבדיקת התלות האחרונה שנעשתה לה היה הפרש של יותר מנקודה בין הניקוד שנצבר בבדיקה (0) ובין הניקוד המינימלי הנדרש לקביעת הזכאות (2.5 נקודות) או לשינוי ברמת הזכאות. בנסיבות אלה, ובהתאם לנוהל, נדחתה התביעה על הסף.

ואולם בניגוד לטענת המוסד מצאה הנציבות כי אמו של המתלונן הגישה רק תביעה אחת בשנה שקדמה להגשת התביעה בפברואר 2010. נוסף על כך, באישור הרפואי שצורף לתביעה החדשה צוין כי האם סובלת ממחלת פרקינסון, והדבר לא צוין בתעודה הרפואית שצורפה לתביעה הקודמת. אשר על כן פנתה הנציבות לממונה בכיר אגף סיעוד במוסד וביקשה שישקול שוב אם אין מקום לעשות בדיקת תלות חדשה לאם בעקבות הגשת תביעתה האחרונה.

הממונה אישר כי בהתאם לנוהל היה מקום לבצע בדיקת תלות חוזרת, ולכן דחיית התביעה על הסף בטעות יסודה. בעקבות זאת נעשתה לאם באוקטובר 2010 בדיקת תלות חדשה ובה נמצא כי היא תלויה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום-יום ונקבעה לה זכאות בשיעור 91%, המזכה אותה בגמלת סיעוד של 9.75 שעות טיפול שבועיות. זכאותה של האם נקבעה למפרע ממרס 2010, בהתאם לתאריך הגשת התביעה שנדחתה על הסף.

הממונה אף התנצל לפני המתלונן ואמו על החלטתו המוטעית של המוסד.

(תיק 505525)