הפסקת תשלום דמי אבטלה לבן 65 שטרם הגיע לגיל פרישה - מדוח שנתי 32 נציבות תלונות הציבור

התלונה

1. המתלונן הגיש בספטמבר 2004 לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). ואלה פרטי התלונה:
(א) המתלונן הגיש למוסד בפברואר 2004 תביעה לתשלום דמי אבטלה ותביעתו אושרה. על פי הודעת המוסד הוא היה זכאי לקבל את דמי האבטלה במשך 175 ימים.
(ב) ביולי 2004, סמוך לפני שמלאו למתלונן 65 שנה, הוא קיבל מהמוסד הודעה על הפסקת תשלום דמי האבטלה, אף שבאותו מועד טרם הסתיימה תקופת זכאותו לקבלם - הוא קיבל דמי אבטלה עבור 116 מ-175 ימי זכאותו. כמו כן הודיע לו המוסד שזכאותו לקצבת זקנה תיבחן רק כשימלאו לו 65 שנים וארבעה חודשים, לאמור בנובמבר 2004.
2. בתלונתו לנציבות קבל המתלונן על שבחודשים יולי עד נובמבר 2004 לא קיבל לא דמי אבטלה ולא קצבת זקנה.

בירור התלונה

1. (א) בסעיפים 158 ו-160 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), בנוסחם כפי שהיה עד ינואר 2004, נקבע כי לעניין ביטוח אבטלה, "מבוטח" הוא תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנה וטרם מלאו לו 65 שנה, וכי למבוטח מובטל שהתמלאו לגביו התנאים הקבועים בחוק לתשלום דמי אבטלה, ומלאו לו 20 שנה וטרם מלאו לו 65 שנה, ישולמו דמי אבטלה.
סעיף 245 לחוק הביטוח הלאומי קבע בעניין קצבת זקנה כי גבר בן 70 זכאי לקצבה, ואם הכנסתו בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית - הוא זכאי לקצבה כבר מגיל 65.

מהסעיפים האמורים עולה, כי עד ינואר 2004 היה ניתן לקבל דמי אבטלה עד גיל 65, ומגיל זה היה ניתן לקבל קצבת זקנה, בכפוף למבחן הכנסה.
(ב) ב-7.1.04 התקבל בכנסת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן - חוק גיל פרישה). בחוק זה נקבע כי גיל הפרישה של גבר שנולד עד יוני 1939 הוא 65 שנה, ואילו גיל הפרישה של מי שנולד בחודשים יולי ואוגוסט 1939 הוא 65 שנים ו-4 חודשים.
(ג) בחוק גיל פרישה גם תוקנו, בין היתר, סעיפים 158, 160 ו-245 לחוק הביטוח הלאומי, ונקבע בהם שהזכאות לדמי אבטלה היא עד לגיל הפרישה שנקבע בחוק גיל פרישה, ואילו הזכאות לקצבת זקנה היא מגיל הפרישה שנקבע בחוק האמור ואילך.
(ד) על פי סעיף 33 לחוק גיל פרישה, יחולו הוראות החוק בעניין דמי אבטלה על מי ש"התאריך הקובע" שלו (דהיינו היום הראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה שלו) הוא הָחֵל ביום תחילת חוק גיל פרישה, שנקבע ל-1.4.04, ואילו הוראות החוק בעניין תשלום קצבת זקנה יחולו על גמלאות המשתלמות החל ביום תחילת חוק גיל פרישה.
2. המתלונן נולד ביולי 1939, ולפיכך גיל הפרישה שלו על פי הוראות חוק גיל פרישה הוא 65 שנים ו-4 חודשים. "התאריך הקובע" של המתלונן לעניין דמי אבטלה היה היום הראשון לחודש שבו החל לקבל דמי אבטלה, דהיינו 1.2.04. מאחר שבחוק גיל פרישה נקבע, כאמור, שלעניין דמי אבטלה יחול החוק רק על מי ש"התאריך הקובע" שלו הוא מ-1.4.04 ואילך, המשיך לחול על המתלונן לעניין זה המצב המשפטי שהיה קיים לפני תחילת חוק גיל פרישה, והוא היה זכאי לדמי אבטלה עד גיל 65. ואולם הוראות חוק גיל הפרישה לעניין הגיל שממנו אפשר לקבל קצבת זקנה כן חלו עליו, ולפיהן הוא היה זכאי לקצבת זקנה רק מגיל הפרישה שנקבע לגביו בחוק גיל פרישה, דהיינו מגיל 65 שנים וארבעה חודשים.
כתוצאה מכך לא שולמה למתלונן כל גמלה מיולי עד נובמבר 2004 אף על פי שלא תמה התקופה שעבורה הוא היה זכאי לדמי אבטלה על פי החוק.

תוצאות הבירור

1. הנציבות הסבה את תשומת לבה של היועצת המשפטית של המוסד למצב הדברים האמור. בתשובה הודיעה היועצת המשפטית לנציבות כי מנסחי חוק גיל פרישה לא היו ערים לבעיה שתוארה לעיל: לפי ההיגיון העומד בבסיס חוק הביטוח הלאומי, ישולמו דמי אבטלה לזכאי להם כל עוד הוא "בגיל עבודה". לפיכך, משנדחה גיל הפרישה של אדם, היה מקום לדחות גם את המועד האחרון לתשלום דמי אבטלה עבורו, ובוודאי שלא הייתה כוונה לגרום לתוצאה כמו במקרה של המתלונן.
היועצת המשפטית הודיעה לנציבות כי תפעל לתקן את הוראות סעיף 33 לחוק גיל פרישה, כדי שבנסיבות דומות לאלה של המתלונן יהיה ניתן להמשיך לשלם דמי אבטלה לזכאי עד מועד תחילת הזכאות לקצבת זקנה.
2. נציב תלונות הציבור הצביע לפני המוסד על הצורך לפעול לזירוז התיקון המוצע לחוק גיל פרישה, ואכן בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, שהתקבל בכנסת ביום 29.3.05, תוקן סעיף 33 לחוק גיל פרישה ונקבע שמי שנפסקה זכאותו לקבלת דמי אבטלה רק מחמת הגיעו לגיל 65 והוא טרם הגיע לגיל פרישה, ימשיך לקבל דמי אבטלה עד הגיעו לגיל פרישה. תחולת הסעיף היא למפרע ממועד כניסתו לתוקף של חוק גיל פרישה.
3. המוסד הודיע לנציבות כי הוא פועל לתשלום דמי אבטלה לפי התיקון בחוק גיל פרישה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה